בא לי לבכות,
סתם כי ככה.
כי כואב ושורף ואני כזאת דפוקה כי הכאבתי לעצמי.
מטומטמת.
ולא, אל תגידו שאני לא. אני יודעת. אני רק עושה לפעמים דברים מטומטמים,
כגון זה
וזה
וזה.
איך שאני נכנסת למיטה כל העייפות מתפוגגת לה
ורק מקודם העיניים נעצמו לי.
המקום שהכי קשה לי להירדם בו זו המיטה שלי
לפעמים אני מתייאשת ועוברת לישון על הספה בסלון.
חמש דקות ואני כבר חורפת.
אני רוצה לצרוח
בעצם אני צריכה
אני חייבת לצרוח.
למה אני לא מצליחה, תגידו לי?!
אבל אל תגידו כי אתם לא יודעים.
גם כן אני.
להחטיף לעצמי סטירות אף פעם לא עוזר.
זה רק מחליש ומחליש.
אני צריכה ללמוד לאהוב את עצמי.