מי כאן?

מי כאן?ריעות.

אפשר לומרקמנו ונתעודד

עד כמה אני מעצבנת מאחד עד עשר?ריעות.

אל סמך מה אני אמור לענות על השאלה הזאת?קמנו ונתעודד

על סמך חפירותיי הרבותריעות.

אתה לא חייב לענות

אני חושש שהתשובה לא תספק אותךקמנו ונתעודד

בס"ד

את לא

דווקא ממך ציפיתי להודאה שכזוריעות.

אבל נו מילא
אני שמחה שאתה לפחות לא מתעלם ממני. זה אומר שאני לא עד כדי כך קרצייה

לא אישיקמנו ונתעודד

בס"ד

"מוטב שתאבד ארבע מאות ועוד ארבע מאות זוז, והלל לא יקפיד"

לא מבינה בדברים האלוריעות.

אני פשוט קצת רגועקמנו ונתעודד

בס"ד

מה גם שכאן מאוד קל להתעלם כשבא לך, כך שכל מה שאתה לא מתעלם ממנו- אתה רואה כנזקף על אחריותך.

אבל נשאל ככה- למה את מרגישה צורך נפשי לקבל הערכה שלילית ברגעים אלו?

כדי שלזה שמתעלמים ממני תהיה סיבהריעות.

מי?קמנו ונתעודד

בס"ד

אבל הרי ברור שהסיבות הן אחרות.

לפעמים לאנשים אין פניות נפשית להקשיב, לפעמים אנשים לא שמים לב, לפעמים לא מתעלמים אבל את מעדיפה (לרוב לא במודע) להתייחס לזה כהתעלמות כי זו לא ההתייחסות שרצית

לא יודעת למה, יש לי נטיה להרוס את עצמיריעות.

אולי בא לי לחשוב ששונאים אותי

ואיפה החשיבה החיובית?קמנו ונתעודד

בס"ד

יאללה מהתחלה

צודק.ריעות.

צודק צודק צודק.
אוקי.
חשיבה חיובית.
לא עונים לי כי הם בלי הפלאפון, זה די ברור.

או עסוקים או סתם זה לא נוח להםקמנו ונתעודד

בס"ד

אני נגיד לא אוהב לענות לטלפונים. מעדיף בהרבה סמסים. אז לפעמים אני כן אענה, אבל פעמים רבות לא. כי בסמס הרבה יותר נוח לחשוב על הדברים, לענות מתוך שיקול דעת, לא להרגיש לא נעים וכו'

במקרה הזה זה מסובך יותרריעות.אחרונה

אבל אני בסדר

בוהנסיך הקטן.

את!ריעות.

נכון שאני חופרת אבל מותר לי?

תאמת שלא ככ חופרת אבל גם אם כן לגמרי מותר לךהנסיך הקטן.

חופרים ונהנים ✌

אניכישוף כושל

כנל מה שכתבתי לנסיךריעות.

לרוה את לא חופרתכישוף כושל

מה אבל אני לגמרי סתומהריעות.

אני נראלימאיר.