זה מקום מגעיל להיות בו שבת
ואני רוצה להיות בבית.
אבל אין לי כוח להתארגן ולצאת...
ואני רוצה להיות בבית.
אבל אין לי כוח להתארגן ולצאת...
יוני
יוני
פוסעת
בפרשת פנחס מסופר על בנות צלופחד, אביהן מת במדבר, והם ביקשו לקבל נחלה בישראל במקום אביהם. סיפור זה מדגיש כי לנשים ישנן תכונות מרשימות העדיפות על הגברים. ותכונות אלו נדרשות כעת במיוחד בסוף זמן הגלות. לדוגמא לאשה יש את הכוח לדאוג שהמטבח יהיה כשר, וכן מצוות טהרת המשפחה, 2 מצוות אלו עשויות להיות המכריעות ואלו שיביאו את הגאולה תכף ומיד. *שבת שלום*

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול