שתהיה בריא  

לפעמים יש לקוחות קבועים שלא אכפת לו שסתם יישבו ואם תבריח אותם הוא יבריח אותך.
חוץ מזה שהיום יש הרבה חמומי מוח ועדיף לא להעיר לאף אחד.

כך תרוויח מצווה משולשת. גם תתן צדקה, גם תמנע גזל וגם תחסוך הלשנה.

<צ> [מרמז לשרשור על הילד הבוכה באוטובוס]

משתי סיבות:

א. יש חובה למנוע נזק מיהודי מדין "השבת אבדה" גם אם לא מדובר באבדה ממש, אבל כאן אין נזק אלא מניעת רווח וזה לא כלול בהשבת אבדה (בלי להיכנס לשאלה אם בכלל קיים דין השבת אבדה ביחס לאותו בעל מסעדה). זה לא שמי שיושב במסעדה בלי להזמין מזיק לבעל העסק, לכן אני לא רואה צורך להתערב, גם לא מוסרי.

ב. אתה לא יכול לדעת למה אותם אנשים לא מזמינים. אולי הם מחכים לעוד מישהו, אולי הם מדברים על משהו חשוב ומתכוונים להזמין מאוחר יותר וכדו' (לי למשל יצא לשבת בלי להזמין כמה זמן משתי הסיבות הנ"ל). גם אם אתה לא דן לכף זכות - כל עוד אתה לא בטוח שהאדם חייב אתה לא יכול להתערב.

כתבתי שאין זכות לבעל העסק לדרוש תשלום? כתבתי שיש בדיווח לשוה"ר? כתבתי שאין בזה דין השבת אבדה. יש הבדל גדול בין הדברים (או יותר מדויק - אין קשר ביניהם), שים לב.

כאילו שהדיווח הוא רק מצד השבת אבדה

וזה לא נכון בעליל

אם לי כבעל מקום יש זכות לקבוע בו כללים - אז אין איסור לשון הרע בלדווח לי לי על הפרתם 

ביהדות יש דין של חזקה בקרקע - דין הבנוי על כך שמסתמא סיפרו לאדם שיושבים בביתו - לפי שיטתך זה לשון הרע??? אני בעל מקום ואם אני אקבע כללים - אז כל מי שנכנס ונהנה שלא ברשות (ביחוד אם יש כאן צד של מניעת רווח) הוא עובר איסור ומצווה להפסיקו (כמובן ע"י הפניית תשומת לב בעל הבית - שכן ברור שלפעמים הוא מסכים - סעיף ב בדבריך) 

ומה עם דין פדחן?

היא לא גנבה מחנות חולצה בשווי 200 שח

היא גנבה כמה שקיות סוכר שבמקרה הטוב שוות פחות משקל ביחד (קילו סוכר עולה פחות מ 5 ש"ח)

אז זה לא שהיא עומדת להתעשר על חשבון בעל המסעדה...

אם היא הגיעה למצב שהיא נאלצת לגנוב את השקיות האלה אולי כדאי דווקא להציע לה עזרה.

בלי לקנות אוכל והוא אישר לנו

אולי גם הם עשו את זה?

מאחד עד להעיר על אנשים שיושבים במסעדה בלי להזמין חח 

זכותך להעיר על דברים שלדעתך הם חוסר צדק. אדרבא, זה טוב.

יש אנשים לכיוון השני שלא מעירים על עוול או דברים מעצבנים.

אני למשל תמיד מעיר לערסים באוטובוס ששומעים מוזיקה מהפלאפון שלהם בלי אוזניות. ששששששששונא שהם עושים את זה!!!!!!

בס"ד

יכול להיות שהם יושבים שם, ואין להם כרגע אפשרות לשלם ולקנות,

אבל כשירווח להם הם יזכרו את האווירה הטובה ויבואו לעשות חוויה מתקנת-

לשבת ולאכול ולהזמין...

הרבה פעמים רואים את זה בחנויות קוסמטיקה, נשים באות, מנסות איפור,

בשמים וכ' ולאו דווקא בכוונה לקנות עכשיו,

אבל מאוחר יותר כשיש הזדמנות כלכלית הן קונות.

וזה שווה לבעלים של החנות, כי זה חלק מהשיווק.

והאישה שגונבת סוכר- הייתי מרחמת עליה.

סוכר זה מצרך לא יקר,

ואם היא גונבת אותו או שהיא ענייה ממש, או שהיא קלפטומנית.

בשני המקרים מסכנה.

ושוב, אני מאמינה שבעל המקום לוקח בחשבון את העניין הזה,

ולא סובל מיזה.

ובעניין של הוכח תוכיח את עמיתך- יש בזה הרבה מאד פרטים,

שקשה לי להאמין שאילו חלקם מתקיימים ...

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה