על מנת לדאוג לרווחת הכלבים?

שעדיף שכלבים יסבלו ויעשו את הצרכים בבית
על מנת שבני אדם לא יבהלו?

אסור לגדל כלב
מקרוני למשל מתארת שאצלה זה לא קורה אז סבבה אבל אצל הרוב זה כן קורה ואני לא מבין איך אפשר להיות אכזריים כל כך.

אז אני מתנצל בפניו אבל הוא יצטרך ללמוד להתמודד איתו

תורך להגיב, אם אני לא טועה?

 

מצטער אם הזקן שלי מפריע לך

ולפעמים יש בו גם צורך
זאת ועוד שלא לגדל זקן זה דבר שכרוך בטירחה וזמן,
כל זה עומד מול הפחד של אדם אחד.
במצב כזה צריך לעשות דעת בכובד ראש, ולשקול במשקל החסידות האם גידול הזקן מצדיק את הפחד.
זה תלוי כמובן בסיבה ובצורך שבגידול הזקן ורמת הצער שיש לאחיין שלך.

את כל השיקולים האלה בדיוק צריך לעשות גם בגידול כלב, ואז זה ברור כשמש שאין לזה הצדקה.

ומה תעשה עם הפחד שלך כשעיוור יעלה על אוטובוס עם כלב נחיה?

נדרש מהעיוור להסתגר בביתו ולא לצאת?

 

אני אשקול את הצעתך

כששוקלים את מידת הצורך מול הנזק ברור שכלב נחיה זה דבר טוב.
בניגוד לכלב מחמד

מכירה לא מעט ילדים שכלבים עזרו להם מאד מאד מאד בהמון תחומים.

ומה לעשות שגידול כלב זה גם לצאת איתו לטייל.

 

כלב נותן המון למשפחה שמגדלת אותו. זה לא "רק תחביב".

ואפילו כשהם לא נראים מפחיד
כשאני מטיילת עם הכלב שלי אנשים בצד השני של הרחוב נבהלים. מעבר לכביש. כשהוא עם רצועה צמוד אלי.

אנשים צריכים להיכנס לפרופורציות מסוימות.
כלב בלי רצועה - בהחלט מבהיל (וגם על זה אני חולקת, אבל סבבה. מקבלת את הפחד)

אבל כלב שהוא עם הבעלים, קשור ברצועה - זה ממש לא אכזריות לטייל איתו.
זה עיוות של המושג אכזריות.

לא מבינה אייך אפשר להיות אכזרי כ"כ ולאכול עוף/בשר/מוצרי חלב/דגים/לרכב על סוס/ <צ>

המציאות היא שאת מפחידה אנשים על ידי הכלב שלך, זאת מציאות שאת מתארת,
וכל זה למען ההנאה שלך מגידול כלב,
זו לא אכזריות?
מה זה משנה שהפחד הזה הוא לא הגיוני ובעיניך גם לא סביר?
את נוהגת לצער אנשים כחלק מהתחביב שלך לגדל כלב.

שלך
אז את רק מאששת את מה שרמזתי בהודעה הראשונה, שזה נובע מרשעות (לא שאת אדם רשע חלילה)

כמו שלך יש זכות ללכתברחוב גם ליולכלב שלי יש זכות מ-ל-א-ה ללכת ברחוב וזה שיש אנשים שרואים את הכלב שלי מרחוק (ולא משנה שהכלב פיצי וקשור אלי ואפילו לא מעיף עלהם מבט) מיד מתחילים לצקוח ולברוח ולצעוק עליי

אפשר היה להביע את דעתך גם ללא המילה חצוף, שלחלוטין אינה במקומה

ואם הוא מפחיד בני אשם אין לו זכות ללכת ברחוב,
אבל זו לא אשמתו של הכלב כי אין לו בחירה,
זו אשמתך ואחריותך שהבן אדם פחד,
וזה מעשה אכזרי להפחיד ככה בני אדם (מה זה משנה אם הכלב קטן או גדול?).

את באמת חושבת שזכותו של הכלב שווה לזכותו של האדם?!

ובאופן טבעי אמור להסתובב ברחוב
אז כן, בנקודה הזו- הזכות שווה

אותך.
את מסכימה שזה חיה מזיקה (כמו ג׳וק, רק במקום להגעיל - להפחיד),
אבל את טוענת שזו זכותה כי זה הטבע שלה

אסור לפי חוק לטייל עם כלב/ה בלי רצועה.
אז אני מטיילת עם הכלבה שלי קשורה לרצועה. אם מתקרב בן אדם, אני לא מחכה לבדוק אם הוא מפחד, אני משתדלת להתרחק ממנו איתה ואם אי אפשר אז מצמידה אותה לרגל שלי בעזרת קיצור הרצועה. ככה גם מי שמפחד רואה שהיא צמודה אליי ולא ניגשת לרחרח/ לקפוץ עליו.

השכנים שלנו שולחים את הכלבה שלהם לעשות לבד וסוגרים את הדלת ואז היא מסתובבת מסביב ומבהילה את כל החברות שבאות אלי ונדבקת לכל מי שעולה במדרגות

כלבים משוטטים הם מקור לפחד ולצרות. עושים צרכים בגינות של אחרים, עושים נזק לדברים של אחרים ומפחידים ילדים וכמה מבוגרים שלא עבר להם.
זה ממש ממש אסור וכל פעם שאני רואה דבר כזה זה מצער אותי מאוד.

והם יטפלו בזה.
אסור להוציא כלב בלי רצועה.

כן, אני משחררת את הכלב שלי אבל - רק כשאני באזור, רק באזורים שוממים, ובשעות ריקות מאנשים (נגיד מאוחר מאוד בלילה. או בשלג.. ) והוא יודע לחזור כשאני קוראת לו..

לא אכפת לך מהפעמים הנדירות שזה עלול לקרות?

זה לא באזור מגורים...
וכשזה יקרה אני אסתדר.

כשהיא אומרת לך מאוחר מאוד בלילה זה מאוחר ולפעמים מאוווד מאוחר בלילה בשעה שאנשים לא אמורים להיות בחוץ ובמקום שגם ככה אנשים לא נמצאים בו חוץ מזה אני לא מבינה מה הקטע שלך עם זה כאילו לא התבגרת?רואה כלב ברחוב ובורח??

אם הייתי עושה דבר כזה ושכנים היו מבקשים להפסיק כי זה מפחיד את האורחים שלהם ואותם הייתי מפסיקה מיד בלי להיעלב ולהסתכסך

פעם הכלבה שלהם נשכה את אח שלי וצעקנו עליהם והכל והם עדיין משחררים את הכלבה לבד

אנשים צריכים לקחת אחריות!

לדעתי כדאי לבקש מהם עוד פעם אחת בצורה נעימה ואם הם ימשיכו לשחרר תתלוננו בעיריה. 

ככה הם גם לא יוכלו לומר שישר התלוננתם בלי לבקש קודם

גם לפי ההלכה כלב שנשך הבעלים שלו צריך לפצות את הנפגע ולקשור את הכלב טוב טוב.

ולפי החוק אסור לשחרר כלב סתם ככה בטח אם הוא כבר נשך בעבר, זה חוסר אחריות משווע. לדעתי חשוב להתלונן.

ב. ענו לך כבר שמוציאים את הכלב עם רצועה...

אני עם מקרוני בשמנת, מסכימה עם כל מילה! 

פשוט הפריעה לי ההכללה ילד או אישה 

אבל ההלוי תיארה מצב שזה לא עוזר.
אני שאלתי על מציאות כמו של הלוי

https://www.cbtisrael.co.il/anxiety-disorders/specific-phobia/%D7%A4%D7%95%D7%91%D7%99%D7%94-%D7%A4%D7%97%D7%93-%D7%9E%D7%9B%D7%9C%D7%91%D7%99%D7%9D/

 

 

בהצלחה!

 

ולא יפה להאשים נשים וילדים....

לבן אדם יש תחביב שהוא עוסק בו להנאתו וזה כרוך בלצער את הזולת וזה נראה לך בסדר?!

גם להיגעל מג׳וקים זה לא רציונלי ויש לזה אפילו טיפול, זה עדיין לא אומר שזה לגיטימי להגעיל אנשים.

כשאני הולכת לטייל עם הכלב ברחוב וילד קטן מפחד ממנו אני מצמידה את הכלב אליי מושיבה איתו ומעודדת את הילד לבוא וללטף אותו(אני גם שמה על הכלב דברים שמושכים ילדים קטנים ללטף אותו כמו קוקיות בשיער או קולר מיוחד וצבעוני)במקרה שמישו מבוגר מפחד ממנו ..... זה כבר סיפור אחר ואולי פה המקום לומר שמי שבא לגור בישוב שידע ויקח בחשבון שיש פה כלבים שהולכים גם הם בישוב ורוב הכלבים היו פה לפניו ואין שום סיבה וזה לא מכובד שאדם מבוגר מתחיל לצעוק סתם על נערה שהולכת עם הכלב קשור!!!!!

באיזה זכות את עושה את זה?
אם הייתי פה קודם מותר לי לצער את שכני החדשים עם התחביב שלי?!

אני לא מדברת על זה מהכלב משוחרר! הכלב קשור!ואדם שהולך במדרכה ממול ואפילו לא מכירה אותו עובר במיוחד למדרכה שאני עליה("תחזיקי את הכלב שלך") מתחיל ללא שום סיבה לצעוק עלי ולהלבין פני ברבים אם זה. נראה לך הגיוני ונומאלי אז ההגיון שלך דפוק!!!!!

ואגב,
אם הייתי רואה שעומד מולי אדם תינוקי חצוף ועם הגיון דפוק לא הייתי בכלל נכנס איתו לדיון

כשמדובר במבוגר אני בטוחה שיש לו מספיק שכל להבין שהכלב קשור ברצועה ויש לו בעלים והכלב לא הולך לתקוף אותו.

כשמדובר בילד אני חושבת שלא צריך לעודד את הפחד ולא לטייל עם כלבים ברחוב אלא להרגיל ילדים לכלבים. באיזור שבו אני גרה יש הרבה הורים שמפחדים מכלבים אבל הם לא רוצים שגם הילדים יפחדו אז הם מעודדים אותם ללכת ללטף את הכלב. המון פעמים אני יושבת בגן המשחקים מתחת לבית שלי וקהל ענק של ילדים נעמד סביבי וכולם רוצים ללטף את הכלבה שלי. וכן, זה עזר להמון ילדים קטנים להתגבר על הפחד שלהם!

להפך, אני חושבת שזה ממש טוב לטייל עם כלב. כל פעם שאני רואה מישהו שמפחד מהכלבה שלי אני מסבירה שהיא לא עושה כלום ומעולם לא נשכה אף אחד. הרבה פעמים הם ניגשים ללטף אותה בסוף, מתעניינים, שואלים.. במיוחד ילדים!! וכמעט תמיד הם מתגברים על הפחד שלהם!

בנוסף, היו לי שכנים ששתי הילדות שלהם פחדו מהכלבה שלי. הייתי תמיד מחזיקה אותה בצד כשהן עוברות, והרבה פעמים הסברתי להן שהיא לא תעשה להן כלום. בסוף גם הן ליטפו אותה והפסיקו לפחד.

חוץ מזה, איך אתה משווה בהלה קלה מכלב לאכזריות????

אכזריות אמיתית זה לא להוציא את הכלב. זה כואב לו, אתה מבין? הוא יתחנן לרדת המון זמן, ואם לא יורידו אותו הוא יכול לעשות בבית, ואז הוא יכול אפילו לאכול את הצרכים שלו כדי שהבעלים לא יראה. זאת אכזריות.

משום מה אנשים חושבים שכלבים הם מכונות, או צעצועים, דואגים להם כשנוח וזהו. הם יצורים חיים, למען ה'!

ואם מישהו יבהל קצת אז אני אחזיק את הכלבה שלי עד שהוא יעבור, זה נקרא אכזריות? ומה יקרה לו? תוך דקה הוא ישכח מזה!

אבל אני דן בהתנהגות בעלי הכלבים לא בעלי הילדים.
ברור שרוב האנשים וגם הילדים לא מפחדים מכלבים, בטח לא קטנים.
אבל בהחלט מצוי מאוד למצוא אנשים שכן מפחדים, זה לא דבר ממש נדיר.
וזו לא בהלה קלה אלא פחד של ממש.
אז איך אפשר להיות אכזרי ולהבהיל ככה אנשים?

אז את אומרת שאין ברירה כי אם לא נטייל איתם זו גם אכזריות, נכון, שני האפשרויות הן אכזריות ולכן זה אכזרי לגדל כלב. מ.ש,ל

בן כמה אתה?שנה?שנתיים?אם כן אז זה נשמע הגיוני אבל אם אתה יותר זה מראה שיש אצלך איזושהי בעיה! מצתערת לומר לך אבל גדלת בבועה ולא למדת כלום מהחיים ולא ממה שאומרים לך פה!!

דיברתי על מקרים שבהם אנשים בסביבה שלי התגברו על הפחד שלהם. ויש כאלה. 

עוד לא ראיתי מישהו שנכנס להתקף חרדה בגלל הכלבה שלי. אם אני רואה שמישהו נרתע אני מחזיקה אותה קרוב אלי ואומרת לו לא לדאוג כי היא לא נושכת ומעולם לא פגעה במישהו. בדרך כלל האנשים ממשיכים ללכת בלי בעיה, ולפעמים גם עוצרים כדי לדבר ולשאול ולפעמים גם ניגשים בסוף ללטף אותה. גם סביר שיבקשו ממני להחזיק אותה לרגע ואין לי שום בעיה עם זה וגם לאלה שמפחדים לא. 

מאז שהבאנו את הכלבה לבית הילדים בסביבה והרבה מהאנשים עברו שינוי מאוד חיובי בנוגע לכלבים. (כשהבאנו אותה היינו די חריגים כיוון שלא היו כמעט כלבים בסביבה, אבל עכשיו כבר יש יותר)

לא אמרתי אין ברירה. אמרתי שאם אתה מדבר על אכזריות אז לא להוציא את הכלב זו אכזריות ולא לטייל איתו ברחוב. ולגדל כלב זו לו אכזריות, זו אחריות.

אם אצלך זה כמו שמקרוני מתארת,
שאנשים לא מבהלים, אז תהנו,
וזו באמת אחריות כבדה.

אני פשוט מחזיקה אותה קרוב אלי ואין דרמות

אני לא מבינה מה יש לבן אדם הזה אני אלך עם הכלב שלי ברחוב ושהוא לא יחשוב שבגללו הכלב שלי יצתרך להיכלא בבית ולסבול!!!!

ולא יעזרו שום הסברים..

בתור אחת שמתה פחד, אני חושבת שבעלי הכלבים צריכים לשים לב לעניין ולדאוג לקשירה הולמת ולשים לב לאנשים שסביבם.
אני הכי שונאת את המשפט "הוא לא עושה כלום "!!

הוא יכול להיות קשור עם חבל מספיק ארוך ואז להתקרב די הצורך כדי לגרום לי לצרוח באימה..

הבעלים מחזיק את הכלב קרוב אליו. אם מישהו מתעלם מהפחד של אחרים ולא מחזיק את הכלב לידו זו בעיה אישית שלו ולא של כל בעלי הכלבים.

אם היית הולכת ברחוב ורואה מישהו עם כלב ונבהלת, אז המישהו הזה היה מחזיק את הכלב צמוד אליו ומרחיק אותו ממך-גם אז היית נבהלת כל כך?

היינו הולכים איתה עם רצועה קצרה וכשעברנו ליד אנשים היינו מצמידים אותה לרגל. בהתחלה היינו משחררים אותה בטיילת ליד הישוב אבל ראינו שגם זה יכול להפחיד אז היינו מוציאים אותה לשדות ושם היא יכלה להשתולל בלי להפריע לאף אחד. בסוף נפטרנו ממנה כי גם כשהיא היתה קשורה היא היתה נובחת ומפחידה את השכנה (שידעה שהיא קשורה כל הזמן, פחד לא בהכרח מושפע מידיעה).

אני ממש מפחדת מכלבים (גילוי נאות: מכל החיות שיש..) דווקא גידלנו בבית ארנבת, צב ואפרוח, תוכי כמה פעמים ודגים.. משום מה זה פתאום הגיע אלי הפחד הזה. (אולי יותר גועל, עוד לא החלטתי😁) תמיד כשאני נפגשת בכלב אז או שמי שאיתי עובר לידו.. או שמבקשת מהבעלים להצמיד אותו אליהם, לרב כולם נשמעים..
מי שיפחיד עם הכלב שלו אחרים אז זה יהיה מרושע. אבל לגדל אותו זה אפילו סוג של חסד.

והכל תמיד עובר בקלות ואין בעיה

1.

יש בזה משהו חברתי. יצא לי להסתובב עם כלב בשכונה חרדית- ושם הרבה יותראנשים פחדו והגיבו באנטי. (כלב קשור שלא התקרב לאף אחד) וגם כשישבתי איתו- התאספו המון ילדים, כולם במרחק של 2 מטרים, חלק ניסו לזרוק עליו דברים.

ביישוב שלי לעומת זאת זה נע בין כאלו שיתרחקו, או שיבואו ללטף. אבל היחס הוא- "את נורמאלית שיש לך כלב" וגם אם ילד יפחד- לרוב האמא תנסה לגרום לו לא לפחד. כי היא יודעת שכלב זה דבר שכיח בעולמנו..

 

2.

הידעת, בתור נערה (ועד היום במקומות מסיוימים) אם הייתי הולכת לבד ברחוב והיה מאחוריי גבר הייתי נלחצת ומפחדת. ואני לא היחידה. ממש לא. האם ראוי לאסור על גברים ללכת ברחוב כי הם מפחידים? 

שלא לדבר על מי שיש לו שרירים וחוזר ממשחק כדורסל בגופיה.. בכלל מלחיץ.. אני בעד לאסור את זה לחלוטין.

 

כלומר- זה שמישהו מפחד מכלב זה משהו  בו שהוא צריך להתגבר עליו. (ואני אומרתאת זה כמי שגם פחדה מכלבים בעבר. היום כבר לא ב"ה..) והאשם לא בכלב. (כמובן כלב רגיל שקשור..)

 

(לא סותר כמובן לצאת רק עם כלב קשור ולשים לב להחזיק אותו קרוב כשמתקרבים לאנשים)

לגבי נשים בהריון שיש סכנה שיפילו אם כלב יפחיד אותן.
אבל זה תקף גם לגבי הנפצים בפורים.

לא אומרת מה המסקנה שלי מזה רק שיש לתת על כך את הדעת במיוחד כשלא תמיד רואים את ההריון .

מכירה מישהי שעברה הפלה כשכלב נבח או הפחיד אותה וזה היה מאוד עצוב. אז אל תזלזלו ,כי חיים של בן אדם קודמים להנאת הכלב. |פרופורציות|


לגבי ילדים יצא לי לראות ילדים שנפלו מרוב פחד או נחבלו.
מצד שני אם הכלב אינו נובח ומפחיד ולא חוסם את המעבר ויש דרך גישה למי שמעדיף להמנע זה נראה לי בסדר...וגם תמיד זה מרגיע יותר כשרואים שיש רסן במיוחד כשמדובר בכלב עם מלתעות..🐺
אבל כשאין נותר לי לסמוך גם על הבעלים שלו שהוא בסדר...



ומרושע ? לא נראלי ,אולי כן הייתי אומרת שלפעמים חסרה מחשבה על האדם שממול.

שנחשבים יותר מסוכנים מאחרים, חייבים על פי החוק להסתובב עם רסן ולא רק רצועה. לכלבים רגילים שלא נחשבים תוקפניים מספיקה רצועה באורך תקני.

תראו, יש אנשים עם פראנויה חזקה שגם אם הכלב רחוק מהם וקשור הם נתקפים בהלה. אבל באמת אני לא חושבת שיש מה לעשות נגד זה. פראנויה יכולה להתקיים גם כלפי דברים אחרים. פעם ראיתי אשה שיש לה פראנויה ממלפפון חמוץ, מה אפשר לעשות? עם כזה פחד עצום הולכים לטיפול כי זה לא תקין ולא בריא.

המחוייבות שלי כבעלת כלב היא לא להפחיד בכוונה כמובן, לא לתת לכלבה להסתובב בתחום שלא שייך לי ולא לשחרר במקום שלא שייך לי.
בזמן טיול אני מחוייבת לאסוף את הצרכים שלה ולהחזיק אותה ברצועה שלא ארוכה מידי ככה שיש לי שליטה עליה. אם יש משהו שמבחינתי אסור לה להתקרב אליו, וזה(וזה יכול להיות כל דבר מבני אדם ועד צואה של כלב אחר) אני מוזכת אותה משם ולא מאפשרת לה להתקרב. אני הבעלים ואני שולטת, זה חלק מהאילוף.

אני באמת אוטומטית מתרחקת מאנשים איתה ומצמידה אליי. לפעמים אפילו עוברת למדרכה ממול. אם אני רואה שיש חשש עדיין אני מרגייה שהיא קשורה ולא אלימה ואני מחזיקה אותה. לפעמים דווקה אמרו לי שאין צורך וזה בסדר.

ממש נכון! אני גרתי באזור עוטף עזה בזמן צוק איתן, והנפצים של פורים בשנים האחרונות ממש הבעיתו אותי..

סתם אפילו בתור דוגמה באינטיפאדה השנייה היינו בירושליים באיזור קניות ופתאום היה כזה בום מקצה הרחוב שכמעט התעלפתי מפחד. וזה סתם היה נפץ אבל ענק.
אבל הסטתי את הנושא של השרשור.

*והאמת ,נראה לי יותר מרושע לקנות נפץ לילד מאשר להסתובב עם כלב.

ואני רואה מרחוק בעלים שהכלב שלו משוחרר או שהרצועה ארוכה לדעתי.אז אני קןראת לו מרחוק ומבקשת שיתפסו אותו עד שנעבור.עדיין לא מצאתי מישהו שלא תפס ושמר.
גם יש כחבים חמודים שץהילדים שלי הולכים ללטף אותם ואני רק מסתכלת מרחוק...

כולל כאלו שרצו אליי, נבחו עליי וגרמו לי כמעט למות מאימה (אם הייתי בהריון, זה היה עלול להסתיים ברע)

המטרה של הפורום הזה היא להיות מקום שבו אנשים שאוהבים בעלי חיים יכולים להתייעץ, לשתף ולעזור.

הדיון פה רק מכעיס את כולם. אני מבקשת לעצור את הדיון. 

תודה רבה!