כל מיודענו היו שם, וגם מנגנים

ולפתע באה זקנתך, סבתא צייטל עליה השלום

סבתא צייטל?! איך היא נראתה?

יחסית לאישה שמתה לפני שלושים שנה היא נראתה יוצא מן הכלל

מובן שניגשתי לקבל את פניה, אך היא...

ברכה על ראש כולכם, מזל טוב מזל טוב

לנישואי בתכם, מזל טוב מזל טוב

חתן כולו ___

ממש ___

הלוא הוא מוטל ___

הא!

חתן כולו ברכה, מזל טוב מזל טוב

ואיזו משפחה, מזל טוב מזל טוב

____

____

הלוא הוא מוטל ___

הא!

הלא קצב הוא, סבתא, לא חייט הוא

______, סבתא, וקוראים לו ליייזר וולף

אההה!

הלא חייט הוא, טוביה, ____

_______

הא!

הסתכלו, הסתכלו ותראו

אה

אה

אה

אההההההה

מי זו עולה _____

באה היא לכאן מארץ רפאים

פרומה שרה פרומה שרה

פרומה שרה פרומה שרה

אההההההה

ויש המשך אבל אני לא זוכרת.

(בייניש)

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

חורף בריא לכולם