בעבר פתחתי פה את השרשור הזה, וחשבתי שהוא יכול לעזור גם היום, ואולי אפילו נזכה לעוד רעיונות...
זה מה שכתבתי בעבר:
לא משנה באיזה כיתה אנו מלמדים ומה המקצוע שאנו מלמדים, בכל הכיתות אנו נתקלים בילדים שלא אוהבים לקרוא.
בתור מורה לכיתות הנמוכות, אני מתעסקת הרבה מאד בחשיבה ובהעלאת רעיונות- כיצד להאהיב את הקריאה על החמודים הקטנים? איך להקנות אותה בצורה יותר חוויתית כדי שיהנו ממנה וכד'?
חשבתי שזה יהיה לתועלת הציבור אם נעשה פה שרשור רעיונות למבצעי קריאה / טקסטים יפים ועוד, כיד הדמיון הטובה עלינו.
מצורפים פה הרעיונות שעלו אז:
1. קישור לאתר הדברות שיש בו המון המון טקסטים מנוקדים בליווי תמונות חמודות לילדים, ועוד הרבה דברים מקסימים:
http://www.hidabroot.org/he/category/448
2. מטלות קריאה - אחת לחודש צריך להגיש מטלה על ספר שהילד קרא.
ספריה בכיתה - להביא כל מיני ספרים לכיתה. בזמנים "מתים" אפשר לתת זמן לקרוא מהספרים.
בזמן שקוראים חומר לימודי מספר לימוד, עושים סבב. כל תלמיד קורא בקול פסקה אחת.
בכיתות נמוכות יותר - אולי דף קריאה אחת לשבוע עם חתימת הורים איך הילד קרא.
טקסטים (בכיתות יותר גבוהות) אחת לכמה זמן, לתת טקסטים בעברית עם שאלות. האמת שזה גם בתוכנית הלימודים. אפשר להכין שיהיה בכיתה כל מיני סוגים לתלמידים שסיימו מטלות כיתה וכו' (למרות שבדר"כ מי שלוקח לו זמן לעשות מטלות, פחות יספיק...) או לזמנים "מתים" למילויי מקום וכו'. כדאי מאוד לעבור אח"כ לראות אם התלמידים באמת הבינו. (ציליגילימימי)
3. מכינים כרטיסיה שמחולקת ל5- 8 משבצות. בכל משבצת יש מקום לכתוב את שם של ספר ומקום לחתימת הורים. ילד שקורא ספר, ההורים רושמים את שם הספר וחותמים ליד השם.
ילד שמסיים את כל הכרטיסיה מתוגמל במשהו נחמד
4. בסוף יום / שבוע / זמן קבוע אחר, לספר בכיתה סיפור מרתק ולעצור בשיא המתח. להביא לתלמידים הביתה את ההמשך.
אפשר גם לספר סיפור ארוך בהמשכים ובכל נקודת זמן קבועה מקבלים הביתה קטע ואח"כ המורה בכיתה ממשיכה מאיפה שהקטע ההוא נגמר. כדי להיות בעניינים חייבים לקרוא..
לסיפורים ארוכים בהמשכים יש את הספרים של להמן, של מאיר ברעם וכדומה. הם בד"כ מתאימים לרוב הגילאים.
סיפורים קצרים זה תלוי בגיל. יש מחניים וכה עשו חכמינו, אפשר גם מתוך המקראה של התלמידים לבחור סיפור מעניין.
עשיתי את זה פעם עם הסיפור על הצדיק הנסתר שהחזיר את האריות שברחו מהכלוב של הסולטן לארמון. (ספרון של מחניים). עצרתי כשהוא הולך לבד ברחוב והאריה רץ לכיוונו וכמעט מגיע אליו. נתתי לבנות להמשיך (בתוך השיעור) וגם בנות שבד"כ לא אהבו לקרוא, ישבו וקראו. (חיה רוז)