איך עבר היום?
את יודעת, אני מאוד רווצה לשמח אותך, אבל כל דבר שאני אכתוב יגרום לך לזהות אותי
אבלאבל
למרות זאת אני אנסה.
טוב?
אהמ.
חשבתי עלייך מלא היום. בכלל, גיליתי שאת בנאדם מאוד פופולרי שהמון אנשים מכירים, וגם את בנאדם מאוד חשיב (מלשון שחושבים עליו. [טוב זה די דפוק לקצר במילים - במקום לכתוב "אדם שחושבים עליו" לכתוב "אדם חשיב" ואז להצטרך להסביר את זה. ])
ואני נורא שמחתי כששירה אמרה לי שאני הגמד שלך למרות שעכשיו זה טיפה קשה כי אני מתאפקת לא לגלות לך איכשהו שזאת אני
חשבתי על משהו ורציתי לשתף אותך במחשבותיי המפולספות כי את מישי שכיף להתפלסף איתה.
יש תאוריה שאומרת שאם מאבדים את הדרך אז בכל הפניות צריך לפנות לאותו כיוון (לא זוכרת אם זה ספציפית ימין או שמאל) ואז בטוח מגיעים ליעד.
ולמרות שאני שונאת שמשווים דברים כי כל דבר הוא בפני עצמו ואי אפשר להשוות ציור בשמן לנגינה בפסנתר (זו סתם דוגמה. את יודעת, אפשר לומר שהחלקלקות של הצבע זה כמו הריחוף על הקלידים, והציור הוא כמו יצירת מוזיקה וכו׳), כי כל דבר בפני עצמו. אבל למרות זאת אני אשווה עכשיו, כי זה נראה לי די נכון. אם לא מוצאים את דרך החיים, צריך לדבוק במטרה. ללכת תמיד לכיוון המטרה הזו, גם אם נראה שמסתובבים סביב עצמנו, ולדעת שבסופו של דבר מגיעים ליעד.
אוף אני לא מצליחה להסביר את זה אבל נראה לי את מבינה.
כלומר לדבוק בעקרונות ולא לסטות מהם וכך להיות בטוחים שנגיע ליעד.
משהו כזה.

ועוד משהו אחרון:


לילה טוב אהובה