עבר עריכה על ידי עוד סתם אחד בתאריך ט"ז בתמוז תשע"ו 12:42
אני בחפירה בצפון הרחוק בשבועיים האחרונים, ואת מעט הזמן שיש לי לעצמי אני מנצל לשיחות עם חברתי היקרה ולכתיבת עבודות...
א. כי זה ירגיז אנשים, ואין לי עניין להרגיז אנשים.
ב. זה עניין של הגדרות שרירותיות, ואפשר גם לנסח הגדרות אחרות.
באמת היום מקובל להתייחס לרוב שינויי קרי-כתיב כאל גירסאות שונות שנמסרו, ושלא רצו לבטל אותן אז שימרו את שתיהן - האחת כקרי והשניה ככתיב.
בגדול מה שבאמת משנה במחקר זה ההבחנה בין שתי תופעות שונות - 1. שגיאות במסירה (טכניות לרוב: טעויות סופר, קריאה לא נכונה של מלים, העתקה על פי השמיעה, השמטה מחמת הדומות וכו'), שהן בעיקרן 'טכניות'.
2. שינויים מכוונים.
בכל אחת מהתופעות הקריטריונים לקביעת הנוסח המקורי יהיו שונים, כמובן (לגבי 1 - איזו מהטעויות אפשר להסביר יותר בקלות; לגבי 2 - מה נראה כ'תיקון' ומה נראה כמקור, ועוד).
בבדיקת הטקסט השלם אם רוב ההבדלים הם מן הסוג הראשון יתייחסו אל שני הטקסטים כאל שני כתבי יד שונים של אותו הנוסח. אם רוב ההבדלים הם מן הסוג השני יתייחסו אל שני הטקסטיים כאל שני נוסחים שונים שנמסרו (כאשר מכאן ואילך בכל נוסח יכולות להתרחש גם טעויות מסוג 1).
למשל: ישנם הבדלים בין התורה בנוסח המסורה לבין החומש השומרוני, שיש להתייחס אליהם כאל טעויות מסוג 1. ואז בהתייחסות למקרים הללו יש להתייחס לתורה השומרונית (מבחינת המחקר) כאל 'כתב יד', גירסה, ולא נוסח חדש. למרות זאת, מאחר שהטקסט השלם שונה מנוסח המסורה בכמה נקודות קריטיות ובעלות משמעות (כמו הדוגמה שהבאתי לגבי הר גריזים; אבל יש עוד דוגמאות רבות לכך, אני יכול לפרט אם אתה מעוניין), מתייחסים אל נוסח החומש השומרוני כאל נוסח בפני עצמו.
כיוון שבין כתבי היד השונים של נוסח המסורה לא ניתן בכלל למצוא שינויים מכוונים שניתן להסבירם ממניעים אידיאולוגיים (ברמת הפשט; ייתכן שברבדים אחרים יימצאו הסברים עקרוניים לחילופים הללו), הם נחשבים פשוט להבדלים טבעיים שיימצאו בכל מסורת שתנסה להעביר במשך שלושת אלפים שנה, ולא לנוסחי מסירה שונים.
).
).
