שלום יקרה!רבה אמונתך!
את מתארת מצב קשה, שבוודאי מצער אותך מאוד!
דבר ראשון, דעי שהיצר הזה קיים אצל כולם, והפיתוי בימינו גדול מאוד, כי אפשר בקלות רבה להגיע לכל מיני תכנים לא ראויים.
זה טוב מאוד שאת מרגישה רע! סימן שיש לך נפש בריאה, שיודעת מה טוב לה.
איך אפשר להפסיק? זו שאלה קשה...
דבר ראשון- להתרחק ככל האפשר. לבקש מההורים סינון לפלאפון ולמחשב.
לנסות לחשוב מתי היצר מתגבר עליך ולמצוא לזה פתרונות (לא להיות הרבה לבד בבית. לא להגיע למצב של שיעמום).
דבר נוסף- להתפלל על זה. אפשר ורצוי במילים שלך. לספר לה' כמה שזה קשה לך, וכמה זה מצער אותך, ולבקש ממנו עזרה להתגבר.
ישנו ספר מעולה של הרב יהושע שפירא, שנקרא "תשוב תחייני", לדעתי כדאי לך לנסות להשיג אותו, הוא מדבר בדיוק על העניין הזה..
חזקי ואימצי יקרה!
זו מלחמה קשה!
כל הכבוד על הרצון לשנות!
ה' יהיה בעזרך!
את תצליחי להפסיק.אנונימי (3)
אל תדאגי ואל תסתכלי אחורה כרגע. בכלל. גם לא להתעסק עם מחשבות על איך נפטרים מזה. כלום.
התעלמות מוחלטת.
מה שהיה. היה.
תנעלי. תזרקי את המפתח. שלום.
זה בד"כ נובע מרצון חזק לאהבה ש"שובר שמאלה" ויוצא קצת עקום כרגע
אבל את תצליחי לצאת מזה.
כמו עוד רבים וטובים.
עשי טוב: תנסי להתאמץ לקשור קשרים חברתיים יותר מהממוצע.
לנסות להתחיל לעשות דברים יצירתיים, להרשם לחוג ריקודי עם. כדרות. פימו. לסרוג.
אוריגמי. לצלם סרט מדמויות פלסטלינה.
ציור. ללכת להתנדב או לעבוד בבית אריזה של קיבוץ דתי.
ליזום איזה פרוייקט בנושא שקרוב לליבך ולהשקיע בו את כל זמנך הפנוי. ספורט קבוע עם חברה.
ללמוד שחיה, טניס, כדורעף, התעמלות קרקע.
לקרוא ספרים שמעניינים אותך: דתי-רוחני, הסטוריה, אומנות. ברגע שאת מרגישה שיש לך התקפה
להתחיל לעניין את עצמך במחשבות ממה שקראת. להתקשר לחברה או להפגש איתה.
לא לרבוץ בבית. לעשות בייביסיטר. ללכת למלצר בבית קפה. ללמוד רקמה, יוגה.
להעלות לערוץ 7 יצירות שלך אם אין לך כרגע מעגל חברות.
סורי מרע: להחליט שלא רואה יותר תוכן מצולם כלשהו. גם לא עיתונים. גם לא אצל חברות.
דיאטת עיניים. שקט למוח.
לעבור לטלפון פשוט. או לקחת לטכנאי שיוציא לך את הרכיב שמאפשר לגלוש.
תקני טלפון פשוט ב100 ש"ח ותצאי לטיול של שבוע עם עוד חברות.
אם בבית האינטרנט פתוח תבקשי מההורים חסימה. או פשוט קוד כניסה על המחשב עצמו ככה שלא תהיה לך גישה תגידי להם שהתערבת עם חברות כמה זמן אפשר להחזיק בלי מחשב.
לשים את המחשב במקום ציבורי בבית.
את תצליחי.
לא להתייאש.
לתרגלאנונימי (3)
מחשבה נקיה.
(כל עוד את תצפי בתכנים מצולמים זה יקשה עלייך
כי זה מתיישב בתוך המוח באזור שממנו מגיע הדמיון ולכן בהכרח יהיו מחשבות
ולכן יש חשיבות גדולה לצמצם למינימום כל תוכן מיותר.
