מרתון סיפורים?

אני וטל נסענו לנועה.
זה היה שבוע וחצי אחרי שהדר נרצחה.
ובאנו, אני עם עצמי, וטל עם גיטרה ועם מרק וקוסקוס של ניסים.

ושרנו את אני אחלום לנצח ואת בך לא נוגע ואז הסתגלתי בדברים שנועה תלתה על הקיר, והיה כתוב שם לא צריך דבר רק מעט פשטות ונועה הקריאה לנו משהו מהמחברת שלה.
ואז היא ביקשה שכשהיא תמות לא נקרא. וטל אמרה שהיא שורפת את מה שהיא כותבת.

ואחרי חצי שנה בערך נסעתי בטרמפ וממש הבנתי את המעט פשטות.

ונועה הראתה לנו את כל הבגדים שהיא לקחה מהדר וטל שאלה אותה אם היא השאירה בגדים גם למעיין.

וטל שאלה את נועה אם היא רוצה לספר לנו על הדר.

ויום אחד לנועה היה יומולדת והיא ממש ממש לא ענתה לי
ואני לא יודעת מתי נדבר עוד בחיים

אפשר להצטרף? |מהסס|שפיות

ברורכישוף כושל

טוב.שפיות

פעם היתה ילדה.

היא היתה חסרת חשיבות ומאוד משעממת עד שהיא הלכה לטייל ברחובות שהיא אחלה עיר ומצאה משהו שהדהים אותה.

זה היה שיקוי והוא היה קטן וסגול והיה כתוב עליו "כך תהיי הכי מדהימה ויפה ומוכשרת וחכמה. שתי אותי כבר!"

היא חשבה: אמא שלי אמרה לי לא לשתות או לאכול דברים לא מזוהים. אבא שלי תמיד אמר לי שאם אני לא מזהה סכנות אני ממש מטומטמת, אפילו יותר מהרגיל. גיל אחי לעולם לא יפסיק לצחוק עליי.

אז היא שתתה.

ובבום!

היא הרגישה שכל ויופי ועוצמה זורמים לתוכה.

ובבום!

היא נהיתה מפורסמת, אהובה וגאונה.

אבל.

היא לא הכירה את עצמה.

ואז היא הפסיקה לאהוב את עצמה,

וקמלה לאט לאט.

וזוהרה והפוטנציאל שלה נמעך בתוך עצמו

וכולם נטשו אותה.

היא מתה בדמי ימיה.

הסוף

זממש טראגי.שורדתתת

אבל נכוןשפיות

|פוער עיניים|שורדתתת

סיפור אמיתי?

כמובן

שפיות

בפוטנציאל

הבנתי את זה משום מהשורדתתת

אוך

כמה סיפורי טארגדיות פוטנציאלים

כנראה שהעומס עושה לפחות חלקם לאמיתיים

נמ

...רב מג של מילים

פעם היה ילד
עם עיינים כחולות
שלא הפסיק להיות סקרן
ולא הפסיק לחקור
ואבא אמר- תפסיק
אתה כבר ילד גדול
ואמא אמרה- עד מתי
תמשיך כך עוד לשאול?
אבל הוא המשיך
ונבר וחקר ללא הרף
וככל שגילה יותר
חש הוא יותר גם בהרס
הוא גילה מיסתורים וסודות
חקר את צפונות הים
הוא חצה הרים וגבעות
ובלילות לא היה נרדם
הוא דמיין הר עטוף זהב
עם הילה של תכלת
וכס יהלומים עטור שנהב
ועיני גחלת
הוא חלם
על ימים אחרים
על שמיים כחולים לעד
הוא נסק
על עננים מוזהבים
שהסתירו שלכת
וסתיו
וכל שהמשיך חקר ונבר
גילה רק הרס ותוהו
וככל שידע יותר
התקרב יותר אל סופו
הוא ראה רוע
שמעתק נשימה
ומכשפים שנראים כמו אנשים
הוא חש בשטן עצמו
עומד בצומת הדרכים
הוא האזין לרחשי לב
שמע אנחות דוממות
הוא הטה אוזן והביט
אל תוך התהום עצמו
ובחשיכת הליל
איש לא ראה
הוא היה בוכה
את כל מיסתורי החשיכה
את הכאב
הצלקות
את האימה
והצרחות
את הלחישות
והדמעות
את כאב
הנשמות.

את צריכה לכתוברב מג של מילים

את הסיפור
שלך.

איזה מהם?כישוף כושל

את האחד.רב מג של מילים

שירכז את כולם.

בהכנהפיתה פיתה

באיזה סוף מסלול אז הצחשק לי מרתון מאיר ואז רוני אמרה לי תשעת הימים ונראלי בזכותה בעיקר שמעתי שירים

מקודם הייתי בכותלהנסיך הקטן.

וישבתי ובכיתי המון וביקשתי מהשם בית מקדש ואז היה לי התקף ולא הפסקתי לרעוד ואז הוא נרגע אז הלכתי לרכבת ופספסתי אותה בשתי שניותאז בכיתי ליהונתן שיבוא לקחת אותי ואז עליתי על קו 1 והגעתי הביתה

חשבתי שלא ראיתי אף פעם בן בוכהפיתה פיתה

ואז נזכרתי שחגי באזכרה בכה המון

אני סתם מפזרת את הלב שלי ושונאת את עצמי

לראשון לא הגבתי כי היא ביקשה ואני מכבדרב מג של מילים

(למרות שישלי מה)

אבל לזה:
אויש באמת...