בס"ד

מרגישים את הכאב שלך...

תהיה חזק בעז"ה.

גם כי אתה בן, וגם כי זה באמת וירטואלי...

זו באמת תחושה קשה. מאחלת לך שבעזרת ה' הזמן יעשה את שלו, והעיקר לא להיאבק בזכרונות ובגעגועים. זה קשה, אבל זה יעבור בע"ה.

מאחלת לך שה' ייתן לך הרבה כוחות!!!

ובלי קשר, הכתיבה שלך  מפעימה. עלו לי דמעות בעיניים (מה שכמעט אף פעם לא קורה).

אבל גם עובר עם הזמן ועם אהבה חדשה

בצלחה

אני מאמין שלרובנו זה קרה..שנזכה.

אתה תראה שיום יגיע (והוא לא רחוק כ"כ), ואתה תשב בסלון בביתך יחד עם בינך המתבגר שיספר לך שהוא מאוהב. הוא ישאל אותך באותה שיחת ארבע עיניים "אבא, אהבת פעם עוד מישהי חוץ מאמא?" 

ואז תיזכר באותה אחת, ותחשוב בליבך "וואו, כבר שכחתי ממנה לגמרי. כל כך הרבה שנים מאז שהיא עלתה במחשבתי פעם אחרונה. איך אז הרגשתי  שכל אושרי תלוי בה". תחייך מעט. תיתן איזה תשובה לבן שלך, וכמה רגעים לאחר מכן תשכח ממנה לגמרי . . . 

בהצלחה!

כ"כ כואב

כ"כ נוגע ללב

כ"כ אמיתי, כנה

הלוואי שבע"ה יהיה אור גדול בקרוב, ותזכה לראות אותו ממש בעיניים

שהוא נפגש עם מישהי ואהב אותה ממש, והם רצו להתחתן..

ובהמשך התברר שאמא שלה לא יהודיה ( או משהו כזה, לא זוכרת בדיוק)

והוא כהן!

הם לא מצאו שום היתר משום רב.. ונפרדו..

כעבור שנים הכיר את אשתו והם התחתנו וחיים באושר עם 6 ילדים.

אז שאלתי אותו- איך הצלחת להתגבר על הפרידה והתחתן עם אישתך למרות הכל?

והוא ענה משפט שלא אשכח בחיים ומחזק אותי מלא-

"כשהשמש זורחת, כבר לא צריך כוכבים.."

מאחלת שתמצא בקרוב את השמש שלך

ועם הכישרון שלך, בטח גם היא תהיה מהממת ברמות לפחות כמוך..

תודה על השיתוף!

בהצלחה

איזו כנות..
שתהיה הרבה סיעתא דשמיא, כוחות להרפות ולהמשיך עם שמחה והרבה רוגע בלב בעז"ה!!

להגיד ש"לפחות אתה יודע שאתה מסוגל".

אותי זה מרגיע לפעמים, כשאני בלחץ אולי אני לא מוכנה לחתונה...

בהחלט גרם לי לחזור כמה וכמה חודשים אחורה

הציף בי את אותן תחושות שחוויתי גם אני...

בעזרת ד' יגיע היום בו תבין שכל מה שחווית היה לטובתך.

בינתיים נותר רק להאמין ולהתפלל הכי חזק.

בהצלחה!!!

ולא אדבר.

ומעבר לכך, מאוד יכול להזדהות עם התופעה... הולך טוב, מצויין - הכל זורם, ופתאום הולך ונחלש, מחשבות, הרהורים - היא לא ברורה, לא סגורה על עצמה, צריכה לחשוב.... זה לא קל. בכלל לא. אבל דבר אחד אני יכול לומר לך בוודאות כמעט מוחלטת - זה לחלוטין לטובה!! כל קשר, אפשר להסתכל ולהתבונן עליו אח"כ, להבין מה למדנו, מה התקדמנו, מה נבנה כאן אצלנו בנפש - מה הצד השני הביא לנו. וגם, כמה שזה קשה לשמוע את זה בזמנים כאלה - אפשר להבין כמה גם היה טוב שנפרדנו. כמה היה יכול להיות פחות טוב אם היינו מתחתנים. כמה האינטואיציה שלה הייתה נכונה ומובנת. וכמה עכשיו יכולה להיות מישהי אחרת נהדרת.

בהצלחה!

