אוף. אני לא אוהבת להיות במצברוח כזהיומנים נשרפים
ואני גם לא אוהבת להיות עצבנית
ואני גם לא אוהבת להיות עייפה אחרי שישנתי שש שעות
ואני גם לא אוהבת לחיות זכרונות
ואני גם לא אוהבת להתגעגע
ואני גם לא אוהבת לחיות הרבה מידי בעבר
ואני גם לא אוהבת לאהוב
ואני גם לא אוהבת את זה שאין אמיתיות בעולם
ואני גם לא אוהבת את זה שרות לא יכולה מחר כי אני מידי מתגעגעת אליה
ואני גם לא אוהבת שאיפשר לדבר יותר
ואני גם לא אוהבת שאני מסתירה ודופקת אותו
ואני גם לא אוהבת לעשות את זה
ואני גם לא אוהבת שאני אנוכית
ואני גם לא אוהבת את המצברוח הציני שלי
ואני גם לא אוהבת שיש מתח ביני לבין אנשים שקרובים אלי
ואני גם לא אוהבת שתמיד איכשהו זה קורה לי
ואני גם לא אוהבת שאני לא עושה עם זה כלום
ואני גם לא אוהבת שהתנתקתי מכל העולם
ואני גם לא אוהבת את זה שחשבתי שכבר עברתי את התקופה הקשה הזאת וגיליתי שאני ממש לא
ואני גם לא אוהבת את עצמי לפעמיים הרבה מידי לפעמיים
ואני גם לא אוהבת להיות ככה.
ואני גם לא אוהבת.

אני פשוט לא אוהבת.
..שפיותאחרונה
אני אוהבת אותך
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך