אפשר למחות על דברים ספיציפיים אי אפשר לדרוש לשלמות אלא לשאוף להגיע לשלמות...
יש גם חסרונות במדינה. הרבה. אז נתחיל במחאה נגד המדינה?
יש מספיק דברים שצריך למחאות נגדם בבני עקיבא..
וכן,גם נגד המדינה צריך למחאות.
שפיותבני עקיבא וכו'
שסתם יכניס לי מחשבות לא טובות?
שהלכו בה הרבה הרבה דורות לפני ואנשים חכמים וגדולים ממני,
אין לי רצון לברר אותה (אם היא נכונה וכו) עם אנשים שסטו ממנה..
ויש להביא במודע דעות שהם נגד התורה הקדושה ולצפות שכולם שם חזקים בדעותיהם ולא יזיז להם כלום בנשמה לשמוע זבל שכזה.
זה ההבדל בין "ומקרבן לתורה" ובין לקרב את התורה אליהם.
בס"ד
מי שדעתו יציבה לא חושש לעמוד מול דעה אחרת
ומי שחכם מלקט אמיתות מדעות אחרונות במקום להכריז בעצימת עיניים שהכל שקר
בס"ד
|מושך בכתפיו||אוסף את חפציו והולך|
בכל זאת
אין לי מה להגיד נגד טיעון מנצח כמו 'שטויותת'
פעם רב אחד אמר לי שלהחזיר בתשובה אנשים שבגיל שלנו אנחנו לא יכולים כי אנחנו תכלס עדיין לא מספיק מבינים... הידע שלנו לא מספיק רחב ולכן ההשפעה שלהם עלינו יותר חזקה מאשר ההשפעה שלנו עליהם..
משמע-עניין של גישה,להיות משפיע ולא מקבל.
(ואין לי מושג לאיזה גיל את מתכוונת אבל זה לא משנה,גם ילדות קטנות שמצליחות לחולל שינוי אצל אנשים גדולים)
אבל פשוט רואים בעיניים מה קורה כשהבנות ש..נקרא לזה היותר דוסיות נמצאות ומה קורה כשלא...
זה פשוט משפיע. רק הנוכחות.
בדיוק נפתח לפני שנה סניף אריאל חדש בשכונתי הנחמדת אבל לא רציתי לעבור כי אני מרגישה שיותר צריך אותי פה בבנ"ע.
ושאלה- למה כאלה סטיגמות??
מה, כל מי שבבני עקיבא לדעתך הוא נחשב בעינייך לחילוני??
בתור אחת שנמצאת בפנים אני יכולה להגיד לך, שכמה שאנשים פה ייראו לך לא דוסים- כשנפתחים באמת ויש הקשבה אמיתית, רואים כמה הם נשמות אחת אחת, ורוצים את בית המקדש בדיוק כמוני וכמוך!!
אז לומשנה אם זה חילוני או ימני או גבעוני, צאו מהסטיגמות, זה פשוט יהודים, שכולם אחים וכולם, ללא יוצא מהכלל, ברגע שיקרה משו ליהודי לידם-- הם ירוצו לעזור! כי זה יהודים!!
כשאתה נושם אמת וחי אמת ויודע מה האמת - שום בעיה.
אבל לתת מקום לאנשים שמטרתם להשפיע עליך ועל העולם רע? - בשום פנים ואופן.
ואין אמת בדרך של שקר.
ואין לי שום צורך ללקט אמיתות מלבד התורה הקדושה ורק היא.
ולא אכפת לי שאני נראת עוצמת עיניים ומכריזת סיסמאות כי אני באמת יודעת להיות ולהקשיב ולתת ולקבל היכן שצריך, ולא היכן שצריך להרע
לדעותיו השקפותיו או לבושו ואפילו מעשיו - ועם זאת - התנגדות עצומה ואמיתית ונוקבת לכל דפוסי השקר שאחזו פה בעולם.
וכתבת יפה דרשתי
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד
ישקפיץחייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
