המגדל קלפים העדין שיצרתי התפרק לו
בנשיפה אחת של דקה של טיפשות
ואני אוכלת את זה עד עכשיו ולא מפסיקה להקיא.
שייגמר.שייחלוף-ימים חודשים שנים.מהזה כבר משנה.
ואתה-כןכן אתה,תמצא כבר את הרובד שמעבר.
תפסיק ללטף עם מגבון ולהשאיר עדיין 5 ס"מ של אבק.
דרכים.
ועד שמצאתי מנוח
ועד שנכתב ברכי נפשי ובואי ציפור קטנה
נטרקה עליי הדלת
ואני מנסה להבין ולחפור-
נו אז מה אתה רוצה?זה לא מספיק כואב?לא קיבלתי מספיק סטירות וסתירות היום מכל הכיוונים?
אז אמרתי לטובה ורקדתי ואמרתי תהילים
אבל העיניים שלי שורפות
וזה הוכחה מספקת
שיש לי עוד עצם בגרון גוש בבטן ורצון לצרוח את העולם לתוך חור שחור.
נו שוין,אני אנוכית (בריפיט.כל היום)
אבל-
בחייאת.
היית חייב לנשוף?
- לקראת נישואין וזוגיות