תוך כדי דיאטת העיניים (גם ברחוב).
נסי לפתח מנגנון שליטה על המחשבות. ( מה שצץ - צץ. לאף אחד אין שליטה על זה)
אבל כמה שיותר מהר להסיט את זה למחשבה אחרת.
אגב, לענ"ד גם תפילה על היצר הרע יכולה להתחפש ליצר הרע כי זה משאיר אותך
במעגל של ה'משחק'. אז תשקלי להתנתק לחלוטין מכל מה שקשור בזה.
גם מדברים 'טובים'. המטרה היא כרגע לצאת מהבוץ. ולהתחיל ללכת
לא לעמוד על יד הביצה ולהסתכל, ולהצטער.
לברוח משם. וזהו. היה. נגמר.
לתרגל התפעלות ושמחה מעצים, פרחים, שמיים, אוויר, ציפורים.
לזמזם קבוע שיר או ללמוד איזה פרק תהילים בע"פ ולהלחין אותו לעצמך במנגינה שמחה.
למקרה של התקפה את צריכה להכין לך אופציות מילוט.
תתאמני "על יבש".
יציאה מהירה לרחוב להליכה. להוציא את הבטריה/שקע מיד.
להרים טלפון לחברה. או למוקד נוער.
בנוסף, אולי להסתכל על דרשות של צדיקים גם מבלי להקשיב או להבין.
(הרבי מלובביץ'? הרב אליהו זצ"ל?)
להתכונן כי זה יגיע דווקא כשתתחילי לעשות מאמץ לצאת מזה.
לא להתרגש מזה. ככה זה.
נסי למצוא סדרת שיעורים או תוכן פנימי-רוחני כתוב או באודיו (מכון מאיר, מדרשות)
שמדבר אלייך. שכיף לך לשמוע. שאת מאמינה למרצה.
במקום להתעסק בטלפון להכין בתיק חוברת תשבצים, מנדלה, חוברת רישומים חופשיים.
ללמוד יוגה. או סתם לנשום הכי עמוק שאפשר רבע שעה ביום.
לא להתייאש.
יקח זמן.
בסוף זה יפסק.
גם אם את לא רואה את זה כרגע - זה יגיע.
גם לי היה מאוד קשה...אנונימי (4)
קודם כל, כדאי לקבוע לעצמך גבול, אצלי זה היה נגיד
לא לראות מיוזמתי (לפעמים אחי
ם שלי ראו והצטרפתי),
לא יותר מסדרה אחת בו זמנית,
לא רואה לפני שסימנתי וי על דברים שאני צריכה לעשות במהלך היום,
לא רואה אחרי שעה ×,
לא מסתירה את העובדה שאני רואה,
לא מבליטה את זה שאני רואה,
(הרעיון של 2 האחרונים, לא להסתיר כדי לאפשר ביקורת מצד ההורים שתעזור לי להתאפס, לא להבליט כי זה מצער אותם וגם לא נכון לי)
עוד משו?
בעקרון ניסיתי להיות עם חברות וכו, אבל מסתבר שגם הן רואות, ואז לפעמים גם מגלים סדרות/ תוכניות חדשות... אז ניסיתי בעיקר שאם מדברים לא לדבר על משו שראינו, להמציא נושאי שיחה שונים.
זה נשמע קטן מידי, לא יעיל, ובכלל לא רואים פה מגמה של הפסקה אלא רק צמצום, אבל עובדתית, זה עזר לי מאוד, ואני כבר לא בפנים.
זה תהליך שמוציא את המודעות והמשיכה לזה מהראש בהדרגה, מעמיד את זה במקום (ביחס לרצון שלך להגיע לזה, ביחס לפרופורציה של הצפייה לעומת יעילות העשייה במהלל היום...)
בהצלחה!
נ.בק זה ארוך, לא להתייאש, להתמיד!
מחפשים קהילהאבא פגום
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
ילגים מפרק א וצוואהיל 000
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
מצטערת לשמוע על בעלך ועל המורכבותנעמי28אחרונה
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
פרסום הנסחן120
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
עבודה סמינריונית על ליקויי למידהEva
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
עוד הרבה ועוד קצת בבת אחתEvaאחרונה
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.