אז בבוקר פגשתי את @*פסיקית יקירתי וסחבתי אותה מפה לשם מפה לשם מפה לשם במשך שעות ארוכות, עד שהפרצוף של המסכנה האדים כולו ונאלצנו לשבת בזיסלק לשתות משהו קר.
ומה אני מזמינה אם לא אייס קפה דייאט כמובן?
כשהמיץ תפוזים נשאב לה לגרון זה היה לא נעים בכלל, אבל לכולם זה קורה ובכלל לא היה שם אף אחד חוץ מהמוכר שהבטיח להדליק לנו מזגן ולא עשה את זה.
מפה לשם, התחלנו להתווכח אם גרב הוא זכר או נקבה. אני טענתי שגרב הוא זכר, היא טענה שגרב היא נקבה, וכך הגלידרייה התמלאה בצעקות עד לב השמיים.
התערבנו. אם אני צודקת היא קונה לי עוד אייס קפה. ואז התקשרנו למורה לעברית ו...
טוב, כמובן שצדקתי
גרב הוא זכר והוא יפה והוא ארוך והוא מחורר.
אז זה היה האייס השני (ורק שתדעו, אף פעם לא שתיתי יותר מאחד ביום).
נסעתי הביתה בשמחה ובששון, לא לפני שסחבתי אותה לעוד מיליון חנויות, סתם בשביל השוטטות, ולא לפני שבזבזתי לפחות כמה שקלים על משהו. קניתי מחברת חדשה! (ריגושים)
בערב מפגש עם חברות מכיתה ח׳, לא ייאמן כמה כולן התבגרו והשתנו, והיה מצחיק נורא. ומכיוון שישבנו בארומה קניתי עוד אייס דייאט, אחרון להיום. (דרך אגב, את השני לא סיימתי עד הסוף. בע.)
ואז אמא באה לקניון וקנתה לי תיק, אני אוהבת את אמא שלי נורא.
סוף הבילוי היה מאכזב במיוחד, כי ישבנו לאכול במסעדה בשרית של פסטרמות אווזים ובקר וכלמיני דברים דוחים כאלה, ואני ישבתי בצד ושתיתי קולה זירו, אבל לא נורא.
וזהו. נגמר היום, והתחיל הלילה.
דיברתי איתה שלא דיברתי שנים, וגם איתה שהתגעגעתי אליה המון, ו.

זהו בערך.
סוף סיכום יום.