מורל 1:
כשאני אומרת שדות
אתם אומרים יאוו
-שדות
יאוו
-שדות
יאוו
מורל 2:
אין עלינו ולא יהיה כמונו
מורל 3:
עוצי עוצי
שמנה ואוהבת לאכול
פםפם
ולכן היא זוללת את הכל!
אבל דבר אחד היא יודעתת
ש**** מנצחת!
מורל 4:
פיצפוצים פיצפוצים
נצנצים נצנצים
אההה הו-יעע
וואי לאב יו פור אבר
גווו
מורל 4:
אבל לא משנה מי ינצח
העיקר שיתגלה משיח
הרבי יתגלה
ואנו נעלה
לבית המקדש
במהרה אמן!
(אגב, תמיד הקבוצה המפסידה שרה אתזה)
פרפר לבן. זה מורל המפסידים 
נחלפרפר לבן. יומנים נשרפיםנחלאני אהיה חברה שלך
בסדר
מרוצה?
התלבטתי היום אם לשלוח לך ת'מס שלי באישי ולברוח
ובסוף לא היה לי זמן וכל זה
מעכשיו אנחנו חברות.
סגור?
נגעתייי בברזל!
מפתח סגווור!
קראתי פתאום את מה שהיה לך היום
וזה פשוט לשבת עם חיוך ולשמוח.
כייפלי שטוב לך.
יומנים נשרפיםנחל
נחלאחרונהחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול
