שלום יקרה!רבה אמונתך!
את מתארת מצב קשה, שבוודאי מצער אותך מאוד!
דבר ראשון, דעי שהיצר הזה קיים אצל כולם, והפיתוי בימינו גדול מאוד, כי אפשר בקלות רבה להגיע לכל מיני תכנים לא ראויים.
זה טוב מאוד שאת מרגישה רע! סימן שיש לך נפש בריאה, שיודעת מה טוב לה.
איך אפשר להפסיק? זו שאלה קשה...
דבר ראשון- להתרחק ככל האפשר. לבקש מההורים סינון לפלאפון ולמחשב.
לנסות לחשוב מתי היצר מתגבר עליך ולמצוא לזה פתרונות (לא להיות הרבה לבד בבית. לא להגיע למצב של שיעמום).
דבר נוסף- להתפלל על זה. אפשר ורצוי במילים שלך. לספר לה' כמה שזה קשה לך, וכמה זה מצער אותך, ולבקש ממנו עזרה להתגבר.
ישנו ספר מעולה של הרב יהושע שפירא, שנקרא "תשוב תחייני", לדעתי כדאי לך לנסות להשיג אותו, הוא מדבר בדיוק על העניין הזה..
חזקי ואימצי יקרה!
זו מלחמה קשה!
כל הכבוד על הרצון לשנות!
ה' יהיה בעזרך!
את תצליחי להפסיק.אנונימי (3)
אל תדאגי ואל תסתכלי אחורה כרגע. בכלל. גם לא להתעסק עם מחשבות על איך נפטרים מזה. כלום.
התעלמות מוחלטת.
מה שהיה. היה.
תנעלי. תזרקי את המפתח. שלום.
זה בד"כ נובע מרצון חזק לאהבה ש"שובר שמאלה" ויוצא קצת עקום כרגע
אבל את תצליחי לצאת מזה.
כמו עוד רבים וטובים.
עשי טוב: תנסי להתאמץ לקשור קשרים חברתיים יותר מהממוצע.
לנסות להתחיל לעשות דברים יצירתיים, להרשם לחוג ריקודי עם. כדרות. פימו. לסרוג.
אוריגמי. לצלם סרט מדמויות פלסטלינה.
ציור. ללכת להתנדב או לעבוד בבית אריזה של קיבוץ דתי.
ליזום איזה פרוייקט בנושא שקרוב לליבך ולהשקיע בו את כל זמנך הפנוי. ספורט קבוע עם חברה.
ללמוד שחיה, טניס, כדורעף, התעמלות קרקע.
לקרוא ספרים שמעניינים אותך: דתי-רוחני, הסטוריה, אומנות. ברגע שאת מרגישה שיש לך התקפה
להתחיל לעניין את עצמך במחשבות ממה שקראת. להתקשר לחברה או להפגש איתה.
לא לרבוץ בבית. לעשות בייביסיטר. ללכת למלצר בבית קפה. ללמוד רקמה, יוגה.
להעלות לערוץ 7 יצירות שלך אם אין לך כרגע מעגל חברות.
סורי מרע: להחליט שלא רואה יותר תוכן מצולם כלשהו. גם לא עיתונים. גם לא אצל חברות.
דיאטת עיניים. שקט למוח.
לעבור לטלפון פשוט. או לקחת לטכנאי שיוציא לך את הרכיב שמאפשר לגלוש.
תקני טלפון פשוט ב100 ש"ח ותצאי לטיול של שבוע עם עוד חברות.
אם בבית האינטרנט פתוח תבקשי מההורים חסימה. או פשוט קוד כניסה על המחשב עצמו ככה שלא תהיה לך גישה תגידי להם שהתערבת עם חברות כמה זמן אפשר להחזיק בלי מחשב.
לשים את המחשב במקום ציבורי בבית.
את תצליחי.
לא להתייאש.
לתרגלאנונימי (3)
מחשבה נקיה.
(כל עוד את תצפי בתכנים מצולמים זה יקשה עלייך
כי זה מתיישב בתוך המוח באזור שממנו מגיע הדמיון ולכן בהכרח יהיו מחשבות
ולכן יש חשיבות גדולה לצמצם למינימום כל תוכן מיותר.
תוך כדי דיאטת העיניים (גם ברחוב).
נסי לפתח מנגנון שליטה על המחשבות. ( מה שצץ - צץ. לאף אחד אין שליטה על זה)
אבל כמה שיותר מהר להסיט את זה למחשבה אחרת.
אגב, לענ"ד גם תפילה על היצר הרע יכולה להתחפש ליצר הרע כי זה משאיר אותך
במעגל של ה'משחק'. אז תשקלי להתנתק לחלוטין מכל מה שקשור בזה.
גם מדברים 'טובים'. המטרה היא כרגע לצאת מהבוץ. ולהתחיל ללכת
לא לעמוד על יד הביצה ולהסתכל, ולהצטער.
לברוח משם. וזהו. היה. נגמר.
לתרגל התפעלות ושמחה מעצים, פרחים, שמיים, אוויר, ציפורים.
לזמזם קבוע שיר או ללמוד איזה פרק תהילים בע"פ ולהלחין אותו לעצמך במנגינה שמחה.
למקרה של התקפה את צריכה להכין לך אופציות מילוט.
תתאמני "על יבש".
יציאה מהירה לרחוב להליכה. להוציא את הבטריה/שקע מיד.
להרים טלפון לחברה. או למוקד נוער.
בנוסף, אולי להסתכל על דרשות של צדיקים גם מבלי להקשיב או להבין.
(הרבי מלובביץ'? הרב אליהו זצ"ל?)
להתכונן כי זה יגיע דווקא כשתתחילי לעשות מאמץ לצאת מזה.
לא להתרגש מזה. ככה זה.
נסי למצוא סדרת שיעורים או תוכן פנימי-רוחני כתוב או באודיו (מכון מאיר, מדרשות)
שמדבר אלייך. שכיף לך לשמוע. שאת מאמינה למרצה.
במקום להתעסק בטלפון להכין בתיק חוברת תשבצים, מנדלה, חוברת רישומים חופשיים.
ללמוד יוגה. או סתם לנשום הכי עמוק שאפשר רבע שעה ביום.
לא להתייאש.
יקח זמן.
בסוף זה יפסק.
גם אם את לא רואה את זה כרגע - זה יגיע.
גם לי היה מאוד קשה...אנונימי (4)
קודם כל, כדאי לקבוע לעצמך גבול, אצלי זה היה נגיד
לא לראות מיוזמתי (לפעמים אחי
ם שלי ראו והצטרפתי),
לא יותר מסדרה אחת בו זמנית,
לא רואה לפני שסימנתי וי על דברים שאני צריכה לעשות במהלך היום,
לא רואה אחרי שעה ×,
לא מסתירה את העובדה שאני רואה,
לא מבליטה את זה שאני רואה,
(הרעיון של 2 האחרונים, לא להסתיר כדי לאפשר ביקורת מצד ההורים שתעזור לי להתאפס, לא להבליט כי זה מצער אותם וגם לא נכון לי)
עוד משו?
בעקרון ניסיתי להיות עם חברות וכו, אבל מסתבר שגם הן רואות, ואז לפעמים גם מגלים סדרות/ תוכניות חדשות... אז ניסיתי בעיקר שאם מדברים לא לדבר על משו שראינו, להמציא נושאי שיחה שונים.
זה נשמע קטן מידי, לא יעיל, ובכלל לא רואים פה מגמה של הפסקה אלא רק צמצום, אבל עובדתית, זה עזר לי מאוד, ואני כבר לא בפנים.
זה תהליך שמוציא את המודעות והמשיכה לזה מהראש בהדרגה, מעמיד את זה במקום (ביחס לרצון שלך להגיע לזה, ביחס לפרופורציה של הצפייה לעומת יעילות העשייה במהלל היום...)
בהצלחה!
נ.בק זה ארוך, לא להתייאש, להתמיד!
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
אפשר לשתף את הגננתמענין
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
הוא יודענהג ותיק
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
לא נכוןאריק מהדרום
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בוודאיאריק מהדרום
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות