חוגר- כלי מלחמתו

מפתח- פורק כלי מלחמתו

שמי שעוד לא ניצח שלא יחגוג כבר עשיו, כי מי אמר שינצח...

אבל בוא נגיד שכן, אתה סותר את עצמך! אתה כן אומר שאני צודק

שאין לא פורום משלו (איך מייצרים פורום?)

נ"ב- שונא את האלה שרושמים בתוכן את המשך המשפט של הכותרת...

בסדר, מעריך ותק חיים. אבל עיקר הפז"מ זה מעולם הישיבות הכללי (לא תיכוניות)...

וואלה, אני לא מרגיש פחות מישיבות קטנות! זו זכותי גם!

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

נווה? דגל"ש? אייפהההההההההההההההה.......

וגם אם כן רק בחמישית שישית...

בפועל- לא נראה לי....

נ"ב- "אבינו מלכנו"- תשרשר נכון!...

אך כבודו- במקומו מונח.

ואינני נופל מישיבה קטנה...

במיוחד לאור העובדה, שאני יודע ומכיר את מקומי. ואינני יודע אם אתה מכיר אותי ואת רמתי.

בס"ד

לא נעים לומר, אבל אתה חי בסרט

או שאתה לא יודע מה זה ישיבה קטנה רצינית

או ששכחת מה זה שיעור א' בישיבה גבוהה 'חצי רצינית'.......

בראשתי דבריי אומר שבאומרי "ישיבות קטנות" אינני מדבר על עצמי. אני מדבר על שאר תלמידי הישיבות הקטנות אותם אני מעריך מאוד.
בעיני, מתוך הסתכלות רבותיי, הסדר הראוי וה'לכתחילאי' הוא שאדם בשנות נעוריו ישקיע את כל מרצו וכוחו בתורה הקדושה בלבד מתוך יראת שמיים טהורה. הסתכלות זו לענ"ד וממה שאני יודע מרבותיי היא הסתכלות של תורה. ודבר זה היה פשוט בקרב כל ת"ח עד דורנו האחרון. בדורנו האחרון. עקב השיבה לארץ מן הגלות, הההשכלה, ותופעות נוספות שנבעו מב' הדברים הללו, החלה לקום תנועה חדשה ביהדות המבוססת בעקרונותיה (שלא תמיד נראים) על תורת מרן הרב קוק. לתנועה בעלת המגמה העקרונית הנפלאה הזו- קוראים "הציונות הדתית". בתנועה זו קמו המון דעות פנימיות בנוגע להמון דברים. אחד הדברים הוא עניין לידי החול והמקצוע לבני הנעורים. אכן רוב ציבור זה מאמין ושולח את בניו למסגרת בשם "ישיבה תיכונית" מדובר במוסד בו לומדים לימודי קודש אך גם לימודי חול. היחסים בין ב' הלימודים הללו משתנה ממוסד למוסד. יש כאלו אשר אכן רוב היום לומדים לימודי ה' והוגים בתורה [ברמה זו של ישיבה קטנה או אחרת] ורק לשעה-שעתיים (או שלוש) ביום לומדים לימודי חול. אלה, בעיני אכן זוכים לשם "ישיבה תיכונית". מסדות אחרים לעומתם יחסם בין השעות שונה בתכלית ולעיתים אף הפוך, יותר כמו "תיכון ישיבתי"/ "תיכון דתי". יש להם כמה פעמים בודדות ביום בהם הם נוגעים בתורת ה' ואמונה בו. כמובן, שישיבות מהסוהזה ממילא אף הרמה הלימודית במקצועות הקודש יורדת ולרוב- אף הרמה הרוחנית יור'ד ברמה נניכרת כזו או אחרת.
וישנה עוד דעה בזה הציבור הנ"ל. שהיא דעתי שלי ואף של רבותי:
כמובן שיש ללמוד גם מקצוע, והלא צריך להתפתח בארץ ולפתחה. הלא זה כה דרוש בדורינו, דור הגאולה.
כמובן גם שיש כאלו שיקחו משרות רבניות, הלא בדאי צריך מורי הוראה. וגם כאלו אשר ישקיעו את כל מרצם בתורה למשך כל חייהם, טוב, צריך מחזיקי תורה וגדולי דור. אבל באופן הפשוט- פשוט שלהרבה בני אדם הדבר הפשוט שלהם הוא להרויח את לחמם ע"י עבודה ממש. ככה הוא גם סדר ראוי. ודאי שצריך אנשי עבודה מעשיים (שכמובן, קובעים עיתים לתורה).
אבל עם כל זאת, באים ואומרים כדרך התורה לאורך כל הדורות- לילדנו, טפינו ונערינו- רק קודש!
הם משקיעים את כל מרץ ימי נעוריהם בתורה ומתוך תורה בונים את עולמם. לאחר מכן גם ראוי עוד כמה שנים בישיבה גבוהה [וצבא- חובה בבא העת (יש שיאמרו הסדר, יש שיאמרו לדחות)] אך ימי נעוריהם- רק קודש! אשרי מי שמילא את אשפתו מהם. אשרי מי שגדל בתורה!
אלה הגדולים באים כיחד עם גדולי הדורות בכל דור ודור ועם, כמובן, תורת מרן הרב קוק, באים ואומרים- רק קודש, רק כך אדם מישראל בונה את עולמו
כמובן שיש חריגים. שהרמה הנתונה ע"פ רוב בישיבות הקטנות לא מתאימה להם שאינם יכולים ללמוד אך זה אמור להיות מיעוט בציבורינו! [אם הדבר אינו כך- ראוי לשפרו ולחנך את ילדינו כבני תורה. אשר מתאימים חילם לעבודתו ית'] הדבר שלמעשה קורא שעשרות אלפי בחורים מציבורינו אנו, נשלחים והולכים לישיבה תיכונית , חלקם הגדול- אף למקומות שלהם אפי' המיעוט לא צריך ללכת כי אם בודדי בודדים, מקומות אשר דבר המלך ודתו בקושי מגיעים.
בדורינו לכא' נראה כי הווי הנוער מתאים עצמו למסגרת התיכונית (עם זאת גם נראת תנועה מן הצד השני) אבל הסדר ה'לכתחילאי'- הוא בודאי רק קודש
מהרבנים אשר דוגלים בשיטה זו- נמנים גם רבותיי.
רבנים אלו צריכים לשוב ולהזכיר את דרך התורה ולומדיה, להזכיר למה הנצי"ב סגר את ישיבתו (כי רצו להכניס לשם לימודי חול) להחזיר עטרה ליושנה!

כל מה שאני בא לומר  אלו הם שדעתי  גם דעת גדולים ונכבדים ממני בודאי וממך- היא שלכתחילה- ישיבה קטנה בדיעבד- ישיבה תיכונית תורנית. אשר לומדים בה ביראת שמיים ושרוב חילם עדיין לאורייתא.
יכול להיות שישנם רבנם שיחלקו על דברי רבותיים וגדולי הדורות עד כה, יכול לההולך בדרכם של הראשונים (תרתי משמע). ומי שהולך בדרך המנוגדת לדרכי, נו מה, שלא אתנגד לדרכו?
אבל בלי קשר כלל. הרי אף אני אומר שברור , לי לפחות, שלא כולם יכולים ללמוד בישיבה קטנה ויהיו כמה שמתאים להם ישיבה תיכונית, לא הרוב- אבל כמה. א"כ- למה שאני אזלזל בהם?
חלילה, אינני מזלזל! כל דבריי הם רק לומר שהבחורים הלמדים בישיבה תיכונית לא מכירים את העולם הישיבתי כהכרת תלמידי הישיבה הקטנה. לא טעמו יין הונגרי.  ולא ראי זה כראי זה. לכן, לדעתי מקומם לא בפורום זה. עם כל אהבתי אליהם.

