פורום נסיונות פעילים
בהנהלת: ענבל
מכתב פתיחה
היה לי יום מטורף של האמא של המטורפיםנחל
רוצים לשמוע?נחל
בוקר בשעה שבע.
גירדתי את עצמי מהמיטה.
להתארגן לעבודה.
התלבטות אם אספיק קפה
מחליטה לשתות
הופ
תחנת אוטובוס.
מגיעה לעבודה ליום מתיש.
אבל היה טוב,
תודה ששאלתם.
נשארנו שעה אחרי! (במקום לצאת בארבע יצאתי בחמש)
ונשפך עלי שמן בדרך הבית ועליתי למונית מוזנחת,עייפה, מלוכלכת ומזיעה 
אח"כ בבית גם נשפך לי שמן על הרצפה
לנקות
להחליף במהירות בגדים
לרוץ לקנות משו מהמכולת
הופ בית
נש"ק
(עוד בעבודה פינטזתי שיהיה לי זמן להתקלח ולהחליף בגדים. פחח)
אחרי נש"'ק,
מנחה בבית והופ שיחה של שעתייפ
שחנש עם חברה לפני השיחה
בשיחה נרדמתי לאיזה עשרים דקות
יותר נכון העיניים נעצמו לי לבדן
ואז יומלדת לסבא
אז לעלות אליו
לדבר איתו
אני אוהבת אותו מאוד מאוד
והוא חפר שאני רזה ובלהבהלהלהלהה
ואז שיחה עם חברה
ואז אני עיפה מאוד
ברור שרוצים לשמוע!!אהבת ישראל!!אחרונה
ויאוו יום עמוס ממש!!!
העיקר שנהנת...
שלוםזית שמן ודבש
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ
שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול