לאידעת למהכמו הירח.
אבל זה כל פעם מחדש עושה לי לבכות.

טפשה, על מי את עובדת?
את יודעת בדיוק למה.

כן.
כי זה העבר שלך.
כי זה הנפילה הכי גדולה שהייתה לך.
כי זה זכרונות אפלים שהדחקת.

זהו.
אז אני עובדת על עצמי וככה.
|חיבוק עידוד|גלידת לימון

יהיה טוב.

באמת.

תודה.כמו הירח.
הלוואי
לאנשים אין כוחות לדבר איתי.כמו הירח.
אני כנראה משדרת גלים של קושי.

אז זו לא אשמתי הבלעדית, טוב?
ולא הבנתיכמו הירח.
מה מפריע לי כל היום.
עכשיו אני מבינה.
אולי את, מטומטמת, הדחקת, אבל הגוף זוכר טוב מאוד.

אז יופי.
לפני שנתיים.

בואו נמשיך להדחיק.
יש לי סיכוי

את בכלל לא טפשה.

אפילו חכמה נורא

 

עצוב לי לקרוא אותך ככה.

(עכשיו כל פעם שאני כותבת אני חושבת על איך שאני מדברת.

זה במת לא אותו דבר אבל לונורא

אה. ושאלתי את חברה שלי אם היא חושבת שאני תמימה

והיא אמרה שנורא לא)

את לא יודעת אם אני טפשה.כמו הירח.
כי את אפילו לא יודעת על מה אני מדברת.
(שיואו אופ.
ואת לא תמימה.
די ירדתי מזה.
חוץ מבקטעים מסויימים)
אזמה.יש לי סיכוי

יכול להיות שהיה מעשה מטופש.

וזה קורה לכולנו כי אנחנו בני אדם

זה לא אומר שאת טפשה

 

(

שיהיה.)

אוחכמו הירח.
זה לא אשמתך בכלל אבל זה עשה לי כואב.
(סליחה )
אוף.יש לי סיכוי

במת שלא התכוונתי

 

(לונורא.)

טוב די.כמו הירח.
סליחה.
בכלל לא אשמתך
אני סתם כזאתי אופ
ואני סתם מלאה אותך מלשון להלאות
ואני זקנה
כבר דיברנו על זה
אז זהו.
יותר טוב שאני לא אדבר איתך.
חבליש לי סיכוי

אני דווקא אוהבת שאת מדברת איתי

אז תדברי.כמו הירח.
אני לא אחראית לתוצאות.
אוף איתךיש לי סיכוי


אני מצטערת.כמו הירח.
אני רעה ולא מגיע לך.
סליחה.
ממיש לי סיכוי

את יודעת שאם אני גיד לך שאת לא רעה, את תגידי שכן.

אז פשוט תדעי שאת מדהימה

ואני אוהבת אותך מלא,

טוב?

אני יודעת שזה טיפשי מצדיכמו הירח.אחרונה
אבל אינמה לעשות.








ואני חושבת שקשה לאנשים להכיל אותי ולהתמודד איתי ועם הבעיות הנלוות אליי.
אופ
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך