100 , זה המספר .

או לייעוץ.

במובן של  נידה - צודק. אמור לעניין אותה.

כל השאר לא..!!!

מה אכפת לה שהוא אוכל ב-ט' באב?? עבירה שלו , לגמרי !! שיראה סרטים/שלא יקום לתפילה /לא יברך על האוכל /לא יקדש בשבת.. זה הכל ענין שלו ... העולם הבא שלו . (נכון היא יכולה להיות אישה צדיקה ולהתפלל שיחזור בתשובה. אבל לא מעבר לזה!! )

מילים גסות - לא חושבת שזו עבירה .. זה כמו להרים יד - והצעתי לה כבר להתקשר ל 100.

אותי לימדו שאישה היא לא המשגיח של בעלה.. (משגיח ? היה לו בישיבה.. )

מדגישה , לגבי נידה זה כן עניין שלה .וחייבת להתייעץ עם מישהו חכם .מה לעשות ..

מבין ?

אבל ביננו .. את יכולה לחיות הרבה יותר טוב..!!!!!

אני מאמינה שבעלך הוא אדם טוב ביסודו.

וכנראה שהוא לא מספיק יודע/מודרך לחיות נכון איתך ..

כתבתי משטרה כי הוא מרים עליך ידיים. זה גבול מבחינתי(ואמור להיות גם גבול מבחינתך..) . זו הזעקת עזרה דחופה!! עוד לפני הייעוץ וההדרכה והלמידה , מבינה ??

שתי עצות :

1. דחוף תפני לייעוץ!! אני חושבת שיש כאן איזה שירשור נעוץ של אלעד , טלפונים חשובים . ויש שם טלפונים של אנשים שיוכלו לעזור לך . הרבה יותר מאנשי הפורום (כולל אני .)

2. מה שלא כל כך אהבת .. לפנות למשטרה.

אבא של הילד שלך ? אני מבינה את הטענה.. ולא מסכימה איתה. יש לך חיים גם!! ואם את תהי מאושרת הילד יהיה פי כמה. ואם תסבלי -הילד גם!

אל תתבישי לספר שהוא מרים עלייך ידיים (כמובן לא לספר לכל אחד אלא רק למי שבאמת יוכל לעזור לך) אבל זה בושה שלו שככה הוא מתנהג וזה לא כי את לא בסדר!!!!!!!!

תהיי חזקה!!!!

אם את בכל מקרה מתגרשת .. מה אכפת לך שעל הדרך הוא ישב בכלא ?

חתיך ?

שרירי ?

עשיר ?

שחקן ?

מה יש בו ?...

נראה אם שווה להשאיר אותו בשטח שלך .

קחי בחשבון

בחרת לקשור את חייך עם אדם שכנראה האיכויות שלו מסתכמות רק בחיצוניות

שהוא הצליח לשמור את הרושם של הג'נטלמן..

ואשמח שתיישמי כמובן ..

יום טוב מותק..

בוא נראה אותך באמת עוזרת לעצמך ..

ואם כל הסיפור אמיתי.. ה' יעזור לך מתוקה.. המצב שלך לא משו.. עצוב לראות.

אחת את השניה הרי ?!

ולמען האמת . אם אני הייתי במצב שלך . לא הייתי מחפשת עזרה בפורומים.

לכי תדעי מה אנשים יכולים לכתוב לך ? (כולל אני ..)

וזה גם לא באמת עוזר.

את רק משחררת לחצים ונרגעת.. ולא עושה שום דבר עד הבלאגן הבא .

בקיצור תעדכני מתוקה .

שהעלת כאן שרשור לפני כמה חודשים, כשילדת, נכון?

וגם שם התלוננת שהוא מתייחס אלייך ככה ("כאפה פה כאפה שם") ולא מבין אותך

ומדבר לא יפה..

ואח"כ מתחרט וחוזר בו.

עשית משהו מאז או שהכל נשאר כמו שהיה?

אם יתנו לך כאן עצות- זה יעזור או סתם את פורקת?

חבל להמשיך ככה.

אם אין שינוי- הילד גם יסבול.

ואז מה?

כל חודשיים, שלוש- תפרקי כאן מה איתך...

ות'כלס..................... כלום!
לא יזוז כלום ולא יהיה שום שינוי והמצב ישאר ככה או ילך ויחמיר??

איך הוריו בכל הסיפור הזה?

מבינים את המצב?

בעדו/ נגדו?

יש לו דמות שהוא כן ישמע ממנה ויעשה מה שהיא תגיד?

מורה דרך/ סמכות עליונה יותר/ רוחנית/ רב?

זה שהוא לא קם בלילה- לא אומר כלום.

גם אני בילד הראשון ניסיתי להעזר בבעלי בלילה והוא באמת עזר אבל כל היום שלמחרת השתבש לו.

ראיתי שזה לא מתאים והפסקתי עם זה.

התמודדתי לבד בלילות.

ויש לי 4 ילדים שיהיו בריאים.

חוץ מלילות ממש ממש מעייפים ומתישים שהייתי מבקשת שיעזור לי.

אבל זה לא אומר כלום!

וזמני לחץ לכולנו יש...

השאלה איך מתמודדים עם מה שאת "פורקת" מידי פעם ואיך שהוא מתנהג אלייך....

את יודעת כמה חתיכים יש בעולם ? והרבה מהם בעלים מדהימים!!!

תפתחי את העניים..

צריכים להיות לך גבולות.

אמרתי לך מבחינתי הגבול הוא הרבה לפני הרמת יד.

אבל לכל הדעות , האנשים, עדות, סגנונות, מגזרים. אם הוא מרים יד את צריכה להרחיק אותו ממך דבר ראשון!!

תעשי את זה קודם . אחרי זה נדבר .

סליחה, למה הבנ"א שהכי אמור להגן עליי והכ לאהוב אותי ולהטיב לי בחיים-

ידבר אליי ככה???

אם בן אדם מדבר לא יפה לאשתו- הוא לא בנ"א!
ואם הוא מקלל / מנבל את הפה כלפי אשתו- זה ממש קו אדום מבחינתי!
כך זה לא אמור להיות...

מותר לבעל ואישה לכעוס אחד על השני ולחשוב אחרת אבל לאהגיע למצבי קיצון כאלה...

סורי

חייבים לטפל בזה מהשורש!

שגבר לא אומר מילה לא יפה לאשתו בכלל?????

וזה מה שצריך בין שני זוג.

שום מילה שמביעה בוז\זלזול\השפלה\עליונות\ביקורת על הבנ"א כולו ולא על מעשה אחד.

למה, כל בני האדם בעולם הם מכוערים חוץ ממנו?

לפני יופי חשובים לי דברים אחרים...

ולפני שהתחלתי לצאת ולהיפגש עם בחורים רשמתי לי את סדר העדיפויות שלי בבחור.

והיו דברים שלא ויתרתי עליהם והם:

מידות טובות שכוללות לב טוב ואכפתיות, יראת שמיים!!!, חכמה וגם שיאהב ללמוד......

אלו היו דברים שלא הסכמתי לוותר בשום פנים ואופן!!!

רציתי גם תכונות חיצונייות- וודאי!

אבל זה היה טפל יחסית למה שרשמתי מעלה.

וב"ה ניפיתי וביררתי ו... מצאתי!
ואני לא נשואה שנה ראשונה... ממש לא..

אבל לגבייך זה כבר לא רלוונטי- רק לשנות קצת גישה.

ולבדוק אם אפשר לתקן את העיקר שזה הפנימיות!!!

ואח"כ לחשוב גם על החיצוניות...

יוו. את חמודה. את כנראה באמת אוהבת אותו. אני לא רוצה להיות רעה אבל את כנראה טיפוס מתקרבן (מלשון קרבן) אם את לא עוזבת אותו כי הוא חתיך.

דבר ראשון זה כמובן ייעוץ. ואם הוא לא מוכן לשמוע על ייעוץ אז תמשיכי לקרוא...

אני מדברת לצערי מניסיון. הייתי נשואה לגבר חתיך אש וכנראה הסיפור שלנו דומה, כי בחוץ היינו נראים זוג מיליון דולר. אבל תכלס הוא היה אלים ולא התעניין בי אבל בזמן של נידה אז הוא היה חייב אותי... והיה לו פה מלוכלך תופת. והוא אהב אותי רק מתי שהיה לו נוח. אצלנו לא הגיע למכות אבל היינו רגע לפני... 

תכלס מה שרציתי להגיד זה שהיום אני בקשר עם מישו שלא מוגדר בכלל כאדם יפה או חתיך. אבל יש לו לב זהבבב. ותאמיני לי שזה מחפה. וגם אם זה מפריע לי מידי פעם, אני מיד נזכרת בלשעבר... ומבינה שמה שיש בחוץ לא אומר כלום על הבפנים. ואני לא מתחרטת לרגע על זה שעזבתי את האלים-חתיך. וכשהייתי נשואה לו והוא היה הכי חתיך שאפשר, הייתי מוצאת את עצמי פוזלת על גברים אחרים וזה הפחיד אותי. והיום כשאני עם המכוער, אני לא חושבת על פזילה על מישהו אחר מרוב שטוב לי איתו.

אז אל תפחדי על הקטע של חתיך או לא. וזה היה שיקול אצלי לפני שעזבתי אותו ולכן אני כ"כ מבינה אותך. תמיד חשבתי שיהיו לי ילדים חתיכים כמוהו... אבל היה לי שווה לוותר כדי להבין כמה היום אני שווה יותר.

עברתי את אותו דבר בדיוק

הייתי נשואה לחתיך אלים (שהתברר שיש לו הפרעת אישיות גבולית)

שכל פעם שהוא התנהג מגעיל הוא היה נראה מגעיללללל

כיום נשואה + 2 מתוקים

ובעלי ממש לא חתיך אבל בהחלט חמוד מאדדדד

והעיקר בן אדם!!! איישיות למופת!!! ירא שמים!!

הלוואי הייתי כמוהו...

בדיוק קראתי ע"ז היום. (בעיתון משפחה אם את מכירה)

זה נשמע שיש לבעלך הפרעת אישיות מסוימת וחייבים לטפל בזה.

אם הוא כל פעם משנה התנהגות בצורה כ"כ קיצונית-

פעם אוהב ופעם מקלל וכו'

חייבים לבדוק את זה!

ויפה שעה קודם!
בהצלחה רבה!

אין טעם לפרט את כל השתלשלות העניינים (סיכמתם שלא יראה סרטים מסויימים, הוא הפר את ההבטחה וכן צפה בהם, את זרקת לו את המודם מהחלון והוא בתגובה..וכו' וכו')

אנא עשו טובה גדולה לעצמכם ולילדים ופנו לייעוץ מוקדם ככל האפשר

מדברייך ניכר שעם קצת מאמץ ובגרות מצידכם,

ניתן לייצב את הבית ולהרגע יחד

מהודעות קודמות שלך אני מאמין שהוא אמנם לא יציב בעיקרו...אבל כללים ברורים בהכוונה מדויקת יוכלו לעזור

מוכר לך?...

(במקרה של מודם זה היה גט באותו יום, אבל זה רק אני)

זו לא גישה.

את לא אחראית על הגיהנום הפרטי שלו. 

את עושה את שלך. מה הוא יעשה זה כבר משהו אחר.

_______________

נשמע שקשה לך מאוד. במקום לנסות לגלגל דברים עליו תנסי לחשוב מה את יכולה לעשות בלי להתערב בחיים שלו, ומצטרף לעצה של קודמיי לפנות לייעוץ מקצועי.

אם הייתי מרביץ? לא.

אם הייתי פועל בצורה אחרת? כן.

את לא צריכה להתערב לו בחיים. שאלוקים יזרוק אותו לגיהנום או הוא רוצה.

הדבר היחיד שמציק לי בהודעה שלך זה שהוא התערב לך בדברים שלא מתאימים לך. כל השאר- עזבי אותו בשקט.

.

כל מי שמכיר אותי יודע שזה נכון. זה אני וככה זה עובד.

על דעת זה התחתנו.

אני מכור לסביבה הזו בערך 19 שנה. זה לא עתיד להשתנות.

מעניין אם כן מי זו אשתך...

ואני מאשרת את האמירה-

החפצים של בעלי חשובים לי מאוד, לפגוע בהם זה בדיוק כמו לפגוע בו.

אם יש דבר שלו- חפץ או הרגל או עשיה או כל משו- שלא מוצא חן בעיני- יש לי פה כדי לדבר.

וממש לא משנה האהבה פה

הוא גם יכול לרצוח מרוב אהבה?

מה שאת כותבת מתאים כשיש אי הסכמות שניתן לגשר עליהן

או כל מיני בעיות זוגיות סטנדרטיות

אלימות? בשום אופן!!!

אדם שעובר עבירה אחת, צריך לדעת שעדיין יש ערך גדול לכל מצוה שיקיים. לא להתייאש.

"לזרוק מודם מהחלון", זו לא שיטה. כמובן, גם לא להרים ידיים ןלקרוא בגסויות.

שידרוג של דרך התקשורת ההדדית.

אני שואלת אותך שוב-

יש איזה דמות שיכולה להשפיע עליו?

רב/ מורה/ מדריך/ סמכות רוחנית?

מכל התגובות פה בודדים התייחסו לילד!

נשמה, את נשואה ואת מתלבטת איך להתנהל עם החיים שלך, אבל הדבר הראשון שאת צריכה לראות מול העיניים זה הילד שלך!!!

האם הוא יסבול אם תשארו ביחד? האם הוא יסבול אם תתגרשו??

ילדת ילד, תדאגי קודם לו. אחר כך לעצמך.

וסליחה על הבוטות זה ממש יצא אליי הסיפור הזה.

ודבר נוסף, הפכתם אותו כולכם לאלים. פעם אחת רשמה שהרים ידיים וזה היה כשהיא העיפה משהו מהחלון, עם כל הכבוד גם אקט של אלימות. מה יישר להתגרש כולם?? מה אתם ילדים קטנים?

תתבגרי נשמה תתפסי את החיים שלך בשתי ידיים,

ולו בשביל הילד שלך.

תלכי לייעוץ, תשני קודם כל את הגישה וההתנהגות שלך. השינוי אצלו יבוא ממילא.

אבל צריך לקחת בחשבון שלא בהכרח יותר טוב לבד.

וכל עוד לא היה ניסיון לעבוד על הבעיות ולפתור אותן, זה יהיה מאוד חסר אחריות להתגרש בצורה הזאת.

לילד גם לא טוב כשההורים גרושים.

אם אין ברירה אז אין ברירה. אבל כאן ממש לא נשמע שזה המקרה. ולו בגלל הסיבה שלעולם לא נעשו מאמצים להתמודד באמת מול הבעיות.

מאוד ממליצה לפנות לטיפול ואפילו לבד עם הבעל לא יסכים.

אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.

נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.

לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף. 

אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...

לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).

עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.

עם סכום כסף כניסה ויציאה

כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש

אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב

בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש

נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם... 

לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.

ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...? 

חברה קרובה מאוווד מתחתנת וקשה לי מאווד - לקראת נישואין וזוגיות

תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)

אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.

אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות

זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.

שווה אולי לקפוץ

לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר

אבל לפני שרצים לחנויות

90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט

מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית

אני משתף בצורה קיצונית.

זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,

פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),

ושחרר הרבה מתח וחרדה.

אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.

צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.

צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי. 

קטע שכתבתי בעבר שמדבר בדיוק על המקום הזה, של כל הטוב שמגיע דווקא אחרי שדבקים, דווקא אחרי שעוברים אתגרים בחיים, אז רוצה לצרף גם אותו לכאן:

אשתי, תודה שחיכית.

היום חגגתי איתך ועם המשפחה המדהימה שבנינו יום הולדת 80.

זה משהו לחגוג יום הולדת 80.

לא בא ברגל...

וחשבתי קצת. או בעצם הרבה.

ומתוך כל המחשבות שלי על חיי, את יודעת איזו מחשבה קפצה כל הזמן בראש ועלתה על כולנה?

המחשבה עלייך.

המחשבה על כך שחיכית לי.

את חיכית.

חשבתי על כל אותם הצמתים בחיים שלנו, מגיל 20+ ועד היום.

וואו, 60 שנים, זה פשוט לא להאמין!

חשבתי על איך בכל צומת יכולת לבחור - להאמין בי, להאמין בנו

או לא להאמין.

לבחור

אם להישאר

או להיפרד

אם לקחת את עסקת החבילה, הלא פשוטה בכלל לפעמים, שקוראים לה "אני",

או פשוט לוותר על הכל, לקום וללכת.

ואת, אשתי היקרה, תמיד בחרת, וחזרת ובחרת בי.

את בחרת בנו.

כל פעם מחדש.

את בחרת לחכות.

את ידעת והיית כל כך חכמה כבר אז,

את ידעת מבפנים, שזה יגיע,

שאנחנו נעבור את זה.

וגם את זה, וגם את המכשול ההוא שחשבנו שזהו הגענו לסוף ולעולם לא נצליח להתגבר? גם אז היה בתוכך את הקול הפנימי שאמר לך לא לוותר,

שאמר לך להילחם

שאמר לך לחכות.

זמן.

כמה כמה שהוא משאב חשוב.

ומי כמוני בגיל 80 יודע זאת

כמה הזמן הוא המרפא הכי גדול

כמה הזמן הוא הקוסם הכי גדול 

כמה הזמן הוא המאפשר הכי גדול

כמובן שהקב"ה! אבל בורא העולם שברא את הזמן וגילם בתוכו כ"כ הרבה אוצרות,

שמי היה חולם לאן הם יובילו אותי, אותנו?

ומה היה קורה אם לא היית מחכה לי?

ומה היה קורה אם לא היית, היינו, נותנים לזמן לעזור לנו ולרפא בנו דברים?

ומה היה קורה אם לא היינו בוחרים לעבוד?

ומה היה קורה אם היינו נפרדים?

בצומת ההיא? וההיא? ובמשבר הגדול ההוא?

אני אפילו לא רוצה לחשוב על זה.

על מה הייתי יכול לפספס

על חיים שלמים ומתוקים וטובים איתך יקרה שלי

על המשפחה המדהימה שבנינו

על כל האוצרות הללו שעכשיו מביטים בנו בעיניים נוצצות

ושרים לנו שירים

ומחברים לנו ברכות

וכולם חוזרים על דבר אחד - אתם הדוגמא שלנו לזוגיות טובה סבא וסבתא!

אתם!

אנחנו יקרה שלי! אנחנו! שמעת?

אנחנו, הזוג שעבר והתמודד ונילחם וקם ונפל

ושוב נפל

ושוב קם

ושוב 

ושוב

אנחנו מודל להערצה!

ממנו שואבים!

והאמת? אני מבין אותם.

תראי יקרה שלי מה יצא מאיתנו!

תראי כמה אהבה יש בינינו

כמה עוצמות

כמה חוויות

כמה טוב. טוב צרוף. טוב שלם. חיים שלמים.

כמה נהיינו אחד, במלוא מובן המילה.

ואיזה מזל שחיכית לי

ואיזה מזל שהאמנת בי

ואיזה מזל שלא וויתרת

ואיזה מזל שגרמת גם לי לא לוותר

ואיזה מזל שלקחת את כל הפניות הנכונות בדרך

ואיזה מזל שהשכלת להבין שזו *דרך*,

ושגם כשאנחנו למטה, הכי הכי למטה -

אנחנו עדיין בדרך!

וכמה בהמשכה השמים צלולים

והשמש מאירה

והחיים מחייכים

וכמה טוב ואור ושפע וברכה יש מעבר לפינה, 

במורד הגבעה,

בהמשך הדרך הזו.

ואת, שחיכית,

וידעת

והאמנת

ובחרת

ואהבת

ללא תנאים 

לך אני עומד היום ומוקיר תודה ונושק לראשך על שהבאת לי את החיים המתוקים והנפלאים הללו לצידך ויחד איתך.

תודה.

את לא יודעת עד כמה תודה.

תודה שחיכית.

בעקבות בלת"ם שמיד צץ,

אז חוזרת עכשיו רק לציין הבהרה:

@oo היקרה רק למען הסר ספק היה חשוב לי לכתוב שאת הקטע הנ"ל רציתי לכתוב כבר מחג השבועות שאז חשבתי על הדברים ופשוט חיכיתי לזמן פנוי לנסח ולכתוב אותו.

וכמובן שאין באמור שום התייחסות ספציפית למקרה ספציפי כזה או אחר או שום ביטול חלילה לדברים שנאמרו בשרשור אחר.

אלא רק התבוננות אישית שעלתה לי מקריאה במגילה וכל מה שפירטתי כאן. 

ואם יש מקרים שיתחברו וזה יהיה מתאים להם - מצוין, ואם יש מקרים אחרים שלא יתחברו או שלא יהיה שייך אליהם - זה גם כמובן בסדר גמור ואין הדברים מתיימרים להתאים לכל המצבים ולכל האנשים ולכל המקרים באשר הם כמובן, אלא רק לאלה שכן ).

ובכלל רוצה להודות לך גם כאן על הדיון המכבד, המפרה, המדייק והמחכים שם 🙏❤

כבר זמן רב כאן בפורומים אפשר ללמוד ממך המון מתוך המודעות הגדולה שלך, העבודה העצמית מעוררת ההערכה שלך, הגמישות המחשבתית שלך, החתירה למען מיקסום האושר בכל התחומים בחיים ועוד

יש משפט חשוב של דוקטור ויקטור פרנקל (ועוד רבים וטובים) שחשוב רגע להנכיח לעצמנו עכשיו:

כל התנהגות/תגובה בלתי נורמלית במצב/במציאות בלתי נורמלית - היא נורמלית.

אז מצאת את עצמך / את אשתך / את אישך / את הילד ברגרסיה בתחום מסוים?

אתם נורמליים.

זו המציאות שלא נורמלית.

אז לוקח לך שוב שנה לעשות פעולה פשוטה?

הכל עמום, מבולבל, לא מרוכז?

את נורמלית. אתה נורמלי.

פתאום בוכה כאילו בלי סיבה הנראית לעין?

כל פעולה הכי קטנה נראית כמו הר?

התחלת דיאטה בדיוק לאחרונה ומאתמול מחפשת רק מתוק ומנחם?

הסבלנות מתקצרת לפתיל קצרצר או אפילו בלתי נראה?

לא מבינה את עצמך?

שואל מה נסגר איתי?!

תוהה לעצמך או אפילו מבקרת את עצמך: מה זה מה קורה איתי?!

את נורמלית. אתה נורמלי.

ומה יעזור גם לנו וגם לזוגיות שלנו עכשיו?

בעיקר חמלה.

הבנה.

לגיטימציה לאנושיות שלנו.

המון חמלה ואהבה.

לעצמי. לאשתי. לאישי.

לקחת נשימה עמוקה

ועוד אחת

להוריד סטנדרטים כרגע במה שאפשר

ובעיקר לזכור שגם אני וגם בעלי/אשתי - אנושיים.

ועוברים, שוב, בתוך מציאות מוטרפת.

ולנסות למצוא עוגנים גם כעת

ולנסות לחזק את עצמינו ולהתמלא ממה שעוזר

לנו, ולזוגיות שלנו.

בשורות טובות ב"ה 🩵🙏

אני אישית אוהב את הבוקסרים הארוכים של פוקס (יש לי מבנה גוף רזה־בינוני בערך L)

לגזרה רחבה הרבה אוהבים רפויים

אין נוסחא מנצחת, לכל אחד נח משהו אחר,

זה פשוט לקנות אחד ולבדוק.