נחלסיטואציות מהיום פשוט למות מצחוק
*שתיהן בבריכה במקלחת.
א- היי, כל המים מגיעים אליך!
ב- נכון, כי הם רוצים אותי.
*בצהריים, אחת מהן אומרת- "אני הכי גיבורת"
* הן משחקות בינהן.
"אנחנו הכלות"
אני- אבל צריך חתן גם.
הן- הבימבה יהיה החתן!
אח"כ אחת מהן היתה הכלה והשניה הצלמת.
והכלה עושה פוזות 
לא! זה היה שופךך!
באנה יא בלחיות
אתן רק בנות ארבע
והן מפזמות להן פה שירים
אני מאוהבת ברשמי.
יומנים נשרפים
~תות~
זה לא סיוט, זה פשוט מתסכל
יומנים נשרפיםאהבת ישראל!!יאוו..
באלי לראות אותם!!!
אהבת ישראל!!אהבת ישראל!!בעיקר של תאומות.
אני: "את יודעת מה את צריכה, את צריכה שרשרת שכתוב בה השם שלך ואז אני אפסיק לקרוא לך מוריה"
היא:"היה לי פעם שרשרת כזו, וגם למוריה, ולמאיר (אחיה) אין והוא לא צריך כי הוא לא תאום".
חמודותתתתשיח סוד
.
מתוקות!!חייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול
