טפשה, על מי את עובדת?
את יודעת בדיוק למה.
כן.
כי זה העבר שלך.
כי זה הנפילה הכי גדולה שהייתה לך.
כי זה זכרונות אפלים שהדחקת.
זהו.
אז אני עובדת על עצמי וככה.
יהיה טוב.
באמת.
יש לי סיכויאת בכלל לא טפשה.
אפילו חכמה נורא
עצוב לי לקרוא אותך ככה.
(עכשיו כל פעם שאני כותבת אני חושבת על איך שאני מדברת.
זה במת לא אותו דבר אבל לונורא
אה. ושאלתי את חברה שלי אם היא חושבת שאני תמימה
והיא אמרה שנורא לא)
יכול להיות שהיה מעשה מטופש.
וזה קורה לכולנו כי אנחנו בני אדם
זה לא אומר שאת טפשה
(
שיהיה.)
)במת שלא התכוונתי
(לונורא.)
אני דווקא אוהבת שאת מדברת איתי
את יודעת שאם אני גיד לך שאת לא רעה, את תגידי שכן.
אז פשוט תדעי שאת מדהימה
ואני אוהבת אותך מלא,
טוב?
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול