ישיבות קטנותנחמיה17

חבר'ה, בינינו, שיעור ב' בישיבה קטנה רצינית- הרבה יותר "מבין" משיעור א' ישיבה גבוהה חצי רצינית.

על כן באתי להודיע שגם בני ישיבות קטנות (בתוכם אני) רשאים להשתתף בשמחה...

אל יתהלל חוגר כמפתחצבי-ליזציה
למרות שאתה צודק - רוב שיעור א' בישיבות הגבוהות לא ברמה כמו חבר'ה שחייהם בתורה כבר בגיל תיכון
הפסוק לא שייך...נחמיה17

חוגר- כלי מלחמתו

מפתח- פורק כלי מלחמתו

שמי שעוד לא ניצח שלא יחגוג כבר עשיו, כי מי אמר שינצח...

 

אבל בוא נגיד שכן, אתה סותר את עצמך! אתה כן אומר שאני צודק

אני אומר שאתה צודק בטענה אבלצבי-ליזציה
תרגע צצצצעיר, לי היה משבר לפניך
חחח יא דג! לא תפסתי גובה רק רציתי לפתוח לעוד קהלנחמיה17

שאין לא פורום משלו (איך מייצרים פורום?)

 

נ"ב- שונא את האלה שרושמים בתוכן את המשך המשפט של הכותרת...

 

בסדר, מעריך ותק חיים. אבל עיקר הפז"מ זה מעולם הישיבות הכללי (לא תיכוניות)...

אני בישיבה תורנית מה שנקרא...נער גבעות מצוי

וואלה, אני לא מרגיש פחות מישיבות קטנות! זו זכותי גם!

אחינו הסר נא אפך.... תוריד... תוריד...;)נחמיה17

ישיבה "תורנית" רחוקה מרחק שמים וארץ מישיבה קטנה.יא תכוניסט.....קורץ

 

נ"ב נראה לי שאתה לומד בכפר חסידים.. כי אתה קורא לעצמך נער גבעות מצוי כש:

א. אין דבר כזה אין נער גבעות דומה לחבירו (לא יכול להיות שבאותה שנייה הם החליפו רב....)

ב. יש לך דעות ממלכתיות פחד...

קיצער נראה שסתם מישהו/ כמה טחנו לך ת'מוח על נערי גבעות.

והנה אמרת שאתה בישיבה תורנית....... או שאתה בבני צבי או בישכ"ח....

חחחחנער גבעות מצוי

ננה-בננה לא לא! אני לא באף אחת מהן!

כן, זו ישיבה מיני קטנה. לומדים שם יותר נראה לי מבנ"צ או ישכ"ח.

 

אז איפה, לעזאזל?נחמיה17

נווה? דגל"ש? אייפהההההההההההההההה.......

מעניין אולי אני מכיר אותךיהדות=דרך חייםאחרונה


לא לומדים שם יותר מבנ''צאבינו מלכנו

וגם אם כן רק בחמישית שישית...

חושב כנ"ל (בדגל"ש) ברעיון- אמורים להיות יותר מבנ"צנחמיה17

בפועל- לא נראה לי....

נ"ב- "אבינו מלכנו"- תשרשר נכון!...

כבודו לומד בדגל"ש?!נער גבעות מצוי


כבודי מכיר את דגל"ש אך לומד בישיבה קטנה (אמיתית... )נחמיה17

אך כבודו- במקומו מונח.

ואם יורשה לי לדעת היכן הינך לומד?נער גבעות מצוי
עבר עריכה על ידי נער גבעות מצוי בתאריך ג' באב תשע"ו 17:04

ואינני נופל מישיבה קטנה...

במיוחד לאור העובדה, שאני יודע ומכיר את מקומי. ואינני יודע אם אתה מכיר אותי ואת רמתי.

אמרתי זו מתוך כבוד. לא זלזול, חלילה.נחמיה17


וואלה לאקמנו ונתעודד

בס"ד

 

לא נעים לומר, אבל אתה חי בסרט

אני חושב שאינך מכיר את המציאותנחמיה17

או שאתה לא יודע מה זה ישיבה קטנה רצינית

או ששכחת מה זה שיעור א' בישיבה גבוהה 'חצי רצינית'.......

טקט!!אנונמי
אתה חוצפן אתה מזלזל בכאלה מישיבות תיכוניות מה שהם עושים יותר מתאים אתה גאוותן מסריח ומי שלא יכול לא מצליח מה יעשה עם כולם צריכים להיות גם בישיבה קטנה...
מחילה אם כבודו נפגע- אסביר את עצמי:נחמיה17
עבר עריכה על ידי נחמיה17 בתאריך ד' באב תשע"ו 01:26
עבר עריכה על ידי נחמיה17 בתאריך ד' באב תשע"ו 01:25

בראשתי דבריי אומר שבאומרי "ישיבות קטנות" אינני מדבר על עצמי. אני מדבר על שאר תלמידי הישיבות הקטנות אותם אני מעריך מאוד.
בעיני, מתוך הסתכלות רבותיי, הסדר הראוי וה'לכתחילאי' הוא שאדם בשנות נעוריו ישקיע את כל מרצו וכוחו בתורה הקדושה בלבד מתוך יראת שמיים טהורה. הסתכלות זו לענ"ד וממה שאני יודע מרבותיי היא הסתכלות של תורה. ודבר זה היה פשוט בקרב כל ת"ח עד דורנו האחרון. בדורנו האחרון. עקב השיבה לארץ מן הגלות, הההשכלה, ותופעות נוספות שנבעו מב' הדברים הללו, החלה לקום תנועה חדשה ביהדות המבוססת בעקרונותיה (שלא תמיד נראים) על תורת מרן הרב קוק. לתנועה בעלת המגמה העקרונית הנפלאה הזו- קוראים "הציונות הדתית". בתנועה זו קמו המון דעות פנימיות בנוגע להמון דברים. אחד הדברים הוא עניין לידי החול והמקצוע לבני הנעורים. אכן רוב ציבור זה מאמין ושולח את בניו למסגרת בשם "ישיבה תיכונית" מדובר במוסד בו לומדים לימודי קודש אך גם לימודי חול. היחסים בין ב' הלימודים הללו משתנה ממוסד למוסד. יש כאלו אשר אכן רוב היום לומדים לימודי ה' והוגים בתורה [ברמה זו של ישיבה קטנה או אחרת] ורק לשעה-שעתיים (או שלוש) ביום לומדים לימודי חול. אלה, בעיני אכן זוכים לשם "ישיבה תיכונית". מסדות אחרים לעומתם יחסם בין השעות שונה בתכלית ולעיתים אף הפוך, יותר כמו "תיכון ישיבתי"/ "תיכון דתי". יש להם כמה פעמים בודדות ביום בהם הם נוגעים בתורת ה' ואמונה בו. כמובן, שישיבות מהסוהזה ממילא אף הרמה הלימודית במקצועות הקודש יורדת ולרוב- אף הרמה הרוחנית יור'ד ברמה נניכרת כזו או אחרת.
וישנה עוד דעה בזה הציבור הנ"ל. שהיא דעתי שלי ואף של רבותי:
כמובן שיש ללמוד גם מקצוע, והלא צריך להתפתח בארץ ולפתחה. הלא זה כה דרוש בדורינו, דור הגאולה.
כמובן גם שיש כאלו שיקחו משרות רבניות, הלא בדאי צריך מורי הוראה. וגם כאלו אשר ישקיעו את כל מרצם בתורה למשך כל חייהם, טוב, צריך מחזיקי תורה וגדולי דור. אבל באופן הפשוט- פשוט שלהרבה בני אדם הדבר הפשוט שלהם הוא להרויח את לחמם ע"י עבודה ממש. ככה הוא גם סדר ראוי. ודאי שצריך אנשי עבודה מעשיים (שכמובן, קובעים עיתים לתורה).
אבל עם כל זאת, באים ואומרים כדרך התורה לאורך כל הדורות- לילדנו, טפינו ונערינו- רק קודש!
הם משקיעים את כל מרץ ימי נעוריהם בתורה ומתוך תורה בונים את עולמם. לאחר מכן גם ראוי עוד כמה שנים בישיבה גבוהה [וצבא- חובה בבא העת (יש שיאמרו הסדר, יש שיאמרו לדחות)] אך ימי נעוריהם- רק קודש! אשרי מי שמילא את אשפתו מהם. אשרי מי שגדל בתורה!
אלה הגדולים באים כיחד עם גדולי הדורות בכל דור ודור ועם, כמובן, תורת מרן הרב קוק, באים ואומרים- רק קודש, רק כך אדם מישראל בונה את עולמו
כמובן שיש חריגים. שהרמה הנתונה ע"פ רוב בישיבות הקטנות לא מתאימה להם שאינם יכולים ללמוד אך זה אמור להיות מיעוט בציבורינו! [אם הדבר אינו כך- ראוי לשפרו ולחנך את ילדינו כבני תורה. אשר מתאימים חילם לעבודתו ית'] הדבר שלמעשה קורא שעשרות אלפי בחורים מציבורינו אנו, נשלחים והולכים לישיבה תיכונית , חלקם הגדול- אף למקומות שלהם אפי' המיעוט לא צריך ללכת כי אם בודדי בודדים, מקומות אשר דבר המלך ודתו בקושי מגיעים.
בדורינו לכא' נראה כי הווי הנוער מתאים עצמו למסגרת התיכונית (עם זאת גם נראת תנועה מן הצד השני) אבל הסדר ה'לכתחילאי'- הוא בודאי רק קודש
מהרבנים אשר דוגלים בשיטה זו- נמנים גם רבותיי.
רבנים אלו צריכים לשוב ולהזכיר את דרך התורה ולומדיה, להזכיר למה הנצי"ב סגר את ישיבתו (כי רצו להכניס לשם לימודי חול) להחזיר עטרה ליושנה!

כל מה שאני בא לומר  אלו הם שדעתי  גם דעת גדולים ונכבדים ממני בודאי וממך- היא שלכתחילה- ישיבה קטנה בדיעבד- ישיבה תיכונית תורנית. אשר לומדים בה ביראת שמיים ושרוב חילם עדיין לאורייתא.
יכול להיות שישנם רבנם שיחלקו על דברי רבותיים וגדולי הדורות עד כה, יכול לההולך בדרכם של הראשונים (תרתי משמע). ומי שהולך בדרך המנוגדת לדרכי, נו מה, שלא אתנגד לדרכו?
אבל בלי קשר כלל. הרי אף אני אומר שברור , לי לפחות, שלא כולם יכולים ללמוד בישיבה קטנה ויהיו כמה שמתאים להם ישיבה תיכונית, לא הרוב- אבל כמה. א"כ- למה שאני אזלזל בהם?
חלילה, אינני מזלזל! כל דבריי הם רק לומר שהבחורים הלמדים בישיבה תיכונית לא מכירים את העולם הישיבתי כהכרת תלמידי הישיבה הקטנה. לא טעמו יין הונגרי.  ולא ראי זה כראי זה. לכן, לדעתי מקומם לא בפורום זה. עם כל אהבתי אליהם.

בשורות אלה באתי לענות לך על תוכחתך אותי. שלצערי לא הבנתי יוק האם אתה בא מן הצד של "לכתחילה- ישיבה קטנה, בדיעבד תיכונית תורנית" או "לכתחילה- ישיבה תיכונית (אני מקווה ש'תורנית'...)"
ציוטו מדבריך- "...בכאלה מישיבות תיכוניות מה שהם עושים יותר מתאים... ומי שלא יכול לא מצליח מה יעשה" (עם הפיסוק בו אני קראתי את דבריך: ) "...בכאלה מישיבות תיכוניות, מה שהם עושים- מתאים!... ומי שלא יכול, לא מצליח, מה יעשה?..." ("עם כולם צריכים להיות בשיבה קטנה"... לא הבנתי דבריך... נראה שהתכונת "אם" ועדיין לא בדיוק הבנתי)  אשמח אם תסביר למה היתה כונתך, אם טעיתי. יום טוב.
נ"ב- הנני מסריח כי אינני לובש בגדים מכובסים, אני אבל על חורבן משנאת חינם....
בברכה

החולק הראשון: החת"ס.נער גבעות מצוי


תשובהאבינו מלכנו

א. מה שאמרו גדולי הדורות הוא בימיהם שנכנסו ישר לעבודה וכך למדו אותה, בימינו צריך תעודת בגרות דבר שיבזבז זמן מהישיבה הגבוהה והשאלה מה עדיף?

ב. אם אתה לומד בישיבה שעושים בגרות בשמינית אז זה כבר אותו דבר, אם לא פחות טוב!

ג. זה שיש סדרים כמו בישיבה גבוהה זה גם בדרך כלל מזיק, שאין מסגרת שתופסת!

    ( גם אצל החרדים בי''ק יש הרוב שיעורים)

מספר דבריםאנונימי (2)

סילפת את הדברים:

הרב קוק למד פילוסופיה, הוא עצמו הושפע מהגל, הרמב"ם היה רופא אסטרונום ופיזיקאי, הר"ן היה רופא 

וכולם כולם ללא יוצא מכלל הראשונים טענו כי יש עניין בידע כללי כידע הרב קוק עצמו באורות התורה מדבר על הצורך ללמוד חכמות רחבות וחכמות העולם

 

כאדם שלמד חמש יחידות מתמטיקה ופיזיקה בתיכון הגעתי לישיבה גבוהה"רצינית" וגיליתי כמה החשיבה האנליטית עזרה לי לנתח דברים, זה חשוב ומועיל, וודאי גם שזה תורם ללימוד התורה

 

יש בעולם דברים שהשתנו שהמשנה אמרה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה היא התכוונה למצב דיעבדי פת במלח תאכל?!? מים במשורה תשתה?!? כך היא דרכה של תורה?!? יש חשיבות בידע ובלעבוד...

 

אני לא יודע מה למדת בתיכונית, ברי לי שלא ישבת ב12 וחצי בלילה לחברותא בקונטרס הספקות ערב ערב עם חברותא כמו שיש לא מעט שעושים בישיבות הסדר

 

והדבר החשוב ביותר, לא הרבה פעמים משתמשת הגמרא בביטוי מרגלא בפומיה וראה זה פלא, היא כתבה זאת בדיוק על אנשים כמוך:

 

מרגלא בפומייהו דרבנן דיבנה אני בריה וחברי בריה אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי כך אני איני מתגדר במלאכתו ושמא תאמר אני מרבה והוא ממעיט שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים

 

                                                                              ברכות יז. (ציטוט מזיכרון לא בטוח מילה במילה)

לא צריך להתחשבן כמה כל אחד למד, אני בריה וחברי בריה....העיקר זה הכוונה לשם שמים ההשמצה שנתת פה על ישיבות תיכוניות שבחלקם לומדים גמרא יותר ממך ואני מוכן לחתום על זה ומה שכתבת על חבר'ה שמשקיעים מזמנם ללמוד תורה לפני הגיוס זה לא ראוי ומן הדין שתתנצל ותעשה תשובה 

 

עדיף לעשות את כל הבגרויות ביא יבסמיילי...

שעתיים ביום

ובישיבה הגבוהה להיות פנוי

זה מזכיר אותנו נער גבעות מצוי


גם חאיינוקים שמבינים הרבה יותר מנחמיה17 יכוליםחיספינאי בנשמה
לא צריך להעוף, אבל יש בזה המון.כהנא צדק!

לא כל הישיבות הגבוהות\הסדר במצב מעפן. בכל אופן זה נכון לגבי מספר די גדול שלישיבות הסדר וגבוהות לצערינו.

אני לא יודע למה זה מוגבל לישיבות גבוהותברגוע
עבר עריכה על ידי ברגוע! בתאריך ט"ו באב תשע"ו 12:17

אולי זה קשור לגיל לא בהכרח ל "מבין".

וסתם הערה אני למדתי בישיבה תיכונית ועכשיו בגבוהה יש 

איתי בחורים מישיבות קטנות, ואין כ"כ הבדל,

חוץ מזה שחלקם "חשים את עצמם" ואז מגלים (בעיקר בללמוד עיון)

שהם לא יודעים כלום.

איך משפיעה גזירת הגיוס על הישיבות הסרוגות?גבר יהודי

בחורי הישיבות הגבוהות שעד עכשיו היתה להם דחיית שירות - מה קורה איתם?

בחורי ישיבות ההסדר שעד עכשיו היה להם קיצור שירות ודחייה חלקית - מה קורה איתם?

 

הם כולם מתגייסים "כמו ילדים טובים"?

אין השפעהברגוע

החוק של הישיבות הסדר וגבוהות עדיין קיים, בגץ פסל רק את החוק שפוטר לגמרי מגיוס

שואל מתוך חוסר ידיעה:גבר יהודי

מה ההבדל בין ישיבה גבוהה לישיבה חרדית מבחינת חוקי הגיוס הצבא?

בישיבות גבוהות רק דוחים את השירות, לא מקבלים פטורברגוע
גם בישיבות חרדיות לא מקבלים פטורגבר יהודי

בגיל 18, אלא בגיל מאוחר יותר.

וגם בישיבות גבוהות אם מישהו ימשיך עד אותו הגיל - הוא יהיה פטור. הלא כן?!

האם יש הבדל חוקי ביניהן?

גם בישיבות גבוהות (דת"ל)ל המשוגע היחידי
עבר עריכה על ידי ל המשוגע היחידי בתאריך ט"ז בסיוון תשפ"ו 20:42

מי שידחה כל שנה

בסוף יגיע לגיל 26 ויהיה חייב להתגייס, אין פטור.

המצאה יפה, אך שיקריתנקדימון
מחילה, ככה זה איפה שאני לומדל המשוגע היחידי

אני לא באמת מבין בחוקים...

הוא צודק, ככה זה בשנים האחרונותברגוע
לא הבנתיל המשוגע היחידי

יש מקומות שכן נותנים פטור אחרי גיל 26?

פעם נתנו, בשנים האחרונות כבר לא כ"כברגוע
"גזירת" הגיוס היא על רק על הטיפשיםנקדימון
הטהרנים שלא מסדירים את מעמדם. מי שמסדיר את מעמדו ומבצע דחיית שירות כראוי, ממשיך כמו שהמשיך עד היום.
האם הצבא מאפשר לעשות דחיית שירות?גבר יהודי

בחור "חרדי" בן 17-18 שיבוא עם אישור מהישיבה כמו לפני 20 שנה - הצבא ידחה לו את השירות?!

כןנקדימון

מומלץ להתחבר למציאות, ויפה שעה אחת קודם.

אתה בטוח?גב'
הצבא ידחה את השירות למרות שאנחנו במצב מלחמה?
כן, כי זה עוד מסלול בין מסלולי הדח"שנקדימון
כשהקדימו גיוס להסדרניקים זה בגלל שהם כבר חוילו, כלומר היו בשל"ת בפועל.

הצבא דוחה את השירות למי שמגיש דח"ש ועומד בקריטריונים. ככה זה במדינת חוק. נעים להכיר.

תודהגב'
בתחילת המלחמה גייסו גם מדח"שמרגול

כשהיה צורך

לפחות במכינות הקדם צבאיות (גם החילוניות. גברים עם פרופיל קרבי)

למיטב זכרוני זה היה בתיאוםנקדימון

ושום ניסיון כפייה לא הצליח.

ובתחילת המלחמה ממילא כולם הסכימו כי אף אחש לא רצה שיטבחו בו בישיבה אלא העדיף לצאת להילחם בחזית.

זו היתה הצבת עובדהמרגול

אמרו לכל מכינה כמה בחורים עם פרופיל קרבי הם צריכים להביא לגיוס מוקדם יותר


המכינות לא התנגדו כי באמת היה צורך גדול

כאמור דובר גם על מכינות דתיות וגם מעורבות וחילוניות


אבל זה לא שהמכינות התנדבו

הצבא הוריד הוראה והן עשו מה שצריך…


יש לציין אבל שזה באמת היה נקודתי, ולא המשיך מאז באופן קבוע. לדעתי היה רק גל אחד כזה שהקדימו לו את הגיוס. 

זה לא מדויק שהציבו עובדהנקדימון
אמנם ההידברות הגיעה לבסוף גם לבגצ, אבל היא הסתיימה בהסכמות. כמו שמצופה משני צדדים בוגרים.
לא ידעתי שהגיע לבג"צ. הכוונה שזו לא היתה בקשהמרגול

אלא הוראה


אני מכירה רק מבעלי תפקידים במכינות לא תורניות

הם לא התנגדו ברמה המשפטית כי באמת היה צורך גדול במדינה, ולמרות הקושי הגדול התייצבו.

אבל זה לא שהתייעצו איתם או ביקשו מהם. אלא אמרו.

נתנו להם להחליט אם הם בוחרים מי התלמידים שיגיעו או שהצבא יבחר בעצמו.

אבל זהו.


כאמור, לא הגישו ערעורים, כן ניסו להידבר. קיבלו על עצמם את המרות ואת המשימה.


רק ציינתי כי כן לקחו בחורים שבדח"ש (ומכינות זה דחש רק של שנה, גג שנה וחצי)

זה לא נכוןרקאני

כל בחורי הישיבות החרדים היו ניצבים באופן קבוע בלשכת הגיוס

ודוחים את השירות

ועכשיו זה לא אפשרי

לא, זה שקרנקדימון

כל הסערה היא סביב הטיפשים והרשעים שהחליטו לייצר מאבק בכוח, ולהפסיק לבוא לצו ראשון ולביצוע הדח"ש.


אבל גם הרשעים האלה הם מסממני הגאולה, כי רק העובדה שאנחנו במדינת ישראל תחת שלטון יהודי בארץ ישראל היא מה שמאפשר לרשעים להרים ראש. אילו היו תחת המגף הגלותי בין הגויים היו מלקקים ונכנעים את הפריץ שלהם.

ההתנהגות שלהם מלמדת על נפלאות ראשית צמיחת גאולתנו. בעל כרחם, אפילו מלאך חרדי רע עונה אמן.

זה לא נכוןרקאני

אבל אין מה להתווכח עם הדיבור המגעיל שלך

מגעיל זה מי שקורא לחיילים "נאצים",נקדימון

מי שחוסם אמבולנס בכביש 4,

מי שמזיק לאחרים וגורם להפסדי ענק,

מי שמשקר ביודעין לגבי העובדות,

מי שהוא כפוי טובה שאין הקב"ה והוא יכולים לדור בעולם אחד,

מי שמעקם את התורה ומעוות ועושה אותה קרדום לחפור בה.

 

זה מגעיל. זה באמת מגעיל.

אבל גם זה חלק מסימני הגאולה ב"ה.

וגם הם יחזרו בתשובה, ונקווה שמוקדם ולא מאוחר.

לא סותררקאני
מתייחס למשפטך הראשון, זה היה נכון עד השנה האחרונהמתוך סקרנות

עד אז כל בחור היה מגיש דיחוי, למעט פלג קטן יחסית שנקרא "הפלג הירושלמי".

בשנה האחרונה בשל פקיעת החוק (בהוראת הבג"צ), בוטלו כל הסדרי הדיחוי, וכעת כל בחור ישיבה שלא מתגייס נחשב לעריק.

לא זו בלבד, היה זמן שבחורים מישיבת הסדר חרדית חדשה שכן בחרו להתגייס, נעצרו קודם כל כעונש על עריקתם עד עכשיו.

 

בעיניים חרדיות, זה מראה כמה ה"פלג" צדק...

דעתי האישית היא שכמו בהרבה תחומים 2 הצדדים צודקים.

צודק הציבור בישראל שכבר לא יכול להכיל מצב בו ציבור שלם בהגדרה מקבל פטור מחובה בסיסית הקיימת לכל צעיר בישראל, ולא רק שמקבל פטור גם נוטה לנהוג באטימות וכמעט ניכור ב"שלוות עולמים" כשיש הרוגים רבים ל"ע, אנשים שנפגעה פרנסתם/שלום ביתם וכיוצא בזה.

צודק במידה מסוימת גם הציבור החרדי שרגיש לנסיון לשנות אותו, ולכן נוטה להסתגר בחשדנות, במיוחד מול גופים כמו הצבא, שלפחות כלפי חוץ לא נראה שמכבד את הדתלי"ם בלשון המעטה.

וכשאחרי כל זה עוצרים באישון ליל בחורי ישיבה תמימים שבסך הכול הקשיבו לרבותיהם, זה מעורר קונוטציות לרעיון של "גזירת שמד" שאז צריך למסור את הנפש אפילו על "ערקתא דמסאנא".

 

צודקים מי שעונה להם כנגד, שקודם כל- בפיקוח נפש הרבה דברים נדחים, בנוסף, לא שמענו אמירה ברורה ממנהיגי הציבור החרדי באלו תנאים כן ירצו להתגייס.

בנוסף, אם באמת החרדים חושבים שחוק בסיסי במדינה בעייתי כל כך מבחינה הלכתית, הייתי ממליץ שיתמכו ברעיון הרדיקלי שהגיע דווקא מהקפלניסטים של "תנועת ההיפרדות".

 

מעניין אותי מה דעתכם על התכנית של "מרן" משה פייגלין? ישימה? ריאלית?
כאן הוא מסביר אותה בפרוטרוט



מצ"ב גם תקציר ai שהועלה לרוטר:

 

אני עדיין רואה קבוצות באות לדח"שנקדימון

וב3 שנים האחרונות הסתובבתי הרבה בתל השומר.


אני לא רוצה להיכנס לויכוח הרעיוני כי הוא כבר נעשה ונחפר, ולא תהיה בזה תועלת נוספת. מעשית, הישיבות הגבוהות הסרוגות ממשיכות להתנהל כרגיל. מעשית, הליטאים ממשיכים כרגיל.

איפה יש בעיות? רק בפלג, ובכמה ספרדים.

אתה לא באירוע, במחילה מכבודךמתוך סקרנות

אין לי מושג אלו קבוצות אתה רואה, והאם הם בחודשים האחרונים, אבל חסר לך מידע.

הנה, מגוגל ראשוני(בעזרת ai גם כן)
⚖️ בג"ץ 5819/24 אכיפת חובת הגיוס על תלמידי הישיבות – צו מוחלט!

 

אבל לקרוא אני עדיין יודענקדימון
הצו האמור, אם תחפש בפסק הגין המקורי, מדבר אך ורק על כך שגם לאחר תום תקופת הקריאה לשירות לא תתבצע הפחתה, כלומר לאחר שאדם יפסיק לבצע דחיות שירות אז הוא יחוייב בגיוס מלא.

אין פה ביטול של פונקצית הדח"ש עצמה. זה ממשיך, ומי שעושה את זה אין עילה לעצור אותו.

שוב, זה לא נכוןרקאני

כל הישיבות הליטאיות הרגילות (שלא קשורות לפלג)

היו מתייצבות בלשכת הגיוס עד לפני שנה בערך

מלפני שנה פלוס, אין אפשרות לדחות שוב את הגיוס

אני לא יודעת מה כתוברקאני

בפסק דין

אני רק יודעת שלא נותנים להם להמשיך לדחות שירות

מאז שפג תוקף החוק הקודם

הליטאים לא ממשיכים כרגילoo

הם למשל לא יוצאים לחו"ל כי הם יודעים שהם יעצרו בנתבג


הסיבה שאתה חושב שהבעיות אצל הפלג וספרדים כי הם בעיקר נעצרים בגלל מעצר אחר שלא קשור לגיוס

(בגלל הפגנה לא חוקית/ עברת תנועה/ נסיון יציאה מהארץ ועוד)

ואז מעבירים אותם למשטרה צבאית


לבחור רגיל ומודע למצבו אין הרבה סיבות להיעצר וממילא לא מועבר לצבא

אני חושב שאתה טועהנקדימון
עיין פה אבל לקרוא אני עדיין יודע - בני הישיבות

אלא אם כן ישנו פסק דין אחר שאני מפספס. אם כן, אשמח להפניה.

בא נראהooאחרונה
הנה הסבר על אי יכולת דחית שירות של חרדים

אל המשבר החוקתי ומעבר לו: גיוס בני הישיבות לצה"ל


והנה הסבר על דחית שירות למוסדות בהסדר


מתגייסים | דחיית גיוס לטובת מסלולים תורניים

ישיבות הסדר נשארות כרגיל, אבל בכוננותמרגול

קצת כמו שהיה לפני

נניח בני ישיבות הסדר שסיימו את החלק הצבאי, ועכשיו שוב בישיבה- נחשבים עדיין מחויילים, ולכן בעת הצורך יוכלו לקחת אותם לתפקיד שוב (והם אפילו לא ייחשבו מילואים)


ישיבות גבוהות זה באמת מעניין איך עושים.

יכול להיות שבגלל שביינישים סרוגים בישיבות גבוהות עפ רוב התחילו הליכים צבאיים (צו ראשון בכיתה י"א וכו)- הצבא קל יותר איתם.


חרדים שלא מתכננים להתגייס, באים ללשכת הגיוס אך עושים הליך מקוצר רק בשביל להיכנס למעמד בן ישיבה, אך לא עושים דפ"ר, ריאיון, בדיקות רפואיות וכו.

מדברת כמובן על מה שהיה כשתורתו אומנותו עוד היה בתוקף.


כלומר בחור בן 19 חרדי שהלך לישיבה גבוהה - עוד לא עשה את הליכי הצו הראשון המלאים.

בחור בן 19 דת"ל - כנראה הגיע בתיכון לעשות צו ראשון, ואולי גם התחיל במיונים כלשהם.


מבחינת הצבא זה נראה שונה מאוד. 

ישיבת מעלותגיימס פוטר

רציתי לדעת אם זה נכון שיש לישיבת מעלות שם  שהחברה שם בגדול נחשבים "חננות" כאלה.

בכללי, סטיגמות על ישיבות הן לרוב נכונות או לא? 

אממ סטיגמה מעניינתפצל"פאחרונה

בסביבה שלי מעלות לא נחשבים חנונים

אני לא יודע מה הטווח שלך שאליו אתה משווה

אבל בוא נגיד ביחס למרכז הר המור והגוש, אז לא

הם ממש לא חנונים

אם אתה משווה למצפה רמון שדרות ויפו למשל אז כן הם יכולים להיחשב חנונים


בכללי על סטיגמות, יש כאלה שיותר נכונות וכאלה שפחות...

בסוף כל אחד יכול להמציא סטיגמה מהחוייה שלו על מקום מסוים, זה לא הופך את זה אוטומטית לנכון

לגבי הצבאאורות ופיצוצים

האם יש אפשרות להגיע למחלקות/פלוגות עם ביינישים לאצדרך מסלול ההסדר אלר דרך הבקו"ם

 

תודה לכל העונים

קודם כל - אין פלוגות שלמות של בינישי"ם, רק מחלקותהסטוריאחרונה
לקח כואב ממלחמת של"ג.

שנית - עקרונית אי אפשר, אולי דרך קשרים באיגוד?

הגבלת המערכתשמחה :)

היי

מי ששלח לי הודעות בפרטי , המערכת הגבילה את כמות ההודעות אז מחילה שלא עונה ותודה לכולם!

אגב, מחפשת בחור שבא מרקע דתי לאומי והתחזק לכיוון החרדי. אם יש רעיונות היכן לחפש ממש אשמח 

 

במקרה ראיתי את ההודעהיעל מהדרוםאחרונה

לק"י


וממליצה לך להזהר עם הודעות באישי.

לא לגלוש להתכתבויות אישיות מידי או לתת פרטים אישיים.

תלמוד תורה מורשה ירושליםישתבח המלך
אני רוצה לרשום את אחיין שלי לתלמוד תורה ואשמח לשמוע עליו מבחינת איזה מקצועות ליבה לומדים בו ומה המערכת שעות שלהם בשבוע ?עד איזה שעות לומדים בכל יום?ואם לומדים גם ימי שישי?ואיך זה הולך השעות לימוד בכיתות א,ב,ג והלאה?
תלמוד תורה מורשה בירושליםישתבח המלך
שעות הסיום משתנות מיום ליוםמתואמתאחרונה
אנגלית לא לומדים שם.


רק דבר אחד לא מובן לי - אתה רוצה לרשום את האחיין שלך? אתה האפטרופוס החוקי שלו?

הגיוס הקרוב לבני ישיבות גבוהותעוזר ישראל

שלום!
מישהו אולי יודע אם התפרסמו יעדי הגיוס למחזור הקרוב של הישיבות הגבוהות (לא הסדר)?
ניסיתי לברר דרך הישיבה שלי ולא ידוע להגיד לי, ובאיגוד אין מענה...
כבר בסוף ינואר והגיוס לכאורה במרץ...
תודה רבה!
 

ישיבת כרמיאלוולטרון
מישהו יכול לתת לי פרטים על ישיבת כרמיאל, ישיבה גדולה
ישיבת הסדר בסגנון מכינהSnoopy821

הי

 

מחפש לבן שלי ישיבת הסדר בסגנון קרוב יותר למכינה, פחות לימודי גמרא ושילוב של הכנה פיזית.

 

תודה

לא עולה לי מקום כזהפתית שלג

אם הוא מחפש דוקא הכנה פיזית לצבא הוא יוכל למצוא את זה בעיקר במכינות.

יש מכינות בסגנון קרוב לישיבה, עם רמות לימוד שונות. ישיבות בסגנון של מכינה אני לא בטוח שקיים.

ישיבות לעומת זאת בדרך כלל מתמקדות בהכנה הרוחנית והערכית לצבא ופחות בפיזית.

 

ואם הוא מחפש בעיקר פחות לימודי גמרא, יש ישיבות הסדר שאפשר למצוא בהן את זה. או פחות לימודי גמרא, או הנגשה משמעותית הרבה יותר, וסגנון שונה של התלמידים.

יש בברוכין "ישיבה קדם צבאית"ברגוע

לא מכיר אישית, אבל נשמע מתאים למה שכתבת

עד כמה שידוע לי זה בדיוק להפךהסטורי
(גם לא מכיר מבפנים) מבחינת המסלול זה מכינה, מבחינת התוכן - ישיבה.
מנסה להבין מה בדיוק ולמההסטורי

ומה הוא רוצה?


אם לא מתאים לו לשבת ולשקוד על תלמודו, למה לעשות מסגרת של הסדר?

(כמעט אשאל, מה ההצדקה לעשות פחות מכולם צבא, למי שלא יושב ושוקד על תלמודו?)


כמובן, יש ישיבות הסדר פחות עמוסות ושיש בהן יותר לימודי אמונה וכד'. אולי מעלה אפרים תתאים, אבל צריך לדייק מה רוצים.

תגובהSnoopy821

הוא פחות מתחבר ללימודי גמרא, אני מעדיף שיתגייס במסגרת הסדר כדי שיתגייס ביחד עם החבר'ה גם אם הוא יחליט לחתום ויתור בהמשך.

אם היתה מכינה עם גיוס של החבר'ה ביחד זה היה השילוב המושלם.

ומה הוא מעדיף?הסטורי

סליחה שאני לא בדיוק עונה לשאלתך, אבל עד כאן לא כתבת מילה אחת על מה הוא רוצה, רק על מה אתה רוצה. אם מה שאתה מחפש, זה מה שהוא רוצה, תתעלם מהמשך ההודעה שלי, תבדקו אולי ישיבת ההסדר מעלה אפרים יכולה להתאים.

 

זה יפה וטוב שאתה רוצה שהוא ילמד בישיבה, אבל צריך להפנים שלכיתה א' אנחנו רושמים את הילד, לכיתה ט' בשיח עם הנער, עדיין אנחנו רושמים. לשיעור א' הבחור בוגר ורושם את עצמו למקום שליבו חפץ.

 

טוב מאוד אם יש לכם שיח פתוח וכנה, כזה שאתה מצליח להיות קשוב לבנך ולמה שמעניין אותו, למה שמטריד אותו למה שמשמעותי לו בחיים ואתה גם יכול להכווין אותו, לעזור לו למקד נכון לשוחח על סדרי עדיפויות וכד'.

 

אבל, אין יותר גרוע מהורה שמנסה לכפות על ילדיו הבוגרים את חלומותיו שלו, כשזה לא מתאים לבחור עצמו. לאורך השנים ראיתי יותר מידי פעמים, שדווקא אלו שלהורים שלהם היה מאוד ברור מה הבחור אמור לעשות כשלבחור זה לא התאים - בעטו הכי רחוק וההורים הפסיקו להיות בשבילם כתובת משמעותית, לא רק בנושא הספציפי, אלא בכלל.

 

תגובהSnoopy821

ברור שזה בתיאום אתו, אני לא יכפה עליו משהו שהוא לא רוצה.

מאחר ויש כל כך הרבה ישיבות בסגנונות שונים, חכמת המונים והמלצות אישיות זאת דרך לףשיכולה לעזור לקבל החלטה

אז כדאי שיתייעץ עם הר"מ הנוכחי שלוהסטורי
בד"כ יש להם מושג.


ישיבות גם שולחות נציגים לדבר בישיבות התיכוניות ולהציג את עצמן, שינסה לראות למה הוא מתחבר.


אגב, מאוד ממליץ לעשות שבו"שים אמתיים, של כמה ימים טובים כולל שבת. אם מגיעים למקום רק לכמה שעות, כמו שעושים הרבה חבר'ה היום, לא באמת מתרשמים מאווירה של מקום.

ממה שאני מכיר0IQ4U

נהריה - יש אפילו חדר כושר

איתמר אווירה קרובה מאוד למכינה ישיבתית,

 

 אני לא רוצה להוציא שם רע אבל רוב ישיבות ההסדר אין לימודיפ רציניים אז הם דיי דומות למכינות (יש זמן לאימונים פייזים וכמובן מנטלים והכנה לצבא מכל הבחינות גם ההלכתית וגם תמיכה של רמים בזמן השירות) ... כמעט כל ישיבת ההסדר  בלי 3 סדרי גמרא.... 

 

האלה שיותר קרובות לישיבות גבההות (אווירה יותר רצינית) זה ישיבות כמו מעלה אדמים, הגוש, כרם ביבנה, מדברה כעדן שבי חברון וכו' 
החסרתי הרבה שיובת זה בהערכה גסה מאוד שהשם יסלח לי , כל השאר בערך זה באמצע בין ממש רציני לבין אווירה של מכינה 

יש בדבריך לא מעט אי דיוקים ואולי אפילו הוצאת שם רעהסטורי

יש כשבעים ישיבות הסדר, יש בהן סגנונות שונים ומגוונים. חלקן באמת עם הרבה לימודי אמונה ואווירה יותר משוחררת. בחלק גדול, רבות מאוד ממה שציינת יש בהחלט שלושה סדרי גמרא ולימוד רציני מאוד.


(לא שזה מאוד משנה, שבי חברון היא ישיבה גבוהה, גם מדברה כעדן מוגדרת כישיבה גבוהה, למרות שאפשר לעשות שם הסדר והרוב עושים בשלב מסויים מאוחר מהסדר רגיל).

מה שתגיד .0IQ4Uאחרונה

אך אין בכוונתי להוציא לעז וידוע שיש ישיבות עם יותר או פחות שבאבניקים ואווירה יותר או פחותץ לוחצת וכזה 

מכיר מלא שעשו הסדר משני הישיבות הנל ואני יודע שכל שיעור שם עושים יוצאים הרבה להסדר אח שלי היה איתם במחלקה . לכן אני הזכרתי אותם בתור ישיבות ההסדר , יש לי גם חברים שעזבו ישיבות כמו מרכז ובית אל בשביל לעשות ההסדר...
לכן אני אומר שמבחינתי ישיבה שאפשרי לעשות בה ההסדר בלי לעזוב את הישיבה היא הסדר לא משנה לי איך קוראים לה מבחוץ, לצורך הדוגמא ישיבת איתמר נקראת ישיבה גבוהה 

אך למעשה הרב יהושוע וון דייק יותר מסתם מעודד את הבחורים לעשות ההסדר (יצא לי לעשות איתו שיחה בנדון) ויוצא שבשיעור אולי אחד או שניים עושים גבוהה והשאר ההסדר....

אולי יעניין אותך