ולפעמים זה צורך השעה. ז"א אני רוצה לתפור ארוך לבנות ולי כי בשוק לא תמיד יש... בטח לא לגיל האמצע

אני רוצה גזרות שמחמיאות לי ובחוץ לא  תמיד יש...

שיתאים לצורכי הגוף האישי שלי בלי להתכווץ בבושה

ושלא תטעי, אני קונה הרבה בחוץ...

גם נוח ויפה

וגם אפשר לשמוח על גדרות ההלכה בגיזרות מחמיאות.

חוץ מזה מי שלא רוצה לא תופרת.

בנוסף תפירה היא גם תחביב אהוב שבגללו הרבה נשים (ויכול להיות שגם אנשים תופרים)

אלופות אתן!

אני צריכה ליישב את הדברים על הלב.

*הערה חשובה!

אני מאד אוהבת את התפירה וברור לי שאתפור עוד הרבה

העניין הוא שלעיתים יש להתחזק גם כשהתוצאה לא מחמיאה כפי שציפית..........

לשמח במה שיצא לי. והבא יצא יותר טוב בע"ה ...

לדעת שמושלם אין גם בבגדי מעצבות (בדוק!)

להמשיך ולנסות עוד ועוד..

דמיונות - יש רק בראש...וזה סתם מבעס אם לא יוצא יפה כמו שדמיינתי. אבל שוב, זה דמיון בלבד. לא תמיד דמיונות אמורים לנהל אותי..

אני למדתי בחוג תפירה וההורים שלי גם השקיעו וקנו ברנינה.
אבל אנחנו בהחלט לא אוהבים לתפור בגדים: זה תמיד נראה "תפור", אין את מגוון הבדים והעיצובים המעניינים שיש בחנויות. זה לא זה.
תפירה זה טוב בעיקר לחצאיות פשוטות, שתכלס היום קל למצוא רק שלתפור בדר"כ יותר זול. וטוב לתפור גם תחפושות.
אנחנו ניצלנו את המכונה לתיקונים, סגירת שסעים, קיצור וילונות וכאלה דברים בסיסיים. המחיר לזה אצל תופרת הוא לא יקר כך שאפשר להסתדר מצוין בחיים בלי לדעת לתפור. זה גם לוקח הרבה זמן למי שלא מתורגלת.

אני דווקא ראיתי שמה שתפרנו בחוג היה מאד יפה, אמא שלי הייתה מסתובבת עם החצאית ומשוויצה עם התפירה המדויקת של הריצ'רצ'.. אבל זה לקח לי שעות!! וכמובן כמו שאמרתי עניין העיצוב פשוט הופך את זה ללא אופציה בעיני.

אז אם את יכולה להרשות לעצמך להחזיק מכונה בלי לנסות "להחזיר"את העלות בעזרת תפירת בגדים, אז את יכולה. זה כיף וזה כלי לחיים. אבל אם זה יקר לך אז תוותרי.

דרך אגב חוג תפירה לא צריך לעלות המון. אנחנו למדנו אצל חסידת גור צעירה, לא איזה מורה מפורסמת, וזה מספיק בהחלט. אפשר בהמשך ללמוד עוד קצת ברמה יותר גבוהה, אבל לא צריך להשקיע בהתחלה.

אלה שני הסנט שלי.

זה כמובן תלוי מאד בהרגלי הלבוש של הציבור. אבל ממה שכתבת נראה לי שאת יותר בסגנון שלי, ש מעדיפה לקנות.

באמת מאוד קשה להצליח לתפור בגד שישב יפה אבל בובות כיפיות לילדים הרבה יותר פשוט. לי מאוד כיף לראות את הילדים שלי (וגם האחיינים, זה מתנה לא יקרה) משחקים בבובות שלא יצאו מפס ייצור בסין.

בכלל אני משתדלת ללכת על דברים שמרחב הסטייה בהם רחב כך שגם אם לא יוצא מושלם עדיין נראה חמוד.

חוץ מזה יש גם וילונות, שמיכות, כיסויי כריות, כיסויי חלה וכו' שנחמד שאפשר להכין בדיוק כמו שרוצים בעלות סבירה.

ו-אין כמו תחושת העצמאות לדעת שאני יכולה להכין בעצמי כל דבר חמוד שראיתי בחנות בוטיק או באינטרנט מבלי להוציא הון, שלעיתים לא מוצדק.

הנה דוגמא לבובה מאוד פשוטה שאפשר לתפור ביד והיא טובה לתינוקות שלומדים לאחוז.

http://firstdayofmae.blogspot.co.il/2013/05/baby-dino-pattern.html

הבד יכול להיות שארית מבגד ישן (עדיף לא טריקו) ואפשר למלא בגזרי עיתון/שאריות בדים וכו' אם לא רוצים לקנות במיוחד חומר מילוי שנקרא אקרילן.

באתר הזה ובעוד רבים יש המון דוגמאות לצעצועים פשוטים יותר או פחות, והכי כיף לאלתר עם מה שיש בבית ובראש. אמנם האתרים באנגלית אבל את הרוב אפשר להבין מהציורים.

יש גם סרטוני הדרכה כמו אלה https://www.youtube.com/results?search_query=elephant+doll+tutorial

אם מתקשים להבין מתוך טקסט.

בהצלחה 

כמו דברים שצריך תופרת בשבילם,

להחליף רוכסן שנהרס, לעשות מכפלת לבגד ארוך מידי, ועוד כלמיני קטנים כאלה..

אמא שלי עושה את זה וזה ממש נח, חוסך הרבה כאב ראש לכל המשפחה

בס"ד

והמחיר נראה לך שווה,

אז אולי באמת לא כדאי לך.

אני הייתי מאד מאד רוצה ללמוד לתפור,

כי יש סגנון מסויים מאד שאני אוהבת,

גיזרות שאני אוהבת,

ומאד חשבו לי בבגד הרבה פרמטרים.

למשל אם העיצוב מושלם, ויושב עליי מהמם וכ',

אבל ההדפס על הבד לא הסגנון שלי- אני מוותרת.

והרבה פעמים אני מסתלת בחנת וחושבת "אם רק השמחה הזאת הייתה עם הדוגמא ההיא "- וכ'.

דא עקא יש לי שתי ידיים שמאליות,

שאפילו כשאני מקלידה תגובות בפורום יש טעויות...

אבל אם למשל היה לי כסף הייתי את כל ההלבשה שלי ושל ילדיי מזמינה אצל תופרת.

זה לבחור את הבדים, לעצב בדיוק מה שמתאים לך כ'.

נקודה נוספת- האם את נהנית מתפירה?

אם כן עצם ההנאה שווה את זה,

בלי קשר לתוצר. 

וככל שתתמידי תשתפרי בע"ה

סורגות נשים צדיקות בתולדות אהרון בגאולה.

אני מתקשה להאמין שצילמו סרטון הסבר.

יש חנות ברסלב במאה שערים תוכל לשאול שם. 

בדרך כלל סורגות נשים מבוגרות מירושלים

אולי את יכולה פשוט לברר בחנות מי סורגת ולבקש ללמוד.

 (הכיפה נקראת יארמולקא)

כמעט בטוחה שבגלל שזו עבודת יד

הן נמכרות בדלפק אצל המוכרים/ות שם.

אישית כיפות כאלה לא חושבת שמצוי ללמוד חופשי לסרוג, כי זאת לא סריגה רגילה.

אני אישית לפני או קצת אחרי החתונה קניתי לבעלי משם כיפה כזו.

לײַד השול במאה שערים יש חנות.

לי היה 0.75 mm

זה היה דוקר את האצבע כל פעם באותו מקום עד שבסוף הסריגה של הכיפה היה שם חור בעובי 0.6..

היום לא סורגת בפחות מ1

זה הסוד

ולסרוג עוד מקטע של פטנט.

נ.ב. חשוב: לא עוסקת במכירת דברים שלי באופן כללי