לעזאזל. אנלא מצליחה
חיים בסרט. אחותי חמש יחידות ולא הצליחה.
ואז היא התעצבנה ושלחה למורה שלה
אולי בכלל היא חברה אתזה. אז שתתמודד.
לעזאזל. אנלא מצליחה
חיים בסרט. אחותי חמש יחידות ולא הצליחה.
ואז היא התעצבנה ושלחה למורה שלה
אולי בכלל היא חברה אתזה. אז שתתמודד.
אבל זה לא מצליח לי
ואת אמורה להגיע בסוף לאחד.
רק שאינלי מושג איך. 
כמו הירח.זה משוואה שאני לא הצלחתי.
ובתשובות כתוב שזה אחד.
אז תנסי, ואם יצא לך אחד הצלחת
ואז את צכה להסביר לי
כמו הירח.
יומנים נשרפים
יש לי סיכוי
יש לי סיכויבערך שעה ישבתי עלזה.
ואז אמאשלי עוד עשרים דקות
ואז אחותי עוד שעה
בהרן האלו. במת
זה 1 ושליש. בטוח
כמו הירח.ובחיים לא הייתי מצליחה לבד.
אז או שאני יהיה בשתי יחידות, או שפשוט נתנו שאלה נוראנורא קשה

וואלה
חח
ואמורה? נאא.
תאמת שאני עדיין בשאיפה ל5
אז הלוואי.
בשלב מסוים יוצא m-3 חלקי m-3 ואז זה מצטמצם ל-1.
אבל דווקא בהמשך קצת הסתבך לי.
בכולופן תודה
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)