מה שלומך אהובה?
היא חוזרת ויש טיפול אחרון בבי"ח
יאפ. שהלילה הזה ייגמר אבל|מתכווץ|
יש בזה אבל צד טוב, לא?~תות~בואי .
פסיכו ואז ישנתי ואז המפגרות שהן אולי חברות שלי, אנלא סגורה על זה
באו ועשו בחדר שלי מלחמת מים.
אני מזועזעת בעצמי
חוץ ממקימי שעכשיו בייבוש אז כן
בושה. צרחתי על שיראל שאם היא לא קונה לי חדש אז אין אנחנו לא חברות
ואז היא אמרה שאנחנו כבר חברות ושאני יישתוק כי אנ מדברת שטויות
חמודה השיראל הזופיגרת השיראל הזו
אני גם אותך!~תות~אחרונהמעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
