איך יודעים איפה עובר הקו שבין נדיבות לפרייריות?
איך אפשר לבטח את עצמנו שלא נצא נפסדים מנדיבות ליבנו?
מצד אחד- הנטיה שלי להיות טובה ולתת ברוחב לב,
מצד שני אני חיה בעולם, ומופתעת כל פעם מחדש לגלות
שאנשים לא מהססים לנצל את טוב הלב, גם אם לרעת הנותן.
איך יודעים איפה עובר הקו שבין נדיבות לפרייריות?
איך אפשר לבטח את עצמנו שלא נצא נפסדים מנדיבות ליבנו?
מצד אחד- הנטיה שלי להיות טובה ולתת ברוחב לב,
מצד שני אני חיה בעולם, ומופתעת כל פעם מחדש לגלות
שאנשים לא מהססים לנצל את טוב הלב, גם אם לרעת הנותן.
תמיד התלבטתי.
שיש איזושהי הלכה (?) שאומרת לא לתת צדקה יותר מחמישית ממש שיש לך.
הרב אמר שאותו עקרון זה גם בגמילות חסדים.
בתור אחת שהקריבה הרבה מאוד מהחיים שלה למען אחרים והרבה פעמים גם נוצלה
למדתי להשתמש בכלל הזה. אני לא צריכה לתת את כל כולי, ואפילו להפך, אסור לי לתת את כל כולי.
לתת כמה שמרגיש לי כמו חמישית מכוחותי. לשים לעצמי גבולות של נתינה גם מול האנשים שאני הכי הכי הכי אוהבת.
ככל שעובר הזמן אני מרגישה כמה זה עושה טוב לי ולסביבה ובטוחה שהשם שמח מזה שאני לא מקריבה את עצמי למען אחרים אלא נותנת מה שאפשר.
על גמילות חסדים נאמר מפורש במשנה שהיא מהדברים שאין להם שיעור בניגוד לצדקה שהיא עד חומש, וכך אומר הרמב"ם על המשנה הזאת ע"פ הירושלמי "ואמרו כאן שגמילות חסדים אין לה שיעור, ר"ל בהשתתפות האדם בגופו. אבל השתתפותו בממונו יש לו גבול והוא חמישית ממונו".
ועוד דבר - ההלכה היא לא לא לתת יותר מחומש אלא לא פחות מחומש או שחומש הוא גבול המצווה למצווה מן המובחר.
אבל נכון שכל דבר צריך להיות במידה, גם דבר טוב כמו נתינה.
כי זה לא נכון למקרה הספציפי שלי.
אני יכולה להיות שמחה מהיום עד מחר מעצם הנדיבות שלי,
אבל מחרתיים כשאני (ח''ו) יאכל אותה, לא תעזור לי השמחה.
פנסאימשפיע (בעל) ושני משפיעים נוספים (הורים)
המקרה שבגינו פתחתי את השרשור הנ''ל נוגע בסכום גדול מאד של כסף,
כך שהסיכון להינזק הוא גדול, ולא עניין של: הלוותי לשכנה שלי/עזרתי לחברה שלי וכד'
התקבלה החלטה. יה''ר מלפני אבינו שבשמיים שהעניין יסתדר אמן סלה ועד נצח. 
לפעמים זה אומר, כמו שאמר ימ''ל, שהיו פה חוסר זהירות וחוסר שיקול דעת.
ינצלו את טוב הלב לרעתי, או לא.
נתינה היא דבר טוב וגמילות חסדים היא מהדברים שאין להם שיעור, אבל גם היא צריכה להיות במידה. העיקר שהנתינה תהיה מתוך מודעות ולא תבוא על חשבון מידות אחרות כמו זהירות ותטשטש אותם. אם את נותנת מעצמך תוך פגיעה עצמית שלא היית מוכנה לה אז זו כבר לא הקרבה אלא חוסר שיקול דעת וזה לא טוב אפילו שהיא נגרמת בגלל נתינה.
ניצול זה עניין אחר, והוא תלוי בכוונה של המקבל. נעים שיש הדדיות והכרת טובה אבל זה כבר עניין של המקבל ולא צריך להתנות את הנתינה במידות הטובות של המקבל. אם יש מצב שהניצול שלו יגרום נזק אז זה כבר כלול בזהירות ובחשיבה שצריך לנקוט בהן לפני הנתינה.
בהצלחה! "ושתזכי להיות תמיד מהצד הנותן" (בעעעעע
)
אולי הכוונה לכותרת - "העץ הנדיב" - קונוטציה חיובית, לבין ,THE GIVING TREE' - קונוטציה נייטרלית.
שנדיבות היא מידה טובה של נתינה שקולה ומודעת והיא לא אמורה לבוא על חשבון שיקול הדעת אלא להיפך. למשל תראי את הגדרת הרמב"ם בשמונה פרקים "והנדיבות, ממוצעת בין הפזרנות והכילות" ובהמשך הוא מסביר איך להגיע אליה מכל אחת משתי המידות הקיצוניות.
נתינה היא פעולה ולא מידה בנפש, היא יכולה לנבוע ממידות טובות ו/או רעות. "הנותן" (בהווה מתמשך) בא לבטא שהעץ נכנס למצב שהוא היה רק נותן ללא גבול עד שהגיע לניצול ולאבדון אישי.
ההבדל ביניהם הוא הבדל גדול ומהותי.
ע"ע המשפט הסופי "והעץ היה מאושר".
הוא מציג את תהליך ההתקרבנות של העץ כדבר שלילי והמשפט שחוזר בכל שלב "והעץ היה מאושר" בא להדגיש את האבסורד שבניצול הנפשי שכביכול עבר העץ, שאפילו שהגיע להשמדה הוא היה מאושר מזה שניצלו אותו (שזה עוד פן של הדיון של @כוחות שמימיים ו@שמן פשתן אם שמחה היא המדד האם מדובר בניצול או נתינה מרצון).
זה עניין של הרגשה.
יש אנשים שעושים כלום ומרגישים שהקריבו את כל כולם ויש אנשים שעושים ונותנים הרבה ומרגישים שעשו את המעט שבחובתם.
אני מחפש המלצות לאוזניות מגן נגד רעשים אבל כאלה שלא מוחצות את המוח המסכן.
לא אוזניות שמתחברות למכשיר אלא פשוט אוזניות שמבודדות רעש. לא אלחוטיות.
מכירים כזה? אשמח מאוד מאוד לקבל המלצות.
רוב האנשים דווקא מתקשים עם שמות אבל את הפרצוף זוכרים
מעניין
שמות אתה זוכר?
בעיקר אם אני רואה אותם כתובים.
אבל יש הרבה שמות שאני פשוט לא טורח להכניס למאגר.
פרצופים לעומת זאת, כשאני מנסה להיזכר בהם, כמעט כולם מיטשטשים לי
ויש פרצופים שראיתי המון ואף ניסיתי בכל־כוחי לחרוט אותם בזיכרוני ואני פשוט לא מצליח להיזכר בהם
(לזהות כשאני רואה אותם, אין לי בעיה)
בזיכרון פרצופים במחשבה
גם אני (ונראלי עוד אנשים) לא טוב,
אבל אם אח"כ אתה מזהה אותם
זה נשמע סבבה לחלוטין.
כשאני מדמיין
קשה לי לראות בראש את הפנים של האדם
גם אם אני מכיר אותו די טוב
אני חושב שקשה לדמיין פרצופים כי הם דינאמיים (הבעות פנים), לעומת דברים דוממים או אפילו בעלי חיים. ובפרט לגברים שהמוח שלהם אנליטי יותר מטבעו.
נשמע שאצלך זה אולי דרסטי יותר, אבל זה עדיין לא משהו בעייתי.
לרוב אם אני אראה את הבן אדם הנכון אני אזהה, אבל קשה לי לצייר את הפרצוף כשאני לא מולו ואז אין לי בטחון שאזהה.
עושה לעצמי סימנים: לקחתי את העט מההיא עם הסוודר הסגול, הבחור גבוה עם עיניים מודגשות.

שראיינו באיזה עיתון 3 בנות שיש להן את זה
מסתבר שיש לזה שם
פרוסופאגנוזיה – ויקיפדיה
או משחקים משפחתיים אשמח לשיתוף!
חג שמח!🌸🌸🌸
הראשון יפה...
אליאס לפסח (מילים ומושגים בנושא פסח) היה לי משהו כמו 105 מילים אז כל מילה היתה בקלף בפני עצמה
באמת היה מוצלח ועם רמות קושי שונות... בשמחה תאמצו את הרעיון
הייתי משתפת אם היה לי קובץ מוכן אבל עשיתי ידנית בסוף
האמת שהסתבכתי ממש עם לעצב לוח משחק בקנבה או בAI כי אין לי pro אז בסוף הכנתי ידנית.. אם למישהו יש כלי שטוב בזה, שאפשר להכין מהר ובקלות אני אשמח לשמוע😊
או הקניה הכי גדולה.
האם יצא לכם להתייעץ רפואית עם AI?
האם הAI השפיע על הקשר הזוגי או המשפחתי שלכם?
אני חושב שאצלי הכל קרה😅
אין משהו גדול שה (AI (Gemini תרם לי באופן בולט במיוחד.
כמעט ולא משתמשת. כלומר, ברמה של בסהכ בכל חיי לדעתי פחות מעשרים פעמים.
קניה? אממ... נראה לי שהתייעצנו על מחשב פעם, לא זוכרת אם בסוף קנינו משהו שהופיע בהמלצות, יש מצב שכן. רפואית? לא. לא התייעצתי על נושאים זוגיים או משפחתיים, אלא אם כן בקשת המלצה למתנה נחשבת (לא עזר בשום דבר שלא חשבתי עליו לפני כן בעצמי)
אחרי שמבינים את הראש שלו, אפשר לפרק איתו דברים בצורה מטורפת..
עזר לי להתנקות פיזית (לדוג' להבין למה יש לי שיעול יבש מציק כבר כמה שנים טובות, מה ששני רופאים לא הבינו), להתנקות רגשית יחסית במהירות מכל מיני דברים לא פשוטים וחסימות (מגניב שתוך כדי ה"טיפול" אני יכול לשאול אותו למה אני מרגיש אפיפות במוח והוא מסביר לי איך זה קשור..), לפרק דברים שאני רוצה להבין עד לבסיס של הבסיס, להוריד לקרקע תובנות רוחניות ולהפנים אותן, לדייק חידושים, לתפוס יותר טוב רעיונות מדעיים, גם לדעת איך שרים יותר גבוה ויותר יפה בלי פיתוח קול ובלי הרבה עבודה.
וזה כמובן מעבר להרבה דברים טכניים כמו להבין מה הבעיה עם מצב השינה במחשב ועם מכונת הכביסה וכדו'.
ומצחיק שכל זה בחינם ובמינימום זמן..
מנתחת עם גיפיטי הרבה נושאים/ סיטואציות/ התלבטויות/ תחושות
רוב הפעמים הניתוח וההמלצות טובים ומועילים
והזמינות כמובן מיידית
מה שהופך את הכלי הזה למועיל מאד ועם השפעה משמעותית על טיב החיים
למשל כמה משטחים בגודל XYZ אני צריך בשביל X קרטונים בגדלים משתנים
או כדי ללמוד על כל־מיני פונקציות אזוטריות באקסל
וגם עזר לי מאוד בלימוד שפות
חוץ מזה אני אוהב לנתח איתו שירים וסיפורים (ביקורת ספרות זה תחביב שלי)
ניסיתי כמה פעמים לנתח איתו רגשות ומחשבות אבל לא הגעתי לתובנות מעניינות במיוחד
אני משתמש בו לכל כך הרבה דברים. הן בעבודה, והן בעולם הרגשי.
אשמח לשמוע מכם הכוונות יתרונות וחסרונות בהחזקת רכב לבחור בן 21 עם עבודה קטנה שמכניסה 3-4 אלף בחודש. בעיקר מהצד הכספי והנפשי.
חיסרון: יכניס אותך לחובות
אני לא יודע איזה רכב אתה מתכנן לקנות והאמת אני גם לא כזה מעודכן בטווחים אבל אם אינני טועה רכבים חדשים הם בערך 70K צפונה יכול להיות יותר, משומשים במצב טוב 25K+ (זול), וכמובן אפשר לקנות גם גרוטאות שמתפרקות תוך כמה חודשים בפחות מזה.
כאמור אני לא בקי במחירים אז אני מצטט מזיכרון מעורפל ומגוגל אבל זה מאוד משתנה למטה זה הערכה גסה מינימום
זה אומר שתצטרך לעבוד בערך שנה או שנתיים רק כדי לקנות את הרכב במזומן. אם במימון אז מתווסף הרבה.
תוסיף דלק לפי הנסיעות (דלק כזה זול) אם אתה נוסע הלוך ושוב לעבודה ולעוד כל־מיני מקומות אני מניח שנע בין 1000₪-2000₪
תוסיף טסט שנתי 150₪~ בהנחה והכל תקין
תוסיף אגרת רישוי סביבות ה־1000₪ בשנה
תוסיף טיפול לרכב 500₪~ פר טיפול
תוסיף ביטוח חובה יקר פיצוצים לנהג צעיר (כמה אלפי ש"ח בשנה) לא כולל ביטוח מקיף (מניח שאם זה רכב זול אז גם לא יבטחו אותו)
כמובן בהנחה וזה רכב משומש זול יש סיכוי גדול יותר שיהיה צורך בהחלפת צמיגים / רכיבים / כיו"ב כל הדברים האלה יקרים פיצוצים. אם נגיד הלך לך המנוע ואתה רוצה לתקן ואין לך כסף בינתיים אתה מושבת וממשיך לשלם על הרכב.
או לחילופין אתה יכול לשלם חופשי חודשי ארצי שנתי 3780₪ ואם יש לך הנחות אז אפילו חצי מזה + הבוס שלך אמור לממן לך את זה
ואתה יכול לטחון את כל הארץ הלוך ושוב כמה שתרצה ולישון תוך־כדי נסיעה.
אני לא עומד להכניס אותי לחובות. אם אני קונה זה רק בתנאי שיש לי את היכולת להחזיק אותו לבד. יש בהחלט רכבים זולים יותר מהמחיר שכתבת שהם בסדר גמור לשימוש שלי, אבל אתה צודק מבחינת ההוצאות.
למה אתה מתכוון שהיתרון הוא שופוני?
מניח שיש יותר זול מזה
האם וואו? זה איני יודע
ואם לא וואו אז צריך לקחת בחשבון שצריך להחליף א' ב' ג' ד' ה' ו'
ובשלב מסוים הרכב "מתעייף" ואין מה לעשות כל־כך חוץ מלהחליף
לעניות דעתי ביחס למשכורת שאתה מדבר עליה (בהנחה שאין לך שום הוצאות אחרות) זה נתח ענקי שנותן יתרון מועט מאוד על־פני תחבורה ציבורית ומוניות
זה לא בהכרח יכניס אותך לחובות אבל בשלב מסוים קלטתי שהרבה אנשים מסביבי מרוויחים כמוני או יותר (לרוב יותר) אבל המצב הכלכלי שלהם גרוע משמעותית ובסוף ה־פקטור תמיד היה הרכב
לגבי שופוני גם אין הכוונה כפשוטו כן יש לזה קצת יתרונות של ניידות אבל מעשית היתרון הוא זניח זה יותר פסיכולוגי
מעשית צריך לעמוד בפקקים, לחפש חנייה, לפעמים יש דו"חות (קורה לטובים ביותר), יש סיכוי נמוך אבל קורה לכולם בשלב מסוים להיתקע באמצע הדרך וגרר ובלגן
צא וחשב כמה יעלה לך להחליף את כל הנסיעות המיוחדות במוניות
נניח נסיעות רגילות כמו עבודה וחזור / נסיעות ארוכות בתחבורה ציבורית
אבל כל־מיני דברים של להסיע בחורה / לסחוב רהיטים / סתם לנסוע בעיר מונית יכולה לסגור את הפינה בקלות
נניח 10 נסיעות במונית בחודש 300₪-400₪ וכמה כבר בן־אדם יכול לנסוע במונית
אם אתה גר בפריפריה קיצונית (נניח לא יודע, איזה כפר ערבי נידח בצפון) יכול להיות שיש בזה משהו אבל גם אז איני יודע
אם אתה מרגיש ששוה לך להוציא על זה בסביבות 2000 ש"ח, זה תלוי ברמת חיים שאליה אתה מתרגל...
זמן זה פרמטר חשוב בחיים
בדיוק כמו שאנחנו מחזיקים מכונת כביסה. מייבש ומדיח.
גם רכב זה על אותו בסיס
שילוב של נוחות+חיסכון זמן
על מכונת כביסה מייבש ומדיח אתה לא עושה טסט, דלק, ביטוחים, חניונים, מוסכים, אחזקה, ריביות, לא דומה ולא קרוב.
בירושלים ובמרכז ובערים חרדיות לרוב עדיף לחיות בלי רכב, ביו"ש לרוב אין לך ברירה.
אבל זה על אותו משקל.
אומנם מחיר גבוה יותר, אבל זה כסף תמורת נוחות + זמן
ובאמת יש כאלה ששמים בחצר כזה
לי אישית אין חצר, אז אין לי את הדילמה הזאת
ויש סבירות גבוהה שאם היתה לי חצר הייתי שם שם בריכת אינטקס
אם השכר של מיודענו הוא נניח 50₪/שעה
וההוצאה על רכב זה נניח 2000₪ בחודש
אז הרכב צריך לחסוך לו 40 שעות בחודש מינימום כדי שזה ישתלם.
או משהו כזה.
לכן זה שיקול של עלות תועלת
במקרה שלו לדעתי זה לא כדאי
אבל יש כאלה שזה שווה להם
(ושווה זה לאו דווקא רק חיסכון כספי. כי רכב לא מביא בדרך כלל חיסכון כספי)
תמצא הרבה יותר חרדים מקרית ספר בלי רכב כי הם התרגלו לרמת חיים אחרת, ואין להם שום סיבה להוציא עוד הרבה כסף בשביל זה (וגם בשביל חופשה בחו"ל נגיד), כמובן זה כלול בנוחות ובזמן כדלעיל.
השאלה האם אתה חושב שזה מוצדק
יתרונות: נוחות
חסרונות: עלות
זה בגדול
עוד לפני שהרכב נסע מטר, כבר ירד לך סכום
תוסיף עלות שנתית של טסט
אתה כנראה תקנה רכב ישן אז מוסך
וכמובן דלק
אנחנו מחזיקים רכב, אבל אל תטעה- זה יקר מאוד.
ומוסיפה לגבי הביטוח- סביר שאין לך "היעדר תביעות" (אלא אם ההורים רשמו אותך בביטוח שלהם, או בחלק מהחברות מאפשרים לקבל היעדר תביעות על סמך ההורים אם היית נוהג ברכבם דרך קבע)
מה זה הדבר הזוועה הזה. אין לילה, ושבת נמתחת כ'כ...
לא מבינה למה בכלל עוברים לשעון קיץ
חוזרים מהעבודה יש זמן להסתובב בחוץ בשמש
מלא זמן להכנות שבת ומנוחה לפני
ים זמן לשיעורי תורה בשבת
ולעייפים סוף זמן ק"ש זז שעה קדימה
ואני מצליח להחזיק בלי שעון קיץ. כלומר, החיים שלי מתנהלים לפי שעון חורף כמו שהיו עד עכשיו. מגיע לעבודה בסביבות 9-9:30 במקום 8-8:30
אין מסגרות להעיר אליהן ילדים אז למי אכפת.
רק התפילה ב9 קצת מציק בשבת (באחרונה לא קמתי).
רק חבל שהמזג אוויר לא מבין את הרמז
אם כן אשמח לעזרה בפרטי
תודה מראש!