זה כמו הסיפורים מסמרי השיער שתמיד מספרים ופתאום מתגלים כלא אמיתיים...

אז זה ממש ממש חזק. אשריך.

אני לא מאמינה..  מכות מגיע לך!

אלא שלא במציאות ממש, אלא בדמיונך. התחלת קשר.. ציפית להרגשות אותם הבעת על הכתב.. בנית מגדלים באוויר על קשר שהולך ומתעתד להיות - הנה, זה הסוף.. זה בא. ואז - בום. זה מתנפץ. אני לא יודע אם אני צודק. אבל אני יכול לשער שהסיפור אכן התרחש, אבל ברמת הציפיות והרצונות שלך. כך גם בקושי שבפרידה שאחריהם. אשמח שתתקן או תאשר את דבריי.

בין כך ובין כך - יישר כוח ותודה על השיתוף..

בס"ד

אולי לא לך,

אבל לכמה וכמה אנשים.

וגם לי.

בעיני אומן אמתי זה אדם שיודע לכתוב מתוך כניסה למקום נפשי,

ולסיטואציה מסוימת- מתוך חוויה נפשית פנימית.

המציאות היחידה כאן זה הנפש של הכותב,

שעוברת משהו. גם אם זה דמיון- ולפעמים בעיקר שזה דמיון.

כי במציאות אנחנו רק חלק מהיצירה,

בשיר כזה- שכותב אדם שלא עבר את החוויה אלא בתוך נפשו-

היצירה כולה של האומן.

בעיני זה מקסים

סליחה

לא נראה לי נכון להיקשר כך ל"שידוך".

זה  אמור להזכיר "שירי *** ****"-

רק בגרסה "דוסית" ומתוך מצב של שמירת נגיעה??

בס"ד

לפעמים זה קורה רגע לפני האירוסין,

כשברור שזה זה...

(לפחות כך חש אחד הצדדים)

לפעמים זה רגע אחרי האירוסין,

כשאחד הצדדים מקבל רגליים קרות,

לפעמים אחד הצדדים מרגיש שיש כאן את כל מה שאי פעם חיפש-

והצד השני מצפה לדברים אחרים מהקשר, 
למרות שמבחינת הפרמטרים של צד א' הוא מסכים שכל זה קיים בניהם,

רק שהוא צריך עוד כמה דברים...

אבל וודאי שרגש כזה לא נוצר בכל שידוך.
מספיק לראות את כל השירשורים שמתארים כמה השידוך מתאים ונחמד-

אבל אין רגש.

ולגבי המשפט האחרון - שלא יישאר משהו לאשתו האמתית- זה לא עובד ככה.

זה לא שיש לנו אהבה בלב, ובן הזוג הוא אדם שאנ מעניקים לו את האהבה הזאת,

ואז ככל שתבזבז יותר רגש על אחרים- יישאר פחות לבן הזוג האמתי.

האהבה נוצרת כלפי האדם הספציפי. וככה גם אופי האהבה משתנה.

זה לא כל פעם אותו הרגש.

אהבתי את בעלי, אפילו אחרי שהתגרשנו. לקח לי שנים להתגבר על הרגש הזה.

אחרי הרבה שנים כמעט התחתנתי עם מישהו- שגם כלפיו נוצר רגש עמוק. 
ושונה לחלוטין מהרגש כלפי הגרוש שלי. כי נקודות החיבור היו אחרות לגמרי.

בע"ה אם יום אחד אתחתן- מניחה שהרגש שייווצר כלפי אותו אדם יהיה רגש שנוצר אליו,

בהתאם למי שהו, בהתאם לאופי הקשר, בהתאם למי שאהיה בעצמי...

התקווה, הרצון, המוטיבציה,,האמונה שזה יקרה, הכוח להשקיע ולהיפתח-
כל אלו עלולים להישחק אם ממהרים לבנות מגדלים באוויר.
לא צריך לתת לדמיון להשתולל על כל הצעה. אמת.

אבל אהבה זה משהו אחר.

(ולמרות שכתבת רגשות בכללי- ועם זה אני מסכימה,
כן ראיתי לנכון לבודד את רגש האהבה משאר הרגשות הנחוצים)

ראיתי כבר כמה קטעים שכתבת..

מחכה לקטע הבא שלך!

...מקווה שריבוש"ע ישלח לי במהרה

תודה רבה!

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?