שמתי לב שבהרבה מידי ספריםציף
הגברים הם מכילים ורגישים ושקטים.
מציק לי כל ספר מחדש.
למה מציק?חלילית אלט
כי זה יותר מידיציף
יש בזה משהו, ונראה לי שאני יודעת למה.חלילית אלט
מנסים לשבור את הסטיגמה שנשים הם רכרוכיות ורגישות וחמודות, בעוד גברים הם קשוחים שלא מבינים רגשות.
תכלס הסטיגמה הזו כבר נשברה מזמן.
תלוי אצל מיציף
אצל מי לא?חלילית אלט
להביא לך סוג ספרים אחר?שטות
ותכלס את צודקת, ברוב הספרים הוא מושלמים ומרגיזים ודביקים
איו לי בעיה עם גברים רגישיםציף
פשוט יש רק כאלה בספרים מסויימים. ובמציאות לא.
אמ..שאגמור את כל הספרים שכאן אשמח לעוד.
חוששתני שלא אתן לך את הספרים שאצלי,שטות
רק חלקם שבטח כבר קראת...
רק בספרים😬אושר תמידי
לא רק,אבל באמת זה פחות קיים בעולם המציאותיציף
ולכן זה מציק לי.


ד.א. גם בסרטים מוצאים את הגבר דביק ומושלם (מי שרוצים כמובן) יותר מהמציאות.
לא שזה מושלם מבחינתי😏 אבל שיהיה..אושר תמידי
אני מכיר ורגיש | מוחה בתוקף |בריו
אבל לא ככ שקט
לא אמרתי שאין כאלהציף
אמרתי שבספרים הם תמיד כאלה.
טובבריואחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך