הצחיק אותי ההגדרה שנצחיה אמרה לי, למרות שזה נכון. נכון עד כאב.
אני מחבבת את נצחיה, למרות שהיא מדברת לאט וזה מרדים אותי,
היא נותנת לי מקום, מקום לדבר. ולא סתם לדבר, לדבר בלי מסיכות. הו זה נהדר.
התרפיה שלי באמצע המירוץ חסר הנשימה הזה.
יש לה חדר מלא במשחקים שקונים בפיראט האדום והם בתוך ספרייה שכזו, יש לה פופים ודשא של שטיח! זה ממש הזכיר לי את מקימי, אז גיחכתי בשקט.
כן טוב, נו. הכרתי לכם היום את נצחיה.
