מה נסגר איתי
ובכלל זה מחר
ובעיה שלה
ואני אזכור אותה ככה. אגואיסטית.
בעע.
חיבוק.
פרפר לבן.
)פרפר לבן.ובכלל שבסוף זה התבטל ממחסור בבנות שבאות
פרפר לבן.הכל בגלל הסמינריון הדפוק הזה.
והיא עוד חיה בסרט ותוקעת לנו פעולת מים יום לפני
וועה אינלי זמן. ויש לי עומס גדול.
אבל עוד שבועיים (וועה זה המון זמן) יש לי שבוע ריק. ואני רוצה לנצל אותו.
הבעיה שיש לי יותר מדי דברים לשים בפחות מדי זמן.
אז ככה-
אני צכה ליסוע לרוני. דחוף.
וגם אני רוצה שניפגש בשבוע ההוא.
ואולי ביום רביעי יש תקבוצת ציור, ונבוא ביחד
ווועה למה אני מתכננת עכשיו את עוד שבועיים? |מזועזע| 
עד יום חמישי יש המוון זמןן. ארבעה ימים שלמים.
אני בטוחה שתוכלי למצוא זמן בשבילי
ואת חייבת לבוא ביום רביעי עוד שבועיים. מובן?
שפיות
פרפר לבן.יאיי
אני כבר מחכה.
ואני רוצה לדבר איתך.
טופ?
וועה באלי ובאלי ובאלי.
חצי מהדברים אני לא יעשה.
וועה
יאללה מסיבת פיגמוותת |צווח|
קולולו
ונראלי שנוותר על ההחלקרח ועל הטיול אופניים, כי אינלונו זמן. או שאולי נעשה את זה בסוכות..?
שפיות
פרפר לבן.סוכות, כי זה החופש הבא אחרי החופש הגדול.
אבל בעע שבכלל היא חיה בסרט.
ישלנו גם דברים בסוכות.
בעע
לורוצה
אבל אולי.. טוב, זה כיוון חשיבה מרענן
חח לאמשנה
ומה עם הטלפון שלך כבר ילדה? |נוזף|

פרפר לבן.הבנתי בעצם
בריכה? נממ טוב, גם בריכה.
מדונה יקירתנו. התחברי נא.
פרפר לבן.פפ עד שהיא תראה את זה |מגלגל עיניים|
נשמע פצצה
מתי ואיפה?
ולימונית, את בסוף באה למחנה!!
יאיי
פרפר לבן.חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול