אני חושבת שהסוד הוא לאהוב מרחוקכישוף כושל
בס"ד

ואני לא יודעת להיות אדישה
במיוחד לא כשיש לי זמן פנוי
ואיזה מזל שיש ימי שישי לטבוע בהם

הימים היפים של שלוש חוטים
היום יש רק אחד וגם הוא רחוק

אולי זה טוב
ללמוד להיות סתם
ללמוד שיחות מסדרון
בסוף אהיה נורמלית

עדי מתוקה
ויסכה וגם תמר
והיה לי טוב איתם
ובא לי להרדם עם הטעם המתוק שלהן ולא האכזבה של הלילה

והכי קל לי להשבר
כי הכל קורה שוב
וזה לא הוגן ולא מגיע לי
אבל אני כבר לא שם
אני יותר חזקה
ואני יכולה לראות את הטוב גם כשמאכזב לי ולבד

אני חושבת שהשבוע אעשה משהו עם עצמי

יאו מחר צום! אני ממש אוהבת צומות בעיקרון

החלטתי שאני אוהבת חוברות חופש ועבודות חופש
חבל שזה קרה רק אחרי שסיימתי תיכון
וזה לא הלמידה או משהו
פשוט חוברות כאלו עושים על הרצפה במטבח
כשאני שוכבת וקר כל כך מהמזגן
והעפרונות והמוזיקה מסביב
הכל צועק חופש
ואני עושה את זה עכשיו כי בא לי עכשיו ולא כי אני חייבת

אולי אני אתחיל ללמוד משהו

יונתן המגניב אמר שהוא קורא פסיכולוגיה
וגם ההוא (אני לא מאמינה ששכחתי את השם של היצור המופלא הזה) המליץ לי על ספר בפילוסופיה
ואולי אארגן מפגש של הבנות (לא שלכן ילדות שלהן)
ובא לי לחבק את זהבית

שתדעו שכשאהיה בתואר אני אסגור מעגל ואתנדב שם

אני צריכה לבדוק על מלגות
בטוח יש איזשהית מלגה של דפוקים במוח של קרן רחמנית

נדמה לי שאבוא לפגישות ציור האלו
אני רק צריכה שיגרמו לי להרגיש רצויה

תחיה תחיה תחיה תחיה
אך
איזו ילדה מדהימה
שתדעי שאת ממש גורמת לי לחייך
בלעדיך בחיים לא הייתי שורדת את התקופה המגעילה הזאת

אפרופו שורדתת ממש חכמה
וחוה היא אחותי הקטנה והגאונה
ופתאום יש לי חשק לשמוע קצת קלאסית כדי להתנסטלג על כשהיא הייתה פה אז ביי
תודה לכם שהקשבתם (או לא הקשבתם) לחפירה שלי
נשיקות
הקשבתי.כמו הירח.
את רוצה להתחלף איתי? תצומי במקומי.
אמ, את חכמה.

וזהו.
בבקשה תבואי.הנסיך הקטן.
בוודאי שהקשבנופינג.אחרונה

הו, שירה. לגמרי בבקשה תבואי. נוכל לנסוע יחד

(זה יהיה כל כך אדיר אם או כשתתנדבי שם.

לפני שזה יקרה תספרי לי בבקשה, אני ארצה לספר לך או בעצם לבקש או בעצם לודעת איך להגדיר)

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה
~~ ( זה יותר יפה מהנקודות שאנשים שמים כאן)מחכה לחורף
למישהו יש קישור לדרייב לסרט למלא את החלל?


חורף בריא לכולם

החורף הגיעזיויקאחרונה

אולי יעניין אותך