אז אמא שלי נכנסה ברוך ה' להריון לפני שלושה חודשים.
מיד שהיא ידעה שהיא בהריון היא סיפרה לי... (יתרון בלהיות בכורה 
)
כמובן שזה היה סוד ושמרתי אותו מכל משמר.
כשאמא שלי נכנסה לחודש שלישי היא נתנה לי רשות לספר לכמה חברות בשקט שהיא בהריון.
סיפרתי לארבע חברות טובות שיודעות לשמור סוד.
ואז באה אלי חברה שלא סיפרתי לה ושואלת אותי בשקט בצד אם אמא שלי בהריון. הייתי מופתעת ושאלתי אותה מאיפה היא יודעת והיא אמרה שלי שכבר רואים על אמא שלי... יופי הכל סבבה.
נסענו לשבוע בצפון. אני חזרתי אתמול (ראשון) הביתה כי יש לי דברים חשובים השבוע שאני מעדיפה לא להפסיד.
עליתי על אוטובוס מהצפון לירושלים ואז החלפתי אוטובוס לישוב שלי...
הגעתי הביתה ואבא שלי מתקשר להודיע לי שאמא שלי בבית חולים.
שאלתי מה קרה
הוא אמר
הפלה.
בהתחלה הייתי קצת עצובה אבל אז הבנתי שהכל מאת ה' ואם הוא גרם להפלה סימן שזה הדבר הכי טוב ונכון עבורנו עכשיו. זה גם מה שאמא שלי אמרה. אוקי. אני לא עצובה יותר מידי על העובר וממש לא כועסת על השם. לא נורא. בעז"ה אולי הוא יזכה אותנו בעוד תינוק בעתיד הרחוק או הקרוב.
הבעיה זה חברות שלי.
אני לא יבוא עכשיו ויגיד להם שהיתה הפלה...
אבל אם הם יבואו להתעניין וזה
עכשיו אני מצטערת שסיפרתי להן שאמא שלי בהריון...
קיצר, לחכות לזמן שיעשה את שלו. נכון??? טוב נראלי שכן
ותודה לכל מי שקראה
)