לדעתי, אני לא מומחית, כדאי לקרוא לוטרינר במהירות, ואם רוצים להרים את הקיפוד צריך מהבטן-היא רכה ופרוותית, בלי קוצים. לא כדאי לנסות להוציא מהעין לבד כי אי אפשר לדעת איזה נזק יכול להיגרם לו.. אפשר גם רק להתקשר מיד לוטרינר ולהתייעץ

איפה מוצאים וטרינר זמין בשעות הלילה? וגם, יש שירות חינמי כזה? כי המצבים האלה מעמידים אותנו תמיד בפני החלטה כלכלית/ מוסרית לא פשוטה. 

ועד כמה שידוע לי יש לא מעט שיטפלו בחינם בחיית בר

גם הם אוהבים חיות..

מצאתי אתר של בית חולים לחיות בר

http://www.wildlife-hospital.org.il/

יש שם גם טלפון למקרי חירום

נעוץ

ואני הייתי עושה לו המתת חסד

גם אם עין אחת לא תפעל הוא עדיין יכול לחיות!

תמיד כדאי לפנות לייעוץ וטרינרי

להשקיע כסף כדי לטפל בו.

שמתי למעלה קישור לבית חולים מיוחד לחיות בר ואני יודעת שגם גן החיות התנכ"י עושה את זה ואני בטוחה שיש עוד

הייתי פעם במרכז להצלת צבי ים. יש שם צבי ים במצב מזעזע!

בלי רגלים. בלי ידיים. עיוורים. שריון חצי שבור. ושם עושים הכל כדי לשקם אותם. בחיים לא חושבים על המתת חסד. ודרך אגב זה נגד התורה.

לבזבז כל כך הרבה כסף על חיות בלי שבני אדם יפיקו מזה תועלת

זה גם מהתורה..

הקב"ה נתן לנו את העולם הזה עם כל החיות שבו ואנחנו צריכים לדאוג להן

אנחנו צריכים באופן כללי לשמור שלא להזיק לעולם אבל להציל את האיילה העדינה מפני מלתעות האריה או צב ים זקן וגוסס מפני הכרישים זה ממש לא משהו מוסרי או בעל ערך

חיות אוכלות חיות אחרות, ככה זה וככה זה אמור להיות. אבל אם בעל חיים נפגע משיפוד שהושאר באיזור על ידי בני אדם, או נדרס, או.. הרשימה ארוכה. במקרה כזה כמובן שהאדם צריך לטפל בו!

התורה מצווה לדאוג ולטפל בבעלי חיים פצועים או חולים. זו ממש מצווה

http://www.yeshiva.org.il/ask/1592

מה זה משנה אם זה בן אדם או חיה. אסור סתם כך לרצוח מישהו אם אפשר להציל.

לא הורגים אם יש אפשרות להציל ולעזור, אבל אם החיה סובלת מאוד ואי אפשר לשפר את המצב שלה אז בהחלט יש מקום להמתת חסד

נניח ולשם הצלת הקיפוד צריך להפסיד יום עבודה ולהוציא נגיד 1000 ש"ח.
גם אז לדעתך התורה מחייבת להצילו/לעזור לו?

ובכל מקרה הגיוני תוכל פשוט להתקשר לעמותה שעוזרת לחיות בר, יבואו לאסוף את הקיפוד החביב ואתה הפסדת אולי חצי שעה

אם מדובר בעניין הלכתי - יהיו גדרים מדוייקים, ולא "בגבולות ההגיון".

איך שאני מבין, וזה מעט, איסור "צער בעלי חיים" עוסק בצער אקטיבי, לא לעזור לכל חיה במצוקה.

אבל כמו שלא תציל כלב על חשבון חיי אדם, כי זה לא.. פשוט לא.

אז הכל בפרופורציות

לשמר את בעח בטבע ,במיוחד את אלה כבר לא נפוצים.
שרשרת המזון וזה..

כמו העמקת הידע שנאסף על חיות הבר, ואני מניחה שיש תועלות נוספות.

 

כמו שליזי כתבה יש לנו אחריות מסויימת על חיות הבר שנפצעו כשבאו במגע עם מפגעים שהאדם משאיר אחריו.

 

וזה גם לא כל כך הרבה כסף. ואפשר לשאול אותה שאלה על הקצאת משאבים לתחומי פנאי אחרים.

בידיעות אחרונות על מישהי שראתה קיפוד פצוע. למרות שזה היה קרוב לחצות, היא התקשרה למפקח הוטרינרי של עיריית רמת גן. הוא הגיע והעביר את הקיפוד לבית החולים בספארי, שם טיפלו בו ושחררו חזרה לטבע.

 

דבר נוסף, יש עמותה שמטפלת בקיפודים. אני מקווה שהמס' עדיין רלוונטי: 050-6363878.

מה המטרה שלהם? כלומר למה הם מתמקדים דווקא בקיפודים?