אני לא אשרוד בלי מוזיקה
היו ברוכים
אני לא אשרוד בלי מוזיקה
היו ברוכים
אני בסדר
עבדתי היום
ישנתי בלילה רק שעתיים
מחמש ורבע עד שבע ורבע

מחר שומרים על תינוקת בת חודש
מ1 בצהריים עד 8 וחצי בערב.

אמ איך את?
איך עבר לך הצום מתוקה?

הגעתי מוכנה נפשית
הילדים כבר הכירו אותי
היה יחסית בסדר
תודה לה' יתברך שבשמיים.
לך אסור לדבר בכלל
יא לא ישנה כלום בכלל בלילות
(איזה מין קללה זו
)
אני מקווה שבאמת יהיה קל איתה
בעז"ה
מה חתן?!
מספיק משפחה וחברות בלחיםם
לא עוד 
הוו, שמחה לשמוע.
את בטח דחלילונת.
אני גם צריכה לחזור ל-לא לאכול כלום!
קרעת אותי

נחלקללות של דוסים זה שוסס!
אמן שלא תברכי על התפוח לפני האכילה 
ייאאוו
את בלחיית!!!
מכירה מלא בלחיות
ואני מוקפת בבלחים
ובדיוק איכשהו הגענו לנושא שידוכים עכשיו.
הבחור שלקח את המחשב
אז הוא בא לשחנש
ויאוו
המחשב יחזור בקרוב
אני מקווה
יש חתונה בפתח!
חייבת להרזות!
לגמריייומנים נשרפים


איזה קללה
נחלאוי
יא שדות!
הוא בא לשחנש עם אבא.
ואז אמא באה
ואז אני באתי
לקשור מטפחות זה כזה בלחי
שיאו 
|בורח|
חתונה לאחי
ואני לא רזה
יומנים נשרפים



אז אבא אמר-
גם בנים משחנשים?!
אז הבחורציק מסתובב אלי כזה-
כן..לא רק בנות משחנשות.
מגחיך 

מעניין מי הספיק לקרוא

יומנים נשרפים


נחלאני הבנתי
אני הבנתי

יומנים נשרפים
) תשמעי שאני מאד דוסית, לעומת זאת אם תשאלי איזה מישהי באולפנת תהילה אז אני לא

נחלבאנה
אני נשפכת מצחוק ממך 
"האמא של הדוסיות".

בכלל שאצלכם דוסית זה אחרת מאיתנו
אז
אולי את כן דוסית
לפחות שאיפה לדוסית
זה כבר
יומנים נשרפים

יצא לך דובית במקום דוסית 
זה השעה והעייפות,
רק בגללם אני ככה צוחקת מכל שטות
את דוסית.
רגועה?


חכם שמדבר במילים גבוהות
|בורח לפינה|

נחללזה שאמרת שהשירשור פה תת רמה.

|בא עם החיוך הכי מטריד|
|מתיישב ליד שדות|
|נוגע בשדות|
|מחייך|
|הולך|
איך אני? 
יומנים נשרפים
נחלתקשיבי
שהמילה מטריד
זה ה-מילה שלי

אני כל היום אומרת ככה
בווצאפ כבר משתגעים ממני 
לי מותר לגעת בך.
אני לא
אחמאמ


יחי הווצאפ לעולם ועד
נחלסתםסתם
(זה לא הראה לי שיש כאן הודעה,
סורי על האיחור)
את צכהל שמוע איל אמא מספרת את הקטעיומנים נשרפים
נחל
יומנים נשרפים
ציף
שפיותאחרונה
משיחסטית וכאלהיומנים נשרפים
נחל
יומנים נשרפים
נחל
נחל
נחל
נחל
יעני מושך בכתפו?
נחלכתפו- הכתף שלו
עזביי 
נחל
אולי אולייומנים נשרפים
אהבת ישראל!!121677
| 0.8889084255674362
|1
חכי..
אהבת ישראל!!

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול