אופ
|מתוסכל|
אל תהיו חברים שלי, אני מאכזבת
וגם עמוסה נורא
על מי אני מקשקשקת?
אני נהדרת ומקסימה וחברה נפלאה.
יופי תות
מודעות עצמית, מודעות עצמית
הידד לנצחיה, צלח לה הנסיון הכושל הזה
תופעת לוואי לחלוטין
|מתלבט אם לתייג|
|מחליט שלא|
אוהבתותך. ואת בכלל מבקרת פה פעם בחמישים שנה אז לאכפת לי.
אוקי אז ככה,
אני צכה ללמוד איך שמים בצד את הלחץ והבלבול וכל השטויות האלה בצד
חברות זה דבר שמצריך התמדה והשקעה
זה לא כואב להגיד לחברה שאת אוהבת אותה.
אז אהמ כל חברותיי,
יופי תות
|מרוצה|
חייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול
