100 , זה המספר .

או לייעוץ.

במובן של  נידה - צודק. אמור לעניין אותה.

כל השאר לא..!!!

מה אכפת לה שהוא אוכל ב-ט' באב?? עבירה שלו , לגמרי !! שיראה סרטים/שלא יקום לתפילה /לא יברך על האוכל /לא יקדש בשבת.. זה הכל ענין שלו ... העולם הבא שלו . (נכון היא יכולה להיות אישה צדיקה ולהתפלל שיחזור בתשובה. אבל לא מעבר לזה!! )

מילים גסות - לא חושבת שזו עבירה .. זה כמו להרים יד - והצעתי לה כבר להתקשר ל 100.

אותי לימדו שאישה היא לא המשגיח של בעלה.. (משגיח ? היה לו בישיבה.. )

מדגישה , לגבי נידה זה כן עניין שלה .וחייבת להתייעץ עם מישהו חכם .מה לעשות ..

מבין ?

אבל ביננו .. את יכולה לחיות הרבה יותר טוב..!!!!!

אני מאמינה שבעלך הוא אדם טוב ביסודו.

וכנראה שהוא לא מספיק יודע/מודרך לחיות נכון איתך ..

כתבתי משטרה כי הוא מרים עליך ידיים. זה גבול מבחינתי(ואמור להיות גם גבול מבחינתך..) . זו הזעקת עזרה דחופה!! עוד לפני הייעוץ וההדרכה והלמידה , מבינה ??

שתי עצות :

1. דחוף תפני לייעוץ!! אני חושבת שיש כאן איזה שירשור נעוץ של אלעד , טלפונים חשובים . ויש שם טלפונים של אנשים שיוכלו לעזור לך . הרבה יותר מאנשי הפורום (כולל אני .)

2. מה שלא כל כך אהבת .. לפנות למשטרה.

אבא של הילד שלך ? אני מבינה את הטענה.. ולא מסכימה איתה. יש לך חיים גם!! ואם את תהי מאושרת הילד יהיה פי כמה. ואם תסבלי -הילד גם!

אל תתבישי לספר שהוא מרים עלייך ידיים (כמובן לא לספר לכל אחד אלא רק למי שבאמת יוכל לעזור לך) אבל זה בושה שלו שככה הוא מתנהג וזה לא כי את לא בסדר!!!!!!!!

תהיי חזקה!!!!

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

חתיך ?

שרירי ?

עשיר ?

שחקן ?

מה יש בו ?...

נראה אם שווה להשאיר אותו בשטח שלך .

קחי בחשבון

בחרת לקשור את חייך עם אדם שכנראה האיכויות שלו מסתכמות רק בחיצוניות

שהוא הצליח לשמור את הרושם של הג'נטלמן..

ואשמח שתיישמי כמובן ..

יום טוב מותק..

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אחת את השניה הרי ?!

ולמען האמת . אם אני הייתי במצב שלך . לא הייתי מחפשת עזרה בפורומים.

לכי תדעי מה אנשים יכולים לכתוב לך ? (כולל אני ..)

וזה גם לא באמת עוזר.

את רק משחררת לחצים ונרגעת.. ולא עושה שום דבר עד הבלאגן הבא .

בקיצור תעדכני מתוקה .

שהעלת כאן שרשור לפני כמה חודשים, כשילדת, נכון?

וגם שם התלוננת שהוא מתייחס אלייך ככה ("כאפה פה כאפה שם") ולא מבין אותך

ומדבר לא יפה..

ואח"כ מתחרט וחוזר בו.

עשית משהו מאז או שהכל נשאר כמו שהיה?

אם יתנו לך כאן עצות- זה יעזור או סתם את פורקת?

חבל להמשיך ככה.

אם אין שינוי- הילד גם יסבול.

ואז מה?

כל חודשיים, שלוש- תפרקי כאן מה איתך...

ות'כלס..................... כלום!
לא יזוז כלום ולא יהיה שום שינוי והמצב ישאר ככה או ילך ויחמיר??

איך הוריו בכל הסיפור הזה?

מבינים את המצב?

בעדו/ נגדו?

יש לו דמות שהוא כן ישמע ממנה ויעשה מה שהיא תגיד?

מורה דרך/ סמכות עליונה יותר/ רוחנית/ רב?

זה שהוא לא קם בלילה- לא אומר כלום.

גם אני בילד הראשון ניסיתי להעזר בבעלי בלילה והוא באמת עזר אבל כל היום שלמחרת השתבש לו.

ראיתי שזה לא מתאים והפסקתי עם זה.

התמודדתי לבד בלילות.

ויש לי 4 ילדים שיהיו בריאים.

חוץ מלילות ממש ממש מעייפים ומתישים שהייתי מבקשת שיעזור לי.

אבל זה לא אומר כלום!

וזמני לחץ לכולנו יש...

השאלה איך מתמודדים עם מה שאת "פורקת" מידי פעם ואיך שהוא מתנהג אלייך....

את יודעת כמה חתיכים יש בעולם ? והרבה מהם בעלים מדהימים!!!

תפתחי את העניים..

צריכים להיות לך גבולות.

אמרתי לך מבחינתי הגבול הוא הרבה לפני הרמת יד.

אבל לכל הדעות , האנשים, עדות, סגנונות, מגזרים. אם הוא מרים יד את צריכה להרחיק אותו ממך דבר ראשון!!

תעשי את זה קודם . אחרי זה נדבר .

סליחה, למה הבנ"א שהכי אמור להגן עליי והכ לאהוב אותי ולהטיב לי בחיים-

ידבר אליי ככה???

אם בן אדם מדבר לא יפה לאשתו- הוא לא בנ"א!
ואם הוא מקלל / מנבל את הפה כלפי אשתו- זה ממש קו אדום מבחינתי!
כך זה לא אמור להיות...

מותר לבעל ואישה לכעוס אחד על השני ולחשוב אחרת אבל לאהגיע למצבי קיצון כאלה...

סורי

חייבים לטפל בזה מהשורש!

שגבר לא אומר מילה לא יפה לאשתו בכלל?????

וזה מה שצריך בין שני זוג.

שום מילה שמביעה בוז\זלזול\השפלה\עליונות\ביקורת על הבנ"א כולו ולא על מעשה אחד.

למה, כל בני האדם בעולם הם מכוערים חוץ ממנו?

לפני יופי חשובים לי דברים אחרים...

ולפני שהתחלתי לצאת ולהיפגש עם בחורים רשמתי לי את סדר העדיפויות שלי בבחור.

והיו דברים שלא ויתרתי עליהם והם:

מידות טובות שכוללות לב טוב ואכפתיות, יראת שמיים!!!, חכמה וגם שיאהב ללמוד......

אלו היו דברים שלא הסכמתי לוותר בשום פנים ואופן!!!

רציתי גם תכונות חיצונייות- וודאי!

אבל זה היה טפל יחסית למה שרשמתי מעלה.

וב"ה ניפיתי וביררתי ו... מצאתי!
ואני לא נשואה שנה ראשונה... ממש לא..

אבל לגבייך זה כבר לא רלוונטי- רק לשנות קצת גישה.

ולבדוק אם אפשר לתקן את העיקר שזה הפנימיות!!!

ואח"כ לחשוב גם על החיצוניות...

יוו. את חמודה. את כנראה באמת אוהבת אותו. אני לא רוצה להיות רעה אבל את כנראה טיפוס מתקרבן (מלשון קרבן) אם את לא עוזבת אותו כי הוא חתיך.

דבר ראשון זה כמובן ייעוץ. ואם הוא לא מוכן לשמוע על ייעוץ אז תמשיכי לקרוא...

אני מדברת לצערי מניסיון. הייתי נשואה לגבר חתיך אש וכנראה הסיפור שלנו דומה, כי בחוץ היינו נראים זוג מיליון דולר. אבל תכלס הוא היה אלים ולא התעניין בי אבל בזמן של נידה אז הוא היה חייב אותי... והיה לו פה מלוכלך תופת. והוא אהב אותי רק מתי שהיה לו נוח. אצלנו לא הגיע למכות אבל היינו רגע לפני... 

תכלס מה שרציתי להגיד זה שהיום אני בקשר עם מישו שלא מוגדר בכלל כאדם יפה או חתיך. אבל יש לו לב זהבבב. ותאמיני לי שזה מחפה. וגם אם זה מפריע לי מידי פעם, אני מיד נזכרת בלשעבר... ומבינה שמה שיש בחוץ לא אומר כלום על הבפנים. ואני לא מתחרטת לרגע על זה שעזבתי את האלים-חתיך. וכשהייתי נשואה לו והוא היה הכי חתיך שאפשר, הייתי מוצאת את עצמי פוזלת על גברים אחרים וזה הפחיד אותי. והיום כשאני עם המכוער, אני לא חושבת על פזילה על מישהו אחר מרוב שטוב לי איתו.

אז אל תפחדי על הקטע של חתיך או לא. וזה היה שיקול אצלי לפני שעזבתי אותו ולכן אני כ"כ מבינה אותך. תמיד חשבתי שיהיו לי ילדים חתיכים כמוהו... אבל היה לי שווה לוותר כדי להבין כמה היום אני שווה יותר.

עברתי את אותו דבר בדיוק

הייתי נשואה לחתיך אלים (שהתברר שיש לו הפרעת אישיות גבולית)

שכל פעם שהוא התנהג מגעיל הוא היה נראה מגעיללללל

כיום נשואה + 2 מתוקים

ובעלי ממש לא חתיך אבל בהחלט חמוד מאדדדד

והעיקר בן אדם!!! איישיות למופת!!! ירא שמים!!

הלוואי הייתי כמוהו...

בדיוק קראתי ע"ז היום. (בעיתון משפחה אם את מכירה)

זה נשמע שיש לבעלך הפרעת אישיות מסוימת וחייבים לטפל בזה.

אם הוא כל פעם משנה התנהגות בצורה כ"כ קיצונית-

פעם אוהב ופעם מקלל וכו'

חייבים לבדוק את זה!

ויפה שעה קודם!
בהצלחה רבה!

אין טעם לפרט את כל השתלשלות העניינים (סיכמתם שלא יראה סרטים מסויימים, הוא הפר את ההבטחה וכן צפה בהם, את זרקת לו את המודם מהחלון והוא בתגובה..וכו' וכו')

אנא עשו טובה גדולה לעצמכם ולילדים ופנו לייעוץ מוקדם ככל האפשר

מדברייך ניכר שעם קצת מאמץ ובגרות מצידכם,

ניתן לייצב את הבית ולהרגע יחד

מהודעות קודמות שלך אני מאמין שהוא אמנם לא יציב בעיקרו...אבל כללים ברורים בהכוונה מדויקת יוכלו לעזור

מוכר לך?...

(במקרה של מודם זה היה גט באותו יום, אבל זה רק אני)

זו לא גישה.

את לא אחראית על הגיהנום הפרטי שלו. 

את עושה את שלך. מה הוא יעשה זה כבר משהו אחר.

_______________

נשמע שקשה לך מאוד. במקום לנסות לגלגל דברים עליו תנסי לחשוב מה את יכולה לעשות בלי להתערב בחיים שלו, ומצטרף לעצה של קודמיי לפנות לייעוץ מקצועי.

אם הייתי מרביץ? לא.

אם הייתי פועל בצורה אחרת? כן.

את לא צריכה להתערב לו בחיים. שאלוקים יזרוק אותו לגיהנום או הוא רוצה.

הדבר היחיד שמציק לי בהודעה שלך זה שהוא התערב לך בדברים שלא מתאימים לך. כל השאר- עזבי אותו בשקט.

.

כל מי שמכיר אותי יודע שזה נכון. זה אני וככה זה עובד.

על דעת זה התחתנו.

אני מכור לסביבה הזו בערך 19 שנה. זה לא עתיד להשתנות.

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

ואני מאשרת את האמירה-

החפצים של בעלי חשובים לי מאוד, לפגוע בהם זה בדיוק כמו לפגוע בו.

אם יש דבר שלו- חפץ או הרגל או עשיה או כל משו- שלא מוצא חן בעיני- יש לי פה כדי לדבר.

וממש לא משנה האהבה פה

הוא גם יכול לרצוח מרוב אהבה?

מה שאת כותבת מתאים כשיש אי הסכמות שניתן לגשר עליהן

או כל מיני בעיות זוגיות סטנדרטיות

אלימות? בשום אופן!!!

אדם שעובר עבירה אחת, צריך לדעת שעדיין יש ערך גדול לכל מצוה שיקיים. לא להתייאש.

"לזרוק מודם מהחלון", זו לא שיטה. כמובן, גם לא להרים ידיים ןלקרוא בגסויות.

שידרוג של דרך התקשורת ההדדית.

אני שואלת אותך שוב-

יש איזה דמות שיכולה להשפיע עליו?

רב/ מורה/ מדריך/ סמכות רוחנית?

מכל התגובות פה בודדים התייחסו לילד!

נשמה, את נשואה ואת מתלבטת איך להתנהל עם החיים שלך, אבל הדבר הראשון שאת צריכה לראות מול העיניים זה הילד שלך!!!

האם הוא יסבול אם תשארו ביחד? האם הוא יסבול אם תתגרשו??

ילדת ילד, תדאגי קודם לו. אחר כך לעצמך.

וסליחה על הבוטות זה ממש יצא אליי הסיפור הזה.

ודבר נוסף, הