בס"ד

מרגישים את הכאב שלך...

תהיה חזק בעז"ה.

גם כי אתה בן, וגם כי זה באמת וירטואלי...

זו באמת תחושה קשה. מאחלת לך שבעזרת ה' הזמן יעשה את שלו, והעיקר לא להיאבק בזכרונות ובגעגועים. זה קשה, אבל זה יעבור בע"ה.

מאחלת לך שה' ייתן לך הרבה כוחות!!!

ובלי קשר, הכתיבה שלך  מפעימה. עלו לי דמעות בעיניים (מה שכמעט אף פעם לא קורה).

אבל גם עובר עם הזמן ועם אהבה חדשה

בצלחה

אני מאמין שלרובנו זה קרה..שנזכה.

אתה תראה שיום יגיע (והוא לא רחוק כ"כ), ואתה תשב בסלון בביתך יחד עם בינך המתבגר שיספר לך שהוא מאוהב. הוא ישאל אותך באותה שיחת ארבע עיניים "אבא, אהבת פעם עוד מישהי חוץ מאמא?" 

ואז תיזכר באותה אחת, ותחשוב בליבך "וואו, כבר שכחתי ממנה לגמרי. כל כך הרבה שנים מאז שהיא עלתה במחשבתי פעם אחרונה. איך אז הרגשתי  שכל אושרי תלוי בה". תחייך מעט. תיתן איזה תשובה לבן שלך, וכמה רגעים לאחר מכן תשכח ממנה לגמרי . . . 

בהצלחה!

כ"כ כואב

כ"כ נוגע ללב

כ"כ אמיתי, כנה

הלוואי שבע"ה יהיה אור גדול בקרוב, ותזכה לראות אותו ממש בעיניים

שהוא נפגש עם מישהי ואהב אותה ממש, והם רצו להתחתן..

ובהמשך התברר שאמא שלה לא יהודיה ( או משהו כזה, לא זוכרת בדיוק)

והוא כהן!

הם לא מצאו שום היתר משום רב.. ונפרדו..

כעבור שנים הכיר את אשתו והם התחתנו וחיים באושר עם 6 ילדים.

אז שאלתי אותו- איך הצלחת להתגבר על הפרידה והתחתן עם אישתך למרות הכל?

והוא ענה משפט שלא אשכח בחיים ומחזק אותי מלא-

"כשהשמש זורחת, כבר לא צריך כוכבים.."

מאחלת שתמצא בקרוב את השמש שלך

ועם הכישרון שלך, בטח גם היא תהיה מהממת ברמות לפחות כמוך..

תודה על השיתוף!

בהצלחה

איזו כנות..
שתהיה הרבה סיעתא דשמיא, כוחות להרפות ולהמשיך עם שמחה והרבה רוגע בלב בעז"ה!!

להגיד ש"לפחות אתה יודע שאתה מסוגל".

אותי זה מרגיע לפעמים, כשאני בלחץ אולי אני לא מוכנה לחתונה...

בהחלט גרם לי לחזור כמה וכמה חודשים אחורה

הציף בי את אותן תחושות שחוויתי גם אני...

בעזרת ד' יגיע היום בו תבין שכל מה שחווית היה לטובתך.

בינתיים נותר רק להאמין ולהתפלל הכי חזק.

בהצלחה!!!

ולא אדבר.

ומעבר לכך, מאוד יכול להזדהות עם התופעה... הולך טוב, מצויין - הכל זורם, ופתאום הולך ונחלש, מחשבות, הרהורים - היא לא ברורה, לא סגורה על עצמה, צריכה לחשוב.... זה לא קל. בכלל לא. אבל דבר אחד אני יכול לומר לך בוודאות כמעט מוחלטת - זה לחלוטין לטובה!! כל קשר, אפשר להסתכל ולהתבונן עליו אח"כ, להבין מה למדנו, מה התקדמנו, מה נבנה כאן אצלנו בנפש - מה הצד השני הביא לנו. וגם, כמה שזה קשה לשמוע את זה בזמנים כאלה - אפשר להבין כמה גם היה טוב שנפרדנו. כמה היה יכול להיות פחות טוב אם היינו מתחתנים. כמה האינטואיציה שלה הייתה נכונה ומובנת. וכמה עכשיו יכולה להיות מישהי אחרת נהדרת.

בהצלחה!

זה כמו הסיפורים מסמרי השיער שתמיד מספרים ופתאום מתגלים כלא אמיתיים...

אז זה ממש ממש חזק. אשריך.

אני לא מאמינה..  מכות מגיע לך!

אלא שלא במציאות ממש, אלא בדמיונך. התחלת קשר.. ציפית להרגשות אותם הבעת על הכתב.. בנית מגדלים באוויר על קשר שהולך ומתעתד להיות - הנה, זה הסוף.. זה בא. ואז - בום. זה מתנפץ. אני לא יודע אם אני צודק. אבל אני יכול לשער שהסיפור אכן התרחש, אבל ברמת הציפיות והרצונות שלך. כך גם בקושי שבפרידה שאחריהם. אשמח שתתקן או תאשר את דבריי.

בין כך ובין כך - יישר כוח ותודה על השיתוף..

בס"ד

אולי לא לך,

אבל לכמה וכמה אנשים.

וגם לי.

בעיני אומן אמתי זה אדם שיודע לכתוב מתוך כניסה למקום נפשי,

ולסיטואציה מסוימת- מתוך חוויה נפשית פנימית.

המציאות היחידה כאן זה הנפש של הכותב,

שעוברת משהו. גם אם זה דמיון- ולפעמים בעיקר שזה דמיון.

כי במציאות אנחנו רק חלק מהיצירה,

בשיר כזה- שכותב אדם שלא עבר את החוויה אלא בתוך נפשו-

היצירה כולה של האומן.

בעיני זה מקסים

סליחה

לא נראה לי נכון להיקשר כך ל"שידוך".

זה  אמור להזכיר "שירי *** ****"-

רק בגרסה "דוסית" ומתוך מצב של שמירת נגיעה??

בס"ד

לפעמים זה קורה רגע לפני האירוסין,

כשברור שזה זה...

(לפחות כך חש אחד הצדדים)

לפעמים זה רגע אחרי האירוסין,

כשאחד הצדדים מקבל רגליים קרות,

לפעמים אחד הצדדים מרגיש שיש כאן את כל מה שאי פעם חיפש-

והצד השני מצפה לדברים אחרים מהקשר, 
למרות שמבחינת הפרמטרים של צד א' הוא מסכים שכל זה קיים בניהם,

רק שהוא צריך עוד כמה דברים...

אבל וודאי שרגש כזה לא נוצר בכל שידוך.
מספיק לראות את כל השירשורים שמתארים כמה השידוך מתאים ונחמד-

אבל אין רגש.

ולגבי המשפט האחרון - שלא יישאר משהו לאשתו האמתית- זה לא עובד ככה.

זה לא שיש לנו אהבה בלב, ובן הזוג הוא אדם שאנ מעניקים לו את האהבה הזאת,

ואז ככל שתבזבז יותר רגש על אחרים- יישאר פחות לבן הזוג האמתי.

האהבה נוצרת כלפי האדם הספציפי. וככה גם אופי האהבה משתנה.

זה לא כל פעם אותו הרגש.

אהבתי את בעלי, אפילו אחרי שהתגרשנו. לקח לי שנים להתגבר על הרגש הזה.

אחרי הרבה שנים כמעט התחתנתי עם מישהו- שגם כלפיו נוצר רגש עמוק. 
ושונה לחלוטין מהרגש כלפי הגרוש שלי. כי נקודות החיבור היו אחרות לגמרי.

בע"ה אם יום אחד אתחתן- מניחה שהרגש שייווצר כלפי אותו אדם יהיה רגש שנוצר אליו,

בהתאם למי שהו, בהתאם לאופי הקשר, בהתאם למי שאהיה בעצמי...

התקווה, הרצון, המוטיבציה,,האמונה שזה יקרה, הכוח להשקיע ולהיפתח-
כל אלו עלולים להישחק אם ממהרים לבנות מגדלים באוויר.
לא צריך לתת לדמיון להשתולל על כל הצעה. אמת.

אבל אהבה זה משהו אחר.

(ולמרות שכתבת רגשות בכללי- ועם זה אני מסכימה,
כן ראיתי לנכון לבודד את רגש האהבה משאר הרגשות הנחוצים)

ראיתי כבר כמה קטעים שכתבת..

מחכה לקטע הבא שלך!

...מקווה שריבוש"ע ישלח לי במהרה

תודה רבה!

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.