את מוזמנת לנסות.
אני רוצה לכתוב שיר
או לההפך לשיר
או משו שיר
שיר שיר שיר
למה קוראים לי שירה?
זה הרבה פחות אני משיר
שאילתא מקוננתבואי נעשה מסע משותף![]()



שאילתא מקוננתמותר לאמץ את זה גם ולפרסם???![]()

תיפנו אלי ותוכלו להיענות...![]()
עידוד חינמי חד פעמי.
תאיר הוא שם יפיפה!! מראה על אישיות יפיפייה!
בטח היית כמו משה רבינו.. הסתכלו עליך ואמרו "זו תאיר את העולם"![]()
יש לי בת דודה תאיר, יפיפייה וחכמה (היא בת שבע
).
פוסעתוגם לי יש דודה שקוראים לה שירה!![]()
פוסעת
שאילתא מקוננת![]()
![]()
אבל תאיר הכי גדולה...![]()
![]()

פוסעת![]()
למה כולם מתבלבלים היום???![]()
שאילתא מקוננת
גם את לא התאיר שלי... רגע! את מעל כיתה ב'??
פוסעת

בתדודה לחיים!!![]()
![]()

ובכלל, החיוך שלך הוא כמו שיר.

)
בס"ד
שירה זה שם ממש יפה
סתם אני חושבת שיותר מתאים לי להקרא שיר
(מעניין
כי זה היה תוסף להנפחת ההודעה ובכלל לא העניין שלשמו התכנסתי)
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)