"אין מזל לישראל" זו גמרא, מה המקור של "הורע מזלם"?

אולי זה נכתב בהשאלה?

יש מחלוקת בחז"ל אם יש מזל לישראל או לא (הסוגיה היא בשבת קנו ע"א). רוב ככל האמוראים שם סוברים שאין מזל לישראל. לענ"ד נראה שאכן המימרא בגמ' שציטטת היא לשיטה שיש מזל לישראל והיא לא מסתדרת עם המימרא שהזכרתי (למרות שהוא נלמד מתוך דברי רב, שלשיטתו דווקא אין מזל לישראל).

אבל אפשר להסביר שהכוונה ביחס לגוי, כי לגוי יש מזל אז עדיף בזמן שיהיה לו פחות.

והסבר יותר טוב הוא שהכוונה היא לא מזל במשמעות המקובלת של השפעת הכוכבים אלא בתור תקופה, שזו תקופה שיש בה פחות השגחה. זה יותר מסתבר מבחינת הזמנים של אדר-פורים ואב-ט' באב.

קשה לי לקבל שיהיה חוסר צדק בדין אלוהי, כאילו בזמן אחד יש דין מסוים ובזמן אחר יהיה לאותו מעשה או סיטואציה דין שונה בלי קשר למעשיו של האדם.

לגבי ההשגחה יש מחלוקת אם יש השגחה על כל דבר שהוא (אפילו על תולעת למשל) או אם יש דברים לא מושגחים, יש מושג של "הסתרת פנים" שלפי הבנתי הוא שהקב"ה כביכול לא משגיח ומשאיר את ההתנהלות להתנהל בדרך הטבע. זה מה שקרה בחודש אב ברמה הלאומית ולפי ההסבר השלישי שהסברתי זה מה שהגמרא אומרת שקורה גם במישור הפרטי - לא שהדין משתנה אלא שהיהודי לא נידון על פי מעשיו אלא מופקר להתנהלות הטבעית של העולם ללא השגחה פרטית.

בס"ד

כמו בן שעובד בחברה של אבא שלו,

המשכורת מגיעה דרך מנהל החשבונות.
האם הבן כפוף למנהל החשבונות? וודאי שלא.
אם הבן רוצה העלאה- הוא לא ידבר עם הממונה עליו בעבודה,

אלא ייגש ישירות לאביו- גם אם תפקידו יחסית זוטר,

ומישהו אחר בדרגתו היה מדבר עם מנהל זוטר יותר.

מעבר לזה הוא גם יכול לבקש מאביו בלי קשר לעבודה,

כבן לא כעובד שלו.

זה על דרך משל לעניין איך זה יכול להיות.

טיפה לעומק יותר-

מבואר בחסידות שמזל זה משורש נזל.

הכוכבים והמזלות הם השלב האחרון -

בו שפע רוחני מהעולמות העליונים יורד ומקבל צורה גשמית.

והמשפט "אין מזל לישראל"- מוסב על דרגה אלוקית מאד גבוה הנקראת אין-

(כי בעולם שלנו אין אפשרות לחוש אותה). ככה אגב גם מפורש הפסוק 
"מאין יבוא עזרי"- לא כשאלה אלא כקביעה, שמאותו מקום נעלה תגיע עזרת ה'.

אז אין מזל לישראל לפי פרוש זה זה שאותה דרגה אלוקית הנקראת אין היא המזל של ישראל.

ומאד ממליצה ללמוד לעומק את הנושא כי זה מרתק

בס"ד

מצרפת שני שיעורים, אחד של הרב יוסי גינזבורג,
על פי שיחות של הרבי מילובוויטש

על עניין זה של מזל, במיוחד בהקשר ליום הולדת שמזלו של יהודי גובר, אבל כולל גם את הסתירות לכאורה בהקשרים קודמים

https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=1&cad=rja&uact=8&ved=0ahUKEwju0KDWwKjOAhWEcRQKHW3-CkcQtwIIGjAA&url=https%3A%2F%2Fwww.youtube.com%2Fwatch%3Fv%3DxMibCuB3xBE&usg=AFQjCNECVGzUnOy0-oCHaOiwwgEP1ha33A&sig2=aWaHRc4rRX1dr_0qpD1hkA&bvm=bv.128617741,d.bGg

השני של הרב ערד בהקשר לפורים ויום כיפור וגורלות ובריא מזליה שנאמר על פורים

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.