אני אומרת לכם, זה יותר קשה לי אפילו משירים.
נמאס לי לאכול קרקרים ואוכל של אשכנזים! זה דיכוי של השחורים, זה מה שזה.
אני אומרת לכם, זה יותר קשה לי אפילו משירים.
נמאס לי לאכול קרקרים ואוכל של אשכנזים! זה דיכוי של השחורים, זה מה שזה.
אצליכם לא?הנסיך הקטן.חשבתי רק בשבוע שחל בו והשנה אין כזה..
קצת להרגיש את צער השכינה..
טוב,תכלס זה למה אסור לאכול ולשמוע והשאר
שִׁירָהתרגעי..
סתם, האמת לא כזה מגרה אותי
אכלתי לפני שבוע לכבוד ר"ח ;) וגם בשבת אז נה נה בננה
בדיוק לפני שבוע בשעה זו סיימנו על האש
הורים שלי החמודים
כנל טבעול |מקיא|
אנשים מסכנים.
פרפר לבן.אין על חלבי
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)