שימו לב-
מי שמתכננת לצום כבר מעכשיו לשתות הרבה יותר,
בשבת לאכול הרבה ענבים/מיץ ענבים במקביל לשתיה מרובה.
השנה הצום הוא צום דחוי ולפי חלק מהפוסקים אפשר להקל ולא לצום מראש ולכן לפני הצום תשאלו את הרב-
האם לצום ובאיזה מצב מותר לשבור את הצום.
תקפיצו כבר מעכשיו,
לא רוצה פה אף אחת שנדפקה לה ההנקה או התחילו לה צירים בגלל הצום!!
ובבנין ירושלים ננוחם.
מה עוד מומלץ לאכול / לא לאכול בימים שלפני הצום?
אני בשבוע 31 וחוששת מאד מהצום.
להרבות בפירות שיש בהם הרבה מים
בשבת לאכול יותר חלבונים ושומן שנותנים תחושת שובע אבל לא כבדות כמו פחמימות
מ 5 ליטר מים ביום אחד אפשר להגיע להרעלת מים.
3 ליטר בשישי ו 3 ליטר בשבת זה מספיק ובהחלט מומלץ.
אני פעם שתיתי 6 ליטר מים ביום במשך שבועיים, והתוצאה היחידה היתה שאחרי שבועיים כבר היו יותר מי שפיר...
תלוי גם בכמה את מסתובבת בחוץ, ואיזה מאמץ את עושה ביומיום
חם ולח אני בקלות מגיעה ל4-4.5 ליטר מים בשתיה בלי לשים לב בכלל..
וגם אני בעודף משקל, וזה קשור..
והרעלת מים זה בד"כ כששותים כמות כזו בבת אחת, תוך מס' דקות, לא על פני יום שלם
טוב לאכול ענבים וצימוקים
ולהימנע כמובן משתיה מוגזת/ מתוקה.
לשתות הרבה הרבה מים! כל פעם שאפשר- כוס מים!
העיקר זה הנוזלים!
בהצלחה לכולנו.....
שנה אחת בתשעה באב דחוי שברתי את הצום (כמניקה) לקראת סופו, ועשיתי הבדלה על מיץ ענבים.
יש בזה מנהגים שונים מסתבר
במדויק. תפתחו ספרים...
שנה שעברה הייתי אחרי לידה ממש והצום גם היה דחוי אז עשינו הבדלה על מיץ ענבים.
היינו 2 יולדות- ימים ספורים לאחר הלידה.
וניר'לי שששתיתי שלוק ונתתי לגדול שלי בן ה-6 ישתה ת'שאר!
אם אני לא טועה...
לכל אחת דבר ראשון לשאול רב אם היא בכלל צריכה לצום.
בגלל שזה צום נדחה יש הרבה רבנים שמקלים.
אני קראתי אתמול שבגלל שזה צום דחוי הוא נחשב כמו הצומות הקלים. לכן אם מישהי פטורה מהצומות הקלים היא פטורה גם ממנו.
זה לא נראה לי שנוי במחלוקת.
ההבדלים הם- מי פטור מהצומות הקלים ומי לא...
מניסיון שלי הרבה יותר קשה לצום בתור מניקה מאשר בהיריון.
הייתי ב-2 הסיטואציות.
אבל מאחלת הצלחה לכל מי שצמה!
השאלה שלי מה לעשות בהנקה-
הקטן שלי בן שנה ויונק.
הוא אוכל עוד ארוחות כמובן במהלך היום...
אבל חייב ת'הנקה לפני השינה, במהלך הלילה ובבוקר....
בכיפור האחרון הוא היה בן חודשיים בערך ורק ינק.
הכנתי מנות שאובות לפני כן והנקתי עד הבוקר.
אבל בסביבות 2 בצהרים הרגשתי שאני אפילו לא מסוגלת להרים אותו עליי!
והוא לא שקל הרבה. כולה תינוק בן חודשיים.
שמתי אותו בעגלה ונתתי לו ככה את החלב השאוב.
מה אני עושה עכשיו במקרה שלי כדי שלא יקרה שוב?
למרות שהוא לא רק יונק.
אבל אני מאוד חוששת מהחולשה הזאת שההנקה גורמת.
ואני רוצה לצום
וממש מכינה את עצמי טוב לפני הצום.
יש לך עוד עצות למניקות שצמות??
זה לא יום כיפור שהוא מדאורייתא,
זה צום נדחה ולפי חלק מהפוסקים הוא במעמד של הצומות הקלים
ובמיוחד שיש לך את ההיסטוריה ההיא זה חשוב שתשאלי.
ב. כמו שכתבתי להקפיד על השתיה המרובה ובתשעה באב להיות במנוחה במזגן,
ואם אפשר שיהיה איתך מישהי שיטפל בילדים כדי שתוכלי כמה שיותר לנח.
תלמדי קצת עניני החורבן שתתחברי לתשעה באב.
אולי תחכימי אותנו מי הם האוסרים?!
אפשר וצריך לשאול רב, כשהדברים לא מוכרעים או לא ברורים. הדין של צום תשעה באב שנדחה נפסק במפורש, שמעוברות מניקות וחולה קצת לא מחויבים לצום!
הצום הזה כל כך קל, עד שכשיש ברית בצום, ההורים הסנדק והמוהל אוכלים ומתרחצים, מה שלא מצאנו בכל הצומות הקלים.
ואני אספר לכן שלפני כמה שנים הייתי בהיריון מתקדם ועם ילדון בן שנתיים שנולד בניתוח קיסרי.
וזה גם היה דחוי עד כמה שזכור לי...
ושאלנו רופא והוא אמר לי לא לצום.
ושאלנו רופא אחר ירא שמים והוא אמר שזה שאני בהיריון+ אחרי ניתוח קיסרי זה קצת בעייתי מבחינת נוזלים לגוף.
אבל אם אני אעשה הכנה טובה - אני יכולה בהחלט לצום.
ובנוסף שאלנו את הרב שלנו.
והרב אמר לבעלי שאני אכין ת'צמי טוב לפני צום ואשתה הרבה וכו'
ובמהלך הצום אשכב כל היום בחדר ממוזג בלי להתאמץ
ושעל בעלי החובה והאחריות לדאוג לילדי בן השנתיים כדי שלא יפריע לי ואוכל לצום.
וכך עשינו ועבר ב"ה בסדר גמור!
סויפרתי כאן למעלה ששנה שעברה צמתי עם תינוק יונק בן חודשיים.
לא היה קל בכלל!
התינוקי לא כ"כ הרגיש את זה כי נתתי לו חלב שאוב לקראת סוף הצום.
אבל אני הייתי חלשה... אבל המשכתי לצום.
וב"ה אני מניקה עד היום עדיין! שהוא בן שנה+
החלב לא נגמר...
צריכים קצת עבודה מאומצת ביום שאחרי הצום אבל זה חוזר למה שהיה קודם. ישתבח שמו! 
רשמתי בהודעה קודמת שרשמתי למעלה ששנה שעברה צמתי עם תינוק יונק בן חודשיים וכו'.
אבל זה היה בשרשור אחר ולא כאן. סליחה.
אני מעתיקה לכאן את מה שרשמתי בשרשור האחר.
בבקשה:
אני הייתי עם תינוק יונק בן חודשיים וקצת שנה שעברה
לא היה קל. בהחלט.
אבל שאבתי בימים שלפני הצום כמה מנות חלב ליתר ביטחון..
שתיתי המון לפני הצום ואכלתי כמו שצריך.
הנקתי אותו בלילה ובבוקר...
ולקראת הצהרים הבאתי לו בקבוק של חלב שאוב!
כמובן שכדאי בימים שלפני הצום להרגיל פעם ביום לתת לתינוקי חלב שאוב בבקבוק כי יכוליות שהוא לא ירצה בקבוק.
אבל גם לסרבני בקבוק יש פיתרון.
בגלל זה נתתי פעם ביום/ יומיים בקבוק עם חלב שאוב.
ויש כאלה שמחממות קצת את החלב שאוב ואז התינוק כן מסכים לקחת בקבוק.
או שהאבא יאכיל ולא האמא.
אבל יש פתרון להכל.
וההנקה לא נפסקת בגלל שלא מניקים כמה שעות / חצי יממה...
אולי תצטרכו טיפה יותר מאמץ ביום שאח"כ כדי להחזיר את הכמויות למה שהיה קודם-
אבל אם תמשיכי להניק בימים שאחרי הצום כמו שצריך- ההנקה תחזור למה שהיתה.
(אם לא תלשבי מטרנה וכד')
וגם זה אני לא בטוחה שזה לא לפי כל הפוסקים.
אמנם שברתי את הצום לקראת הצום, בגלל חולשה (שנבעה כנראה בגלל שהתאמצתי יותר מדי ביום הזה) - אבל כך בדיוק פסק לנו הרב שלנו: לצום, ואם מרגישה חולשה - לשבור.
כך שבהחלט יש דעות שונות.
(ויש גם דעות, לפי מה שידוע לי, שאומרות שאפילו בצומות ה"קלים" היריוניות ומניקות צריכות לצום! ומצד שני - יש דעות שנשים בכלל לא צריכות לצום את הצומות הקלים. מסקנה: כל אחת צריכה לשאול את הרב שלה!!)
שיש נשים שמרגישות מצוין אבל מתמעט להן החלב ועד שהן שמות לב לזה התינוק סובל ו/או מתייבש.
חוץ מזה מסכימה איתך- צריך לעשות רב ולשאול אותו.
ואני בשבוע 39, הוא שאל אם הרופא שלי מתיר לי לצום, והרופא אמר שאני יכולה לצום.
אז אני צריכה להתחיל את הצום ומתי שלא מרגישה טוב לשבור אותו.
ולא להתלהם על הרב שלי, הוא תלמיד חכם.
ודרך אגב שנה שעברה הנקתי תינוקת בת שנה שבזמן הזה לא הרגישה טוב וינקה יותר מהרגיל, הוא אמר לי לא לצום מלכתחילא..
אז כ לאחת והמצב שלה שתשאל את הרב שלה!!
של בן חודשיים דומה להנקה חלקית של בן שנה. הוא צורך פחות ואת מאוששת יותר.
זה לא סותר כמובן את מה שכתבה תחיה, רק שהקושי שנה שעברה לא מעיד על קושי שיהיה עכשיו. אז כמובן כדאי להתכונן ולשתות כראוי, אך לקוות שיהיה אפשרי יותר בעז"ה.
אני צמתי יום כיפור כשהתינוק היה בן 9 חודשים וינק מלא.
לקחתי לפני הצום קליצום שמיוחד למניקות. והיה ממש בסדר גמור!! אפילו יותר טוב מצום רגיל...
תשתי גם הרבה הרבה לפני ותאכלי ענבים או מיץ ענבים
אבל אם את חולה וחלשה את צריכה לשאול את הרופא אם מותר לך לצום ועם זה לפנות לרב.
מרגישה שאין לי כבר כח
אנחנו גרים ברחוב מלא ילדים
ויש כאן אימהות שמשחררות את הילדים לבד
והם פשוט עושים נזקים כמו לאבד בימבות, להשתמש באופניים ולפנצ'ר ועוד ועוד
וגם דורשים את התשומת לב שלי כאמא שנמצאת ומבקשים עזרה בכל מיני דברים
אין לי כח להיות הגמח של השכונה
בקושי לילדים שלי יש לי סבלנות
אבל מצד שני אין לי ברירה אלא להציל את הילד של השכנה שמשייט לו בכביש
או ילד שמרביץ לילד שלי ואני צריכה פעם אחר פעם להזיז אותו ממנו ואין שום אמא בסביבה שתקח אחריות ופשוט תקח אותו הביתה
אלו אימהות ספציפיות אבל הן פשוט לא נרמזות בכלל
ואין לי כבר כח
אוףף
זה גורם לי ממש לכעסים וגם להתבאסות על עצמי כשאני כועסת על ילדים של אחרים
אבל באמת זה פשוט חוסר אונים מטורף כשאני חייבת לטפל בעשרה ילדים לפחות במקום רק בשלי הפרטיים
חזרנו מקודם הביתה ומצאתי בימבה חדשה שלנו מלפני כמה ימים שבורה על יד השכנים, וילד אחר מהשכונה עליה. היא הייתה בתוך החצר שלנו בבוקר
וזה כל כך מעצבן כי גם אין לי שום יכולת לדעת מי הוציא ומי שבר. בקיצור, הנזק כולו נספג על ידנו
לא יכולה להשאיר כלום בחוץ. כלום כי ילדים נכנסים ולוקחים
וגם בקטע של אוכל, אין לי כח להאכיל את כל השכונה ולא בא לי לחתוך תפוחים לילדים שאמא שלהם נופשת בבית
(וגם אחרי שאני לא מסכימה, לא בא לי שהם יבהו צמוד אלי בתפוחים הנחתכים לילדים שלי)
סופריקה
אבל זה חלום.
מישהי פה למדה/ לומדת תרפיה באומנות
במבחר?
או באוניברסיטת חיפה?
לא יודעת אם יכול להסתדר, במיוחד שאנחנו אמורים להתחיל מסע טיפולים...
אבל אולי מתישהו
אאמין בעצמי שאני יכולה
ויסתדר לא על חשבון המשפחה
וכו'...
בקיצור:
1. האם במבחר מקבלים גם מהציבור התורני - לאומי? (למדתי באולפנית, עשיתי שירות לאומי...)
2. אני גרה ב"ה בגרעין תורני בצפון
שמחים שמצאנו סוף-סוף את מקומנו
ו-לא נוהגת ואין מצב שאוציא רישיון.
אז אוניברסיטת חיפה הרבה יותר נגישה לי.
אז מישהי מניסיון יודעת להגיד על רמת הצניעות שם?
תודה
יום אחד אמצא את מקומי.
סתם, ב'ה דברים פה מתקדמים
אולי אולי משהו יתקדם פה לעבר עבודה בעז"ה
וגם פתחתי השנה סוף-סוף עוסק פטור לעיצובים שלי...
ובכל זאת
החלום לעזור למתמודדים עם אומנות
נשאר.
אם וכאשר... צריכה להשלים את הקורסים בפסיכולוגיה
ואולי גם עוד שעות אומנות כי עבר הרבה זמן...
ועלות של לימודים גם איכשהו.
קיצור
אשמח לתובנות מניסיון.
זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.
בהצלחה עם החלום!!
כן... חשבתי אולי השתנה.
מנסיון כואב
בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני..
באסה שנופלים בין הכיסאות.
כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .
רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.
אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…
אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?
כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.
חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת.
לק"י
אין בעיות צניעות בקורסים.
כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.
באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.
עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.
הדיבור, אירועים, וכו
יש כאלה שלא מפריע להם
אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע
יש מצב לדבר איתה?
אם זה בסדר...
שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש
הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית
ולא יודעת אם זה מתאים לך..
אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.
יש תואר די חדש
בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי
אם עשית בגרויות.
יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.
ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.
כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.
יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.
כלא חרדים.
בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.
מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.
אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).
אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).
היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,
כנראה שהייתה לך בעיה קשה.
אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.
פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.
ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.
למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה
לא סמינר גדול
אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי
אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים
יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)
אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)
רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית
באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי
תתקשרו לשם לשאול.
זו הוראה של המל"ג.
אני התקבלתי למבחר
ועשיתי בגרות מלאה
זה הסוג מוסד
למדתי בסמינר ולא באולפנה
גלויההחכמתי.
(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות
ולשנות את עצמי
כדי להתקבל...
אבל זה נותן אופק).
אנחנו חודשיים אחרי כפתורים וכנראה יש לו שוב דלקת אוזניים, זה הזוי!!
לפני שבועיים וחצי היה דלקת וחום טיפלנו בטיפות. היום שוב הקאות, אחכ חום ותלונות שכואב לו באוזן -בן 3 אז יודע מה הוא אומר כבר
מתלבטת אם ללכת לרופא מחר, רופא שלא מכיר אותו בכלל ואם יביאו טיפות אז כבר התחלתי לשים היום.
ולא מבינה היינו בבית בפסח ונהיה חולה, היינו בבית השבוע כמה ימים ושב נהיה חולה ממי הוא נדבק?
וזה הגיוני שתוך חודשיים יש 3 דלקןת? לפני הכפתורים בקושי סבל מזה , הדלקות האלה התחילו אחרי הניתוח
פעם קודמת שנבדק הרופאה אמרה שזה במקום ולא נראה משהו חריג
עם אאג מקצועי
אולי זה שניתח
זו בטוח דלקת אוזניים?
מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...
אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?
בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.
(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)
קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין
התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית
רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...
וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם
תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל
ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף
כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות
אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.
מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.
והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.
ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.
וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?
חום ובמקביל תלונות על אוזניים ושהלכנו להבדק ראו כן דלקת, הסבירו לנו שיש קשר להקאות עם האוזניים אבל זה לא תמיד, יכול להיות סתם צירוף מקרים
וכן, צריך לכת לאא"ג אולי כבר
ירדה לריאות
הקאות זה יכול להיות תסמין לדלקת ריאות
אני מקווה שהביאו לכם אנטיביוטיקה
ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.
לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.
לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.
אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.
לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .
ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...
לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.
בהצלחה
מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות
אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה
מכירים אותו שם בגלל האסתמה, וכל מה שעבר
אבל אחליף רופא, מי שלא נראה לי בעין אני מסננת מיד מוזר לי שלא עשיתי את זה עד עכשיו...
בניתוח האחרון, שהיה לפני שנה, אמרו לנו שלא צריך לשמור ממים.
שאלתי כמה פעמים, והרופא אמר שיש כפתורים חדשים, עם שסתום חד כיווני שהנוזלים יכולים רק לצאת ומים לא יכולים להיכנס.
ואכן- הרטבנו חופשי ולא קרה כלום.
אז אולי זה מה שהיה להם (מצד שני הרשו לנו להרטיב אפילו עוד באותו יום. אז לא יודעת מה הסיפור שלהם)
כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.
טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.
יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.
במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.
זה לא עוזר עוברים למשהו דרך הפה. תמיד זה עזר
גם עכשיו שמתי פעמיים טיפות וב"ה כבר אין חום
שתי הריונות הייתי בלי
שתי הריונות עם
לא יודעת להגיד כמה עזר אבל אולי הקל
עכשיו עם בחילות בלי הקאות אבל בחילות איומות
מתלבטת אם לקחת שוב פעם או לשרוד בלי
לק"י
אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).
אולי תגלי שזה עוזר לך.
תרגישי טוב!!
עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול
2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים
2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות
שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק
כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....
לך? או משו שקראת?
בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי
אני יודעת שחיי לא היו חיים
שהתבאסתי שהבוקר הגיע
וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב
ואני לא מגזימה
זה היה מהגיהנום
שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים
ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!
שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂
יש במשנת יוסף השבוע את הספר 'לחיות בסדר' של נועה שרון
רוצה להמליץ עליו ממש
הוא יותר טוב מקון מארי לדעתי
והיא מדברת בדיוק לנשים שיש להם הרבה ילדים/עומס וכו
לא קראתי את קון מארי, אבל הבנתי שהשיטה שלה לא מתאימה למשפחות של יותר משני ילדים... (ושהיא בעצמה הודתה בזה כשנולד לה הילד השלישי)
נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא
ובניגוד למה שקורה אצלי בדרך כלל כשאני קוראת ספרים מעשיים בסגנון - הצלחתי אפילו קצת לממש חלק מהרעיונות שם...
קניתי אותו במחיר מלא ביפה נוף, וזה היה שווה את זה
"נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא"
עם שיתוף מאזינות
קו חינמי נהדר!
מצרפת למעוניינות - 02-666-7140
באמצע הלילה ביקשתי מבעלי להשכיב את התינוקת שבת חודשיים כי לא יכולתי כבר מרוב עייפות להיות איתה והלילות האחרונים קשים
לקח לו הרבה זמן להחזיר אותה לישון והבוקר אני מרימה מהמיטה ורואה את הסדין עם כתמי דם ופצע דם בצורת שריטה בפנים שלה
בעלי לא שם לב אבל זה ברור שזה מניסיונות ההשכבה שלו. הויסות שלו לא מאוזן וכשהוא עייף כנראה לא נזהר מספיק
אני עם מצפון מטורף!! אם הייתי איתה אני זה לא היה קורה
מצפון על הבכי האומלל בלילה בלי מענה לשריטה או אפילו חיבוק קטן.
אוף
זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן
באסה
יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.
ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...
שנשברה לי הציפורן
והבת שלי צרחה והשתוללה לי בידיים ונשרטה מהציפורן הזאת
היה לי מצפון ממש אבל בסך הכל זה הגיוני שיקרה כזה דבר
תינוקת שבוכה ולא נרדמת זה קשוחחח
🫂🫂🫂
שמישהו יגיד לי שאני נורמאלית שאני בוכה בלי סוף כאילו אני כבר מתאבלת? שאני כבר מדמיינת את התשובה השלילית למרות שיש עוד שבוע לב. דם?
שזה ההורמונים, לא אני.
שאני מדמיינת אותי רצה לקבל חיבוק מהשכנה (כי הוא בטח יהיה במילואים בדיוק) ואני נמרחת לה על הספה. ומשאירה אצלה את הילדים כי בטח לא יהיה לי כח לתפקד.
ומתישהו העולם יבין שמותר לי לרצות עוד ילדים? שזה שאני מאושרת שיש לי לא סותר ששורף לי הלב שאני רוצה עוד? מה, רק לאישה שמביאה בקלות מותר לרצות מלא ילדים? מי החליט את החוק המוזר הזה?
ואולי בכלל אני צריכה להתפלל שה' יעזור לי לרצות פחות ילדים?
כדי שלא יכאב כל כך בנפש. כדי לחסוך לי מסעות אינסופיים כאלה
את הולכת בשביל שלך.
חיבוק!
תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!
שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש
לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...
פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו
ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..
אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף
ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס
אז את מתמודדת עם הכל ביחד..
חיבוק גדול
זה שבועיים מורטי עצבים
ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..
ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם
זה יעבור❣️
אמן תשובה חיובית בקרוב!!
מותר לך לרצות לגמרי!
שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.
צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.
הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷
מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים
הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷
בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,
ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,
להזריק לעצמך זריקות
ואחר כך לעבור טיפולים..
את אלופה!👑
בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!
יום העצמאות
כולם עם המשפחה
עם חברים מהיישוב
עושים על האש
נהנים
ואנחנו כרגיל בבית
משפחה גרעינית
תודה ה' על המשפחה שלי!!!!!!!!!!!!
כמה שניסינו להזמין חברים/משפחה
פשוט לא זורם
זה קשה כשאין משפחה נורמלית וגם קהילה אין
הרגשה של בדידות ואני בן אדם כל כך חברותי
וזה לא פשוט
לסחוב הכל
לארגן הכל
לשלם על הכל
להעסיק את הילדים
הכל לבד
מסיימים עם הלשון בחוץ
"רק בשביל הילדים"
וגם לי בא שמישהו יזמין אותי
לבוא ככה
כמו שאני
להכין משהו קטן
וזהו
להרגיש תחושה של ביחד
של חלק ממשפחה
מקהילה
ואין....
יאללהההה
הולכת להמשיך להכין סלטים טעימים
ומהר מהר מנגבת את הדמעות
תודה שהייתן כאן🥰
אם רק תפרטי קצת מה הקריטריונים שלכם בטוחה שתקבלי פה המון הצעות.
למשל היישוב חשמונאים- שייך למועצת בנימין אבל נמצא בתוך הירוק
היישובים נוף איילון, שעלבים, מבוא חורון קרובים למודיעין וקהילתיים
ברמלה יש גרעין תורני חזק
במודיעין בשכונות החדשות יש הרבה קהילות של צעירים
בכרמי גת יש הרבה צעירים, בכרמי הנדיב בקריית מלאכי נבנות ממש קהילות חדשות- חברים שלנו גרים שם ומרוצים ממש
לא מכירה לעומק אבל אולי אזור יד בנימין
בקיצור- תכתבי מה הקריטריונים וננסה לעזור.
כשאין משפחה- קהילה חזקה ותומכת זה דבר חשוב ומשמעותי מאד!!
