עיקַּר הַתְּשׁוּבָה
כִּי זֶה עִקַּר הַתְּשׁוּבָה - כְּשֶׁאָדָם מְבַקֵּשׁ וּמְחַפֵּשׂ אַחַר כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וְרוֹאֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁרָחוֹק מִכְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ, וּמִתְגַּעְגֵּעַ וְשׁוֹאֵל וּמִצְטַעֵר - "אַיֵּה מְקוֹם כְּבוֹדוֹ" - וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ תְּשׁוּבָתוֹ וְתִקּוּנוֹ.
|
![]()
![]()
![]()
[ו] לא היו הכוהנים השומרים ישנים
בבגדי כהונה,
אלא מקפלין אותן ומניחין אותן כנגד ראשיהן;
ולובשין בגדי עצמן, ![]()
![]()
וישנים על הארץ, כדרך כל שומרי חצרות המלכים,
לא שיישנו על המיטות.![]()
[ז] אירע קרי לאחד מהן--הולך במסיבה שתחת הקרקע,
שהמחילות הפתוחות להר הבית לא נתקדשו;
וטובל וחוזר ויושב אצל אחיו הכוהנים עד שפותחין השערים בבוקר,
יוצא והולך לו.