בשורות אלה באתי לענות לך על תוכחתך אותי. שלצערי לא הבנתי יוק האם אתה בא מן הצד של "לכתחילה- ישיבה קטנה, בדיעבד תיכונית תורנית" או "לכתחילה- ישיבה תיכונית (אני מקווה ש'תורנית'...)"
ציוטו מדבריך- "...בכאלה מישיבות תיכוניות מה שהם עושים יותר מתאים... ומי שלא יכול לא מצליח מה יעשה" (עם הפיסוק בו אני קראתי את דבריך: ) "...בכאלה מישיבות תיכוניות, מה שהם עושים- מתאים!... ומי שלא יכול, לא מצליח, מה יעשה?..." ("עם כולם צריכים להיות בשיבה קטנה"... לא הבנתי דבריך... נראה שהתכונת "אם" ועדיין לא בדיוק הבנתי)  אשמח אם תסביר למה היתה כונתך, אם טעיתי. יום טוב.
נ"ב- הנני מסריח כי אינני לובש בגדים מכובסים, אני אבל על חורבן משנאת חינם....
בברכה

א. מה שאמרו גדולי הדורות הוא בימיהם שנכנסו ישר לעבודה וכך למדו אותה, בימינו צריך תעודת בגרות דבר שיבזבז זמן מהישיבה הגבוהה והשאלה מה עדיף?

ב. אם אתה לומד בישיבה שעושים בגרות בשמינית אז זה כבר אותו דבר, אם לא פחות טוב!

ג. זה שיש סדרים כמו בישיבה גבוהה זה גם בדרך כלל מזיק, שאין מסגרת שתופסת!

    ( גם אצל החרדים בי''ק יש הרוב שיעורים)

סילפת את הדברים:

הרב קוק למד פילוסופיה, הוא עצמו הושפע מהגל, הרמב"ם היה רופא אסטרונום ופיזיקאי, הר"ן היה רופא 

וכולם כולם ללא יוצא מכלל הראשונים טענו כי יש עניין בידע כללי כידע הרב קוק עצמו באורות התורה מדבר על הצורך ללמוד חכמות רחבות וחכמות העולם

כאדם שלמד חמש יחידות מתמטיקה ופיזיקה בתיכון הגעתי לישיבה גבוהה"רצינית" וגיליתי כמה החשיבה האנליטית עזרה לי לנתח דברים, זה חשוב ומועיל, וודאי גם שזה תורם ללימוד התורה

יש בעולם דברים שהשתנו שהמשנה אמרה פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה היא התכוונה למצב דיעבדי פת במלח תאכל?!? מים במשורה תשתה?!? כך היא דרכה של תורה?!? יש חשיבות בידע ובלעבוד...

אני לא יודע מה למדת בתיכונית, ברי לי שלא ישבת ב12 וחצי בלילה לחברותא בקונטרס הספקות ערב ערב עם חברותא כמו שיש לא מעט שעושים בישיבות הסדר

והדבר החשוב ביותר, לא הרבה פעמים משתמשת הגמרא בביטוי מרגלא בפומיה וראה זה פלא, היא כתבה זאת בדיוק על אנשים כמוך:

מרגלא בפומייהו דרבנן דיבנה אני בריה וחברי בריה אני מלאכתי בעיר והוא מלאכתו בשדה אני משכים למלאכתי והוא משכים למלאכתו כשם שהוא אינו מתגדר במלאכתי כך אני איני מתגדר במלאכתו ושמא תאמר אני מרבה והוא ממעיט שנינו אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין לבו לשמים

                                                                              ברכות יז. (ציטוט מזיכרון לא בטוח מילה במילה)

לא צריך להתחשבן כמה כל אחד למד, אני בריה וחברי בריה....העיקר זה הכוונה לשם שמים ההשמצה שנתת פה על ישיבות תיכוניות שבחלקם לומדים גמרא יותר ממך ואני מוכן לחתום על זה ומה שכתבת על חבר'ה שמשקיעים מזמנם ללמוד תורה לפני הגיוס זה לא ראוי ומן הדין שתתנצל ותעשה תשובה 

שעתיים ביום

ובישיבה הגבוהה להיות פנוי

לא כל הישיבות הגבוהות\הסדר במצב מעפן. בכל אופן זה נכון לגבי מספר די גדול שלישיבות הסדר וגבוהות לצערינו.

אולי זה קשור לגיל לא בהכרח ל "מבין".

וסתם הערה אני למדתי בישיבה תיכונית ועכשיו בגבוהה יש 

איתי בחורים מישיבות קטנות, ואין כ"כ הבדל,

חוץ מזה שחלקם "חשים את עצמם" ואז מגלים (בעיקר בללמוד עיון)

שהם לא יודעים כלום.

שמי שבאמת רוצה להגיע לאנשהו, יכול לעשות את זה.

רווק או נשוי אם יש לך כריזמה וכוחות אפשר להגיע רחוק עד אינסוף.

כמה תלמידי ישיבה רווקים בני 30 יש בעולם שלנו? לפני שמתחילים לשנות סדרי עולם, כמו שהוא רוצה כביכול, בוא נראה בכלל עד כמה הבעיה דורשת את זה.

אולי מה שצריך לפתור קודם זה את הרווקות המאוחרת. לא?

נניח, בסוף ישיבת ההסדר, מה יחס הנשארים בין רווקים לנשואים?

האם זה דומה ליחס בשנתון?

זה טוב או לא?

אבל אני חושב שיש כאלה שבתור אברכים היו נשארים עוד קצת בישיבה, אבל בתור רווקים הם לא מוצאים את מקומם

היא מענה נכון, או באמת ריאלי מבחינת כמות האנשים (במיוחד שכל אחד רוצה דווקא את הסגנון שלו, וזה מובן. גם גושניק לא יבוא לרווקיה הפוטנציאלית של הר המור).

הפיתרון הפשוט ביותר הוא לשנות במעט את מבנה הכולל כך שיקבל גם רווקים מעל גיל מסויים שבו ברור שהם במצב הקשה של רווקות מאוחרת.

או לחילופין, לחשוב על פתרונות בנוגע לרווקות המאוחרת. זה עדיף על פני ריצת רגליים לשנות סדרי עולם.

לסדרי עולם יש סיבה. חז"ל דיברו לא מעט על חשיבות היות האדם נשוי כדי שיתעטף בטלית, כדי שיעלה חזן (לפחות בימים נוראים), "כל השרוי בלא אישה כשרוי בלא תורה", "ויקרא את שמם אדם", וכיוצא בזה מדבריהם.

שמי שמגיע לרווקות מאוחרת חווה מספיק מצוקה בשביל שנקל מעליו מעט, ולא נקדש את המצוקה שלו..

לא מדובר בביצת רווקים. מדובר על לדעת לתת להם את מקומם בתוך המוסדות הקיימים. אגב, יש מקומות שעושים את זה יופי. כמדומני.

וברור שכל זה לא סותר את פתירת הרווקות מהשורש. אבל עד אז יש נפשות שלא פשוט להן..

לפעמים הופכים נמלה לפיל, ולפעמים יוצרים בעיה יש מאין.

לאיזה משרות בדיוק לא מתקבלים רווקים? ולאיזה כן? כמה רווקים מבוגרים בכלל יש בסוגיה הזו? בהנחה שנמצא כאלה מקומות, מה הנימוקים שלהם?

כמו כן, האם יש לנו עניין, כחברה דתית שרואה ערך בהקמת משפחה, לייצר פיתרון שיקל על הרווקים לא לפתור את רווקותם או לייצר פיתרון שיפתור את רווקותם. אני אישית מאמין שרווקות מאוחרת (כמובן תלוי בגיל, ולא ביחס לחבר'ה שמתאברכים דווקא) מעידה שאכן הרווק או הרווקה צריכים לפתור משהו בתוך עצמם, לא משנה אם מוסרית, מידותית, נפשית, או משהו אחר.

מי שבא לתת מוסר לציבור שלם (אלא אם הוא מדבר דווקא על מעגלי הר עציון) ולדבר על "שינוי סדרי בראשית" ראוי לו לכל הפחות לבוא עם שיעורי בית מוכנים. הלא כן?

זה לא מעיקר הדיון, אבל רואה לנכון להוסיף.

יש בעולם 8.3 מיליארד בני אדם. הסיכוי שמתוך כולם אדם יפגוש דווקא במעגלים שלו, בגאוגרפיה שלו, בסביבה שלו, את הרסיס הנשמתי המשלים שלו הוא 1 ל8.3 מיליארד. ובכל זאת אנשים מתחתנים ומוצאים אושר והתאמה.

אנחנו גם יודעים, מהמציאות (אבלאפילו מחז"ל!) שלאיש או לאישה יכולים להיות כמה זיווגים.

כלומר, לכל נשמה יש מגוון של נשמות שיכולות להתאים לה. והקב"ה מזווג זיווגים וכו', בדיוק מהסיבה שאין שום סבירות שהחצי הבדיוק בדיוק שלך יפול לידך מכל האנשים על הגלובוס.

גם אדם שיצא עם 200 בנות לא משפר בהרבה את סיכוייו, אם נקבל את ההנחה שלכל אחד יש את החצי הבדיוק חצי שלו. 200 מתוך 8,300,000,000 זה עדיין טיפה בים.

לכן, אם מישהו הגיע או הגיעה לרווקות מאוחרת, אני אישית סבור שכנראה מדובר בעניין פנימי של האדם שהוא צריך למצוא. כמובן גם יכול להיות סתם מזל רע, אבל זה מבחינתי האפשרות האחרונה.

את הרעיון הזה שמעתי לפני כמה שנים מפסיכולוג קנדי, אבל השתכנעתי.

ואם מצמצמים למגזר, אז האחוז גבוה הרבה יותר וההפרש בין 1 ל200 הוא עצום.

ממילא, כל הטענה שלו שגויה

אתה מניח שבהכרח הנשמה התאומה ממש זהה ומתאימה שלך נולדה כבר יהודיה. אין סיבה לעשות את זה.

אם המספרים זה דווקא מה שמפריע לך אז תרחיב את זה להיסטוריה כולה ולשנות דור. אתה מניח שמכל היהודים בהיסטוריה דווקא אתה והנשמה הבדיוק-בדיוק חצי שלך התגלגלתם לאותה תקופה ובפרק זמן שמאפשר נישואים, וכו וכן הלאה.

ממילא, היא קיימת.

והם מתחתנים עם יהודים מלידה, מה שאומר שייתכן והנשמה התאומה שלך עוד צריכה להתגייר כדי להתחתן איתך.

יחד עם זאת, זה בהחלט מקל עליך כי כמה כבר מתגיירות. יהיה לך יותר קל לחפש ביניהן... אלא אם כח כמובן הגברת עוד לא התגיירה ואז תצטרך לחפש בין הרבה גויות בין הרבה עמים

בישיבות החרדיות הכוללים בדרך כלל לא שייכים לישיבות וגם אם כן, הם מסגרת נפרדת. ממילא לבחור בן 25 כבר אין חברים בגילו.

בישיבות הציוניות, אברכים על פי רוב נשארים בישיבה, גם תכניות הלימוד הלכה - הם על פי רוב בתוך הישיבות כך שהחברים נשארים, גם אם הם הולכים בערב. גם בכוללים מובחנים, כמו 'ארץ חמדה', מקבלים רווקים מתאימים.

ומלגות טכניות.

אני דוקא חושב שהבעיה מתחילה כבר קודם, בהשתייכות חברתית. אבל אולי אני טועה.

מבין גם את המורכבות החברתית, גם אם החברים בישיבה, הם הולכים בערב הביתה, הם לא נמצאים בסעודות שבת וכו'. בישיבות גדולות (כמו מרכז הרב בה למדתי) עדיין יהיו מספיק, במקומות קטנים, בחור עלול למצוא את עצמו אחד היחידים בחדר אוכל.

כן מכיר כמה וכמה שהתקבלו להיות מחנכים וכד', אפילו מכיר מנהל ישיבה תיכונית רווק.

ומזדהה לגמרי עם הסיטואציה.

העצה הכי טובה, לדעתי, היא שילך לאן שהולכים החברים. קודם כל כדי לסגור מקום ולא ליפול בין הכיסאות.

לאחר מכן, שיזכור שתמיד אפשר לעבור בין מקומות, אפילו אם הולכת להיות לו נדידה של זמן חורף עד שימצא את מקומו.

השיר הוא יותר מעין סטיארה פחות ממש תיאור המציאות 

אבל תגובה מעניית תודה רבה

איפה אפשר לשמוע את השיר?

החוק של הישיבות הסדר וגבוהות עדיין קיים, בגץ פסל רק את החוק שפוטר לגמרי מגיוס

מה ההבדל בין ישיבה גבוהה לישיבה חרדית מבחינת חוקי הגיוס הצבא?

בגיל 18, אלא בגיל מאוחר יותר.

וגם בישיבות גבוהות אם מישהו ימשיך עד אותו הגיל - הוא יהיה פטור. הלא כן?!

האם יש הבדל חוקי ביניהן?

מי שידחה כל שנה

בסוף יגיע לגיל 26 ויהיה חייב להתגייס, אין פטור.

אני לא באמת מבין בחוקים...

יש מקומות שכן נותנים פטור אחרי גיל 26?

בחור "חרדי" בן 17-18 שיבוא עם אישור מהישיבה כמו לפני 20 שנה - הצבא ידחה לו את השירות?!

מומלץ להתחבר למציאות, ויפה שעה אחת קודם.

הצבא דוחה את השירות למי שמגיש דח"ש ועומד בקריטריונים. ככה זה במדינת חוק. נעים להכיר.

כשהיה צורך

לפחות במכינות הקדם צבאיות (גם החילוניות. גברים עם פרופיל קרבי)

ושום ניסיון כפייה לא הצליח.

ובתחילת המלחמה ממילא כולם הסכימו כי אף אחש לא רצה שיטבחו בו בישיבה אלא העדיף לצאת להילחם בחזית.

אמרו לכל מכינה כמה בחורים עם פרופיל קרבי הם צריכים להביא לגיוס מוקדם יותר

המכינות לא התנגדו כי באמת היה צורך גדול

כאמור דובר גם על מכינות דתיות וגם מעורבות וחילוניות

אבל זה לא שהמכינות התנדבו

הצבא הוריד הוראה והן עשו מה שצריך…

יש לציין אבל שזה באמת היה נקודתי, ולא המשיך מאז באופן קבוע. לדעתי היה רק גל אחד כזה שהקדימו לו את הגיוס. 

אלא הוראה

אני מכירה רק מבעלי תפקידים במכינות לא תורניות

הם לא התנגדו ברמה המשפטית כי באמת היה צורך גדול במדינה, ולמרות הקושי הגדול התייצבו.

אבל זה לא שהתייעצו איתם או ביקשו מהם. אלא אמרו.

נתנו להם להחליט אם הם בוחרים מי התלמידים שיגיעו או שהצבא יבחר בעצמו.

אבל זהו.

כאמור, לא הגישו ערעורים, כן ניסו להידבר. קיבלו על עצמם את המרות ואת המשימה.

רק ציינתי כי כן לקחו בחורים שבדח"ש (ומכינות זה דחש רק של שנה, גג שנה וחצי)

כל בחורי הישיבות החרדים היו ניצבים באופן קבוע בלשכת הגיוס

ודוחים את השירות

ועכשיו זה לא אפשרי

כל הסערה היא סביב הטיפשים והרשעים שהחליטו לייצר מאבק בכוח, ולהפסיק לבוא לצו ראשון ולביצוע הדח"ש.

אבל גם הרשעים האלה הם מסממני הגאולה, כי רק העובדה שאנחנו במדינת ישראל תחת שלטון יהודי בארץ ישראל היא מה שמאפשר לרשעים להרים ראש. אילו היו תחת המגף הגלותי בין הגויים היו מלקקים ונכנעים את הפריץ שלהם.

ההתנהגות שלהם מלמדת על נפלאות ראשית צמיחת גאולתנו. בעל כרחם, אפילו מלאך חרדי רע עונה אמן.

אבל אין מה להתווכח עם הדיבור המגעיל שלך

מי שחוסם אמבולנס בכביש 4,

מי שמזיק לאחרים וגורם להפסדי ענק,

מי שמשקר ביודעין לגבי העובדות,

מי שהוא כפוי טובה שאין הקב"ה והוא יכולים לדור בעולם אחד,

מי שמעקם את התורה ומעוות ועושה אותה קרדום לחפור בה.

זה מגעיל. זה באמת מגעיל.

אבל גם זה חלק מסימני הגאולה ב"ה.

וגם הם יחזרו בתשובה, ונקווה שמוקדם ולא מאוחר.

עד אז כל בחור היה מגיש דיחוי, למעט פלג קטן יחסית שנקרא "הפלג הירושלמי".

בשנה האחרונה בשל פקיעת החוק (בהוראת הבג"צ), בוטלו כל הסדרי הדיחוי, וכעת כל בחור ישיבה שלא מתגייס נחשב לעריק.

לא זו בלבד, היה זמן שבחורים מישיבת הסדר חרדית חדשה שכן בחרו להתגייס, נעצרו קודם כל כעונש על עריקתם עד עכשיו.

בעיניים חרדיות, זה מראה כמה ה"פלג" צדק...

דעתי האישית היא שכמו בהרבה תחומים 2 הצדדים צודקים.

צודק הציבור בישראל שכבר לא יכול להכיל מצב בו ציבור שלם בהגדרה מקבל פטור מחובה בסיסית הקיימת לכל צעיר בישראל, ולא רק שמקבל פטור גם נוטה לנהוג באטימות וכמעט ניכור ב"שלוות עולמים" כשיש הרוגים רבים ל"ע, אנשים שנפגעה פרנסתם/שלום ביתם וכיוצא בזה.

צודק במידה מסוימת גם הציבור החרדי שרגיש לנסיון לשנות אותו, ולכן נוטה להסתגר בחשדנות, במיוחד מול גופים כמו הצבא, שלפחות כלפי חוץ לא נראה שמכבד את הדתלי"ם בלשון המעטה.

וכשאחרי כל זה עוצרים באישון ליל בחורי ישיבה תמימים שבסך הכול הקשיבו לרבותיהם, זה מעורר קונוטציות לרעיון של "גזירת שמד" שאז צריך למסור את הנפש אפילו על "ערקתא דמסאנא".

צודקים מי שעונה להם כנגד, שקודם כל- בפיקוח נפש הרבה דברים נדחים, בנוסף, לא שמענו אמירה ברורה ממנהיגי הציבור החרדי באלו תנאים כן ירצו להתגייס.

בנוסף, אם באמת החרדים חושבים שחוק בסיסי במדינה בעייתי כל כך מבחינה הלכתית, הייתי ממליץ שיתמכו ברעיון הרדיקלי שהגיע דווקא מהקפלניסטים של "תנועת ההיפרדות".

מעניין אותי מה דעתכם על התכנית של "מרן" משה פייגלין? ישימה? ריאלית?
כאן הוא מסביר אותה בפרוטרוט

וב3 שנים האחרונות הסתובבתי הרבה בתל השומר.

אני לא רוצה להיכנס לויכוח הרעיוני כי הוא כבר נעשה ונחפר, ולא תהיה בזה תועלת נוספת. מעשית, הישיבות הגבוהות הסרוגות ממשיכות להתנהל כרגיל. מעשית, הליטאים ממשיכים כרגיל.

איפה יש בעיות? רק בפלג, ובכמה ספרדים.

אין לי מושג אלו קבוצות אתה רואה, והאם הם בחודשים האחרונים, אבל חסר לך מידע.

הנה, מגוגל ראשוני(בעזרת ai גם כן)
⚖️ בג"ץ 5819/24 אכיפת חובת הגיוס על תלמידי הישיבות – צו מוחלט!

אין פה ביטול של פונקצית הדח"ש עצמה. זה ממשיך, ומי שעושה את זה אין עילה לעצור אותו.

כל הישיבות הליטאיות הרגילות (שלא קשורות לפלג)

היו מתייצבות בלשכת הגיוס עד לפני שנה בערך

מלפני שנה פלוס, אין אפשרות לדחות שוב את הגיוס

בפסק דין

אני רק יודעת שלא נותנים להם להמשיך לדחות שירות

מאז שפג תוקף החוק הקודם

הם למשל לא יוצאים לחו"ל כי הם יודעים שהם יעצרו בנתבג

הסיבה שאתה חושב שהבעיות אצל הפלג וספרדים כי הם בעיקר נעצרים בגלל מעצר אחר שלא קשור לגיוס

(בגלל הפגנה לא חוקית/ עברת תנועה/ נסיון יציאה מהארץ ועוד)

ואז מעבירים אותם למשטרה צבאית

לבחור רגיל ומודע למצבו אין הרבה סיבות להיעצר וממילא לא מועבר לצבא

אלא אם כן ישנו פסק דין אחר שאני מפספס. אם כן, אשמח להפניה.

אל המשבר החוקתי ומעבר לו: גיוס בני הישיבות לצה"ל

והנה הסבר על דחית שירות למוסדות בהסדר

מתגייסים | דחיית גיוס לטובת מסלולים תורניים

קצת כמו שהיה לפני

נניח בני ישיבות הסדר שסיימו את החלק הצבאי, ועכשיו שוב בישיבה- נחשבים עדיין מחויילים, ולכן בעת הצורך יוכלו לקחת אותם לתפקיד שוב (והם אפילו לא ייחשבו מילואים)

ישיבות גבוהות זה באמת מעניין איך עושים.

יכול להיות שבגלל שביינישים סרוגים בישיבות גבוהות עפ רוב התחילו הליכים צבאיים (צו ראשון בכיתה י"א וכו)- הצבא קל יותר איתם.

חרדים שלא מתכננים להתגייס, באים ללשכת הגיוס אך עושים הליך מקוצר רק בשביל להיכנס למעמד בן ישיבה, אך לא עושים דפ"ר, ריאיון, בדיקות רפואיות וכו.

מדברת כמובן על מה שהיה כשתורתו אומנותו עוד היה בתוקף.

כלומר בחור בן 19 חרדי שהלך לישיבה גבוהה - עוד לא עשה את הליכי הצו הראשון המלאים.

בחור בן 19 דת"ל - כנראה הגיע בתיכון לעשות צו ראשון, ואולי גם התחיל במיונים כלשהם.

מבחינת הצבא זה נראה שונה מאוד. 

בסביבה שלי מעלות לא נחשבים חנונים

אני לא יודע מה הטווח שלך שאליו אתה משווה

אבל בוא נגיד ביחס למרכז הר המור והגוש, אז לא

הם ממש לא חנונים

אם אתה משווה למצפה רמון שדרות ויפו למשל אז כן הם יכולים להיחשב חנונים

בכללי על סטיגמות, יש כאלה שיותר נכונות וכאלה שפחות...

בסוף כל אחד יכול להמציא סטיגמה מהחוייה שלו על מקום מסוים, זה לא הופך את זה אוטומטית לנכון

שנית - עקרונית אי אפשר, אולי דרך קשרים באיגוד?

לק"י

וממליצה לך להזהר עם הודעות באישי.

לא לגלוש להתכתבויות אישיות מידי או לתת פרטים אישיים.

רק דבר אחד לא מובן לי - אתה רוצה לרשום את האחיין שלך? אתה האפטרופוס החוקי שלו?