חצות מנהג ברסלבברסלבער

מישהו יודע איפה יש לוח שנה עם חצות לילה כמנהג ברסלב. דהיינו שש שעות אחרי תחילת הלילה?

יש את זה:

http://www.breslev.org/pages.php?go=zmanim

אבל אני צריך לוח מודפס רגיל וגם השעות שם לא מובנות.

 

זה ךא מנהג ברסלבetamary
ברסלב נהגו כמו כולם, חצות הלילה הם 12 שעות אחרי חצות היום.
אתה מדבר על איזה מנהג הזוי שלמכמה בעלי תשובה שאין לו שום בסיס והוא שגוי לגמרי
יש חצות ברסלבכוחות שמימיים
זה מנהג
זה לא "חצות ברסלב" זו שטות של כמה בעלי תשובהetamary


ודאי שזה המנהג ככתוב בליקוטי מוהר"ן.ברסלבער

הרי מפורש בליקוטי מוהר"ן! סימן קמט וז"ל: "ועקר חצות הוא תמיד אחר ששה שעות מתחלת הלילה"

ומן הסתם שכחת את זה

וכן בשיח שרפי קודש חלק ד' עמ 48

אז אם מישהו יודע איפה יש לוח מודפס ומסודר ע"פ הנ"ל שיפרסםברסלבער


נראלי בטח יהיהכוחות שמימיים
בחנות ברסלב בסוף מאה שערים מהכיוון של שבטי ישראל ממול לתולדות אהרון ,ליד השטיבלאך.
ויש שם עוד חנות ברחוב עין יעקב של ספרי ברסלב.
אתה לגמרי טועה בהבנת ליקוטי מוהרןetamary
בסוף התורה מדייק רבינו ואומר שסוף זמן חצות הוא בתום האשמורה השניה, כך ששש השעות הן שעות זמניות.
לגבי הספר שציטטת, הוא ידוע כספר גדוש בשטויות והבלים, שאין צורך להתייחס אליו
אחי ברסלבער איתמרי צודקיש נחת
כתוב במפורש בליקוטי מוהרן: "ועיקר חצות הוא תמיד אחר שש שעות מתחילת הלילה הן בקיץ הן בחורף ואז מתחיל זמן חצות ונמשך עד גמר האשמורה השניה דהיינו שתי שעות."

אשמורה היא משתנה ע"פ אורך הלילה-חלוקה של הלילה לחלקים שווים.
ואם זה שש שעות של השעון ולא זמניות איך רבינו יכול להגיד שזה נמשך שתי שעות?הרי אחרי שש שעות בקיץ אמור להשאר יותר זמן מאחרי שש שעות בחורף...ש"מ שעות זמניות כמנהג ישראל בכל מקום...
אתם משחקים אותה לא מבינים???ברסלבער
ודאי שמדובר בשעות זמניות! לשיטת השערי ציון בשם הזוהר והמג"א מביא אותה, לוקחים את הזמן שמשעת צאה"כ עד הנץ ומחלקים לי"ב שעות והשעה השישית היא אמצע הלילה. בשונה מהשיטה שסופרת 12 שעות מחצות היום ולא מתיחסת ללילה כיחידה נפרדת.
הסבר דברי רביז"ל:
כידוע יש בלילה 3 משמרות ומשום שהלילה הוא י"ב שעות, כל משמרת היא 4 שעות.
כלומר המשמרת הראשונה נגמרת בשעה הרביעית אחר חצות, והשניה בשעה שמינית אחרי חצות וכו'.
לכן אם חצות מתחיל בשעה שישית אחר חצות אז הוא נמשך שתי שעות עד השעה השמינית שהיא גם סוף האשמורה השניה.
וידוע כמה החשיב רבינו את הספה"ק שערי ציון.
וחס ושלום לכתוב שטויות מהספר שיח שרפי קודש שכולו מפי הרלוי"צ בנדר זצ"ל ומי כמוהו יודע את מנהגי החסידים מאומן ומרבי אברהם
אתה אפילו לא יודע מי כתב את הספר ההואbetzalek
"שיח שרפי קודש" הוא ערימה של רכילויות ושמועות וכל מיני גיבובים שנאספו הוא הומצאו על ידי עסקן אחד בשם אברהם ויצהנדלר.
הוא מת לפני שנתיים ואני אפילו הייתי בהלוויה שלו.
אין שום קשר בין הספר הזה לרב בנדר, שנפטר. כמה שנים טובות לפני שהספר נכתב, נערך ויצא לאור.
בשנים האחרונות ניסו לשווק את הספר הזה בתור משהו שקשור לרב בנדר, אבל זה עוד לוקש שמוכרים ך בעלי תשובה פתאים.
אתה מערבב בין שתי שיטות סותרותetamary

