עלמה בת שנתיים. אבא שלה הרביץ לה לפני כמה ימים, אז אימא שלה אספה כמה בגדים ואותה וברחה מהר לירושלים. מירושלים היא עלתה על טרמפ לכפר שלה, לכפר שהיא גדלה בו.
עלמה היא תינוקת חכמה. היא יודעת שאסור לאימא לענות לטלפונים ולצאת מהבית, היא יודעת שאסור לבכות כשאימא בוכה, אחרת הבכי הוא בלתי נשלט.
היא אוהבת לשחק עם הדודים הגדולים שלה ולהתנדנד בנדנדות.
היא אוהבת את המעון החדש שלה ואת אימא שלה, הכי בעולם.
היא אהובה ורצויה ושמנמונת עם לחיים.
היא אוכלת טוב ושותה בעיקר מיץ, ואלוהים שלה קרוב.
אין לה חברים דמיוניים כיוון שהיא כל כך עסוקה בכל החברים שלה, ובאימא שלה, ובסבא וסבתא וכל הדודים האלו.
וזהו, בעצם.
עלמה היא תינוקת חכמה. היא יודעת שאסור לאימא לענות לטלפונים ולצאת מהבית, היא יודעת שאסור לבכות כשאימא בוכה, אחרת הבכי הוא בלתי נשלט.
היא אוהבת לשחק עם הדודים הגדולים שלה ולהתנדנד בנדנדות.
היא אוהבת את המעון החדש שלה ואת אימא שלה, הכי בעולם.
היא אהובה ורצויה ושמנמונת עם לחיים.
היא אוכלת טוב ושותה בעיקר מיץ, ואלוהים שלה קרוב.
אין לה חברים דמיוניים כיוון שהיא כל כך עסוקה בכל החברים שלה, ובאימא שלה, ובסבא וסבתא וכל הדודים האלו.
וזהו, בעצם.
