לא,
אל תרוץ אליה,
אל תיחלץ לעזרתה,
כי זה, בני,
זהו שביל חייה,
השביל,
שלצעוד בו,
רק היא יכולה.
היא תעצב את השביל,
השדות שבדרכיו,
היא זו,
שתיגע,
תבחר,
תחליט.
ולנו, ילד,
נשאר רק להתבונן,
לקוות,
להתפלל.
גם לך ילדי,
יהיו שבילים,
עם פיתולים, וגשרים,
גם אתה ילדון,
גם אתה תיפול.

בוא בן שלי,
בוא,
ראה את מפת השבילים הזו.
רואה?
הנה שבילים מפותלים,
שבילים מטופחים,
שבילים ריקים,
שבילים רחבים,
שבילים צרים.
אלפי שבילים,
דומים,
שונים,
גדולים,
קטנים.
הבט, בן.
על כל שביל יש אדם,
רואה?
ואין שני שבילים זהים,
רואה ילד שלי?
גם לך בן,
יהיה שביל,
רק שלך,
לבד.
מיוחד.
לילה טוב בני,
לילה טוב.
עוד הרבה דרך לפניך,
ילדי.

מדהים פשוט אין מילים

ממש.
אני קצת תבניתית. צריכה קצת לשנות סגנון
(כתבתי עוד משהו שלא העליתי לפה...)

תודה זה מחזק

סליחה

כתיבה מאוד יפה!

ובאיזשהו מקום זה נותן כח.

לוידת, הרגיש לי אופטימי ונותן כוחות..

וזה כיף להרגיש ככה ביחס לחיים

על כל התגובות!