אילו היה מדובר בשעות זמניות , הרי לא מדובר ב"חצות של ברסלב" אלא בחצות לכולי עלמא, כיוון שזה זמן זהה לדעת המשנ"ב וכל הפוסקים.

 

הדעה שמביא המג"א מדברת על חצות אחר , זמן אחר, שהוא מין "חצות" כזה שחל שש שעות מוחלטות אחרי צאת הכוכבים ונובע מאיזה סילוף של הזוהר בפרשת תרומה שגם מפשא הזוהר ברור שהוא לא נכון, וגם המג"א לא מקבל אותו אלא רק טוען שקיימת כזו שיטה.

לא נכוןברסלבער
לענין שיח שרפי קודש ראו נא
http://www.breslevcity.co.il/שות_ברסלב_2278
ואם זה שש שעות זמניות זה לא יוצא כמו הרגיל. בבקשה תחשבן.
וזה פשט בליקו"מ עוד לפני שיח שרפי קודש.
מאיפה אתה לומד שזה שעות מוחלטות ולא זמניות?ברסלבער
הבנתי אותךיער
מישהו הסביר לי בפירוט שזה אכן כפי שכתבת וזה יוצא אותו דבר. מצטער.
עם כל זאת יש לי קצת בעיות הבנה:
האם מה שאתה אומר שה מסתדר גם לפי השיח שרפי קודש או שיש לו משהו אחר?
למה רבנו כותב כאילו זה החצות השני ולא פשוט 12 שעות אחרי חצות הים?
שערי ציון הוא לא סתם ספר וידוע שרבנו אהב אותו מאד ועסק בו הרבה.
שכוייעח בכל מקרה
זה ברסלבער כתבתי בטעות בפרופיל אחריער
ברסלבער יער נשמהיש נחתאחרונה
אין לי מושג עם מה זה מסתדר אני לא מבין כ"כ בדברים האלה אבל לפני הרבה שנים אמרו לי שיש מחלוקת בין האריז"ל ומהרח"ו ביישום זמן חצות האם זה שעות זמניות או מוחלטות(שישים דק').
זה באמת יכול להסתדר עם השש"ק כלשונו אבל לא כפשוטו כי אם הוא בא להגיד לך שזמן חצות זה זמניות כמו שנהגו כולם אז מה החידוש?ברור שגם אפיקומן וכל מה שדינו עד חצות הוא כזה... קשה לענ"ד לדחוק את דברי הליקו"מ ולאוקמי בשעות מוחלטות...אשמח להסבר אם יש למישהו.
הילולת רבנו הקדושאשר ברא
מחפשת מקומות שעושים הילולה לרבנו עם עזרת נשים..
באיזה איזור בארץ?ברגוע
ירושליםאשר ברא
תבדקי על "חוט של חסד"שלג דאשתקד
בעבר היו עושים שמחה גדולה כיאה לחסידי ברסלב. הייתי שם לפני כ20 שנה וזה לא היה בישיבה בשמואל הנביא אלא במקום אחר (והרב ברלנד היה חוגג עם חסידיו במתחם של ישיבת עץ חיים, במרכז העיר). בקיצור כנראה בשל ריבוי המשתתפים הם שוכרים מקומות גדולים שיתאימו לאוכלוסייה
לא רוצה שום קשר לברלנדאשר ברא
התכוונתי לומרשלג דאשתקדאחרונה
שזה בערך מה שעשו הברסלבים. אני מתאר לעצמי שמי שאז הלך לרב ברלנד, היום נמצא אצל הרב הרוש וכדו.
געגועצאצא

וואי אני לא מאמין שאני לא באומן...

יש בי רצון מטורף להיות שם עכשיו

ישר כוח על הזכות להיות בארץ ישראלפשוט אני..
שתזכה שרבנו יזמין אותך אליו בקרוב ממש!אשר בראאחרונה
אומן ראש השנההרשפון הנודד

מי כבר סגר כרטיס ומי עוד עובד על זה?

סבסוד נסיעה לאומן בפעם הראשונהMza
שלום לכולם, בעבר היו כאלה שמסבסדים נסיעה לאומן למי שנוסע בפעם הראשונה)אני נסעתי לפני הרבה שנים עם סבסוד מלא) עכשיו בעלי גם רוצה לנסוע (בפעם הראשונה) ואני מחפשת מי שיסבסד לו.. מכירים מישהו כזה?
מחפשת שיעורים בליקוטי מוהר"ןרק להידבק בצדיק

היי
אני מחפשת סדרת שיעורים בליקוטי מוהרן שמסודרת לפי הסדר של התורות שאפשר לשמוע אותם וללמוד איתם את הס"ק
אם מישהו מכיר רב שיש לו שיעורים אני אשמח לשמוע..
תודה!

ממליץ לקנות דיסק אונקי שיעורים של הרב טייכנרמבקש אמונה

אני קניתי לא מזמן, עולה 180 שקל, ולדעתי, שווה כל שקל!  על כל ליקוטי מוהר"ן מסודר, וגם על חגים.

מסביר הכל ממש יפה וברור ומוריד את הכל למעשה

אני גם חיפשתי שיעורים על הספר מהאינטרנט ולא מצאתי, עד שגיליתי את זה באתר "ברסלב נייעס" 

 

יש שם שיעורים שלו לשמיעה ישירה אבל לא הכל. את יכולה לשמוע ולשפוט אם זה מתאים לך 

להלן קישור שיש בו גם שיעור וגם פרטים על הדיסק אונקי

תורה ה' תניינא 'תִּקְעוּ אֱמוּנָה': שיעור מפי הגר"ש טייכנר #01 |♪ » ברסלב נייעס

 

תודה!רק להידבק בצדיק

השיערים הולכים גם לפי הסדר של התורות?

 

כן. הכל מסודר שם בתיקיותמבקש אמונהאחרונה
אשמח אם אפשר לקשר אותישאלה.אחת

למשאית/ וואן , של נחמנים, עם רמקולים והכל. בשביל חבר.

תודות מראש.

תבוא בזמן רגיל כל ערב למרכזית קשה לפספסכְּקֶדֶםאחרונה
אשמח לשמוע מכם על הסיפור הנלצע

לפני שאשלח אגיד מה שאלתי  ובקשתי.


1 - אשמח לפירוש לסיפור. מה הנמשל?

2- שאלה שתופיע בסוף הסיפור .


וֹד שָׁמַעְתִּי מֵהָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁשָּׁמַע בְּשֵׁם רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ שֶׁסִּפֵּר מָשָׁל לְעִנְיַן מַה שֶּׁצְּרִיכִין לְדַבֵּר עִם אֲנָשִׁים בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וְזֶהוּ. פַּעַם אַחַת הָיָה גְּבִיר גָּדוֹל שֶׁהָיוּ לוֹ כַּמָּה אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. עָשָׂה הֶעָשִׁיר הַנַּ"ל פְּקֻדָּה וְאָמַר כָּל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִלְווֹת מָעוֹת יָבוֹא אֶצְלוֹ וְהוּא יַלְוֵהוּ מִסְּתָמָא הָיוּ עַל זֶה בַּעֲלָנִים [קוֹפְצִים] הַרְבֵּה וּבָאוּ אֶצְלוֹ אֲנָשִׁים הַרְבֵּה וְלָווּ אֶצְלוֹ מָעוֹת. וְהַגְּבִיר הַנַּ"ל הָיָה אֶצְלוֹ פִּנְקָס עַל כָּל הַנַּ"ל. פַּעַם אַחַת לָקַח הַפִּנְקָס בְּיָדוֹ וְהִתְחִיל לְעַיֵּן בּוֹ וְרָאָה שֶׁהוֹצִיא הַרְבֵּה מָעוֹת מְאד עַל עֵסֶק הַהַלְוָאוֹת וְאֵין אִישׁ שָׁם עַל לֵב שֶׁיָּבוֹא לְהַחֲזִיר וְלִפְרעַ לוֹ מַה שֶּׁלָּוָה מִמֶּנּוּ. מִסְּתָמָא חָרָה לוֹ עַל זֶה, וְהָיָה לוֹ עַגְמַת נֶפֶשׁ. בְּתוֹךְ הַלּוֹוִים הַנַּ"ל הָיָה אִישׁ אֶחָד שֶׁלָּוָה גַּם כֵּן אֵצֶל הַגְּבִיר וְאִבֵּד וְהִפְסִיד הַמָּעוֹת בְּאֵיזֶה מַשָּׂא וּמַתָּן עַד שֶׁלּא הָיָה לוֹ מִמָּה לִפְרעַ חוֹבוֹ וְהָיוּ לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה. הַיְנוּ שֶׁהָאִישׁ הַנַּ"ל הָיָה לוֹ יִסּוּרִים גְּדוֹלִים מִזֶּה שֶׁאֵין לוֹ לִפְרעַ חוֹבוֹ. וְהִתְיַשֵּׁב הָאִישׁ הַנַּ"ל בְּדַעְתּוֹ, שֶׁעַל כָּל פָּנִים צָרִיךְ לְהִתְרָאוֹת פָּנִים עִם הַגְּבִיר וּלְסַפֵּר לוֹ כָּל לִבּוֹ, בַּאֲשֶׁר שֶׁהוּא אָנוּס בְּדָבָר וְכוּ'. וּבָא אֵצֶל הַגְּבִיר וְהִתְחִיל לְסַפֵּר לְפָנָיו לִבּוֹ בַּאֲשֶׁר שֶׁאֵיךְ שֶׁקִּבֵּל אֶצְלוֹ מָעוֹת בְּהַלְוָאָה וְהִגִּיעַ זְמַן פֵּרָעוֹן וְאֵין לוֹ מִמָּה לְשַׁלֵּם כִּי הִפְסִיד הַמָּעוֹת וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל לָשִׁית עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ מַה לַּעֲשׂוֹת בָּזֶה. וְעָנָה הַגְּבִיר וְאָמַר לוֹ מָה אִכְפַּת לִי הַמָּעוֹת הַמַּגִּיעַ אֶצְלְךָ כִּי מַה נֶּחְשָׁב אֶצְלִי סַךְ קָטָן כָּזֶה שֶׁאַתָּה חַיָּב לִי כְּשֶׁתְּסַלֵּק אוֹ לְהֶפֶךְ נֶגֶד סַךְ הַכּוֹלֵל מֵהַהַלְוָאוֹת אֲשֶׁר עוֹלֶה לַאֲלָפִים וְלִרְבָבוֹת. עַל כֵּן רְצוֹנִי שֶׁתֵּלֵךְ אֵצֶל כָּל הַלּוֹוִים שֶׁלִּי וְתִתְבַּע אוֹתָם וְתַזְכִּיר אוֹתָם שֶׁהֵם חַיָּבִים לִי כָּל כָּךְ מָעוֹת וְלָמָה אֵין מְסַלְּקִין לִי. וַאֲפִילּוּ אִם לא יִפְרְעוּ וִיסַלְּקוּ אֶת הַכּל רַק כָּל אֶחָד יִתֵּן וִיסַלֵּק מְעַט מֵחוֹבוֹ גַּם כֵּן יַעֲלֶה אֲלָפִים פְּעָמִים כְּמוֹ סַךְ כָּל הַחוֹב וְהַלְוָאָה שֶׁלְּךָ. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן מִמֵּילָא וְהָבֵן


אשמח להבין , מה בכך ש1,000,000 שח למשל הם הרבה יותר מהחוב שלי שהוא על סך 300 שח? סוף סוף את החוב שלי לא שילמתי.. וכמובן מה זה אומר ברוחניות?

שכוייח...

אומןאשר ברא

אף פעם לא הייתי אצל רבנו.

ולפני התשובה הייתי בחוץ לארץ..

קשה לי לחשוב על לצאת מהארץ (בכללי) עכשיו אחרי כבר כמה שנים טובים שנהיה לי חיבור חד משמעי עם ארץ ישראל.


ובכל זאת אומרים לי שאצל רבנו זה משהו אחר.

האם זה ממש משהו אחר יותר מלהיות אצל הרשב"י?

כי לרשב"י לקח 17 שנים להזמין אותי בפעם הראשונה ועוד שנתיים בפעם השנייה.


רעיונות? מחשבות? הגיגים?

תודה!

אולי יעניין אותך