מסקנהחלילית אלט
הפורום הזה (וכנראה גם אחרים) הוא קבוצת תמיכה.
כולם יכולים לכתוב מה שהם רוצים בלי פחד שישפטו אותם לפי מראה חיצוני, צורת דיבור, סגנון, מגזר וכדומה.
אם בכיתה מכירים אותי כאחת שיושבת על הכיסא שלה מתחילת היום ועד סופו, קוראת ספר ומציירת וכמעט לא מדברת עם בנות,
כאן אני לא כזו בכלל.
אם אנשים רואים אותי כאחת שמתלבשת ככה ומדברת ככה וההורים שלה הם כאלה והבית שלה הוא כזה,
כאן למי אכפת.
והכי כיף זה לפגוש בנות שהכרתי מהתכתבויות כאן. כי בכל אופן כשאני פוגשת אנשים חדשים בלי להכיר אותם קודם אני עלולה לפתח סטיגמות לא נכונות עליהם.
ואחרי שמכירים כבר ורק אחר כך נפגשים, זה לא קורה.
יש כאן כל כך הרבה סוגים של אנשים, עם הרמוניה נפלאה לרוב,
כשצריך מעודדים ותומכים
כשצריך צוחקים
ונכון שהפורום לא יכול להחליף חברה אמיתית,
אבל הוא כן יכול להיות עוד מעגל חברתי.

עד כאן דבריי.
^^^כמו הירח.
הכי כיפלי שלא מכירים אותי.
כלומר, יש שכן, אבל הן לא יודעות
זה פשוט כיף שלא שופטים.

הזדמנות מטורפת.

זהו.
אני אוהבת שמכירים אותי לפי כאן.
וואי ממשפרפר לבן.


את כ"כ צודקת*בננית*
הכי כיף זה להיפגש עם אנשים אחרי היכרות מסוימת כאן. זה נותן משהו אחר
ועודחלילית אלט
אני לא מסודרת, אני רק אוהבת לסדר. לכן הדברים שלי מסודרים תמיד, כי אני כל הזמן מסדרת אותם. אבל זה לא נקרא שאני מסודרת כי אני לא שומרת על הסדר, ולכן אני מסדרת כל הזמן.
הכי אני אוהבת לסדר את המקרר. נסו את זה. גם לעשות קניות בסופר, או קניות בכלל. אני אוהבת את זה שאני מחליטה איזה אוכל יהיה בבית בשבוע הקרוב
אם מישהו מהמשפחה מבקש מכם משהו, להכין לו אוכל לדוגמה, אל תשללו מיד. לפעמים אני אומרת "לא" בלי לחשוב. אבל כשחושבים על זה, למה בעצם לא?
לפעמים אני נותנת לחברות תחושה שאין לי סבלנות אליהן. אז רק שתדעו, שזה לא אישי. אם אין לי סבלנות אז זה לכולם. לעצמי, לאמא שלי, לאחיות שלי וגם לחברות.
לא רוצה לקחת כדורי שינה. לפעמים טוב לי עם זה שאני לא נרדמת. אבל אוף.
אני רוצה מוזיקה ורוח וללכת לאט או לרוץ מהר ולשיר במקלחת ולישון עם דובי.

עד כאן דבריי.
ועוד.חלילית אלט
יכול להיות שאני מסוגלת להירדם ופשוט לא נותנת לעצמי? כי למה? אין לי סיוטים. אני סתם.
היום התנהגתי לא יפה לעצמי. לבקש ממני סליחה? ומה אם אני לא אסלח?
זה קשה, וכבר אמרתי את זה פעם. אני צריכה ללמוד לסלוח לי.
ליטר של דמעות זה סרט מדהים. רק חבל שאחרי הצפיה בו כבר לא רואים עיניים מרוב נפיחות.
ומלפפונים על העיניים עוזרים להוריד נפיחות, מניסיון, רק שזה כואב פחד.

ויאללה תמר, די לקשקש, לכי לישון! נו, לכי!
|נאנח|
|עוצם עיניים|
|פוקח אותן בחזרה|
|מתייאש|
אני בסדר אבל בחרדה מהבום הבא שיבוא בוודאותחלילית אלט
את לא הלכת לישון |נוזף|פרפר לבן.אחרונה


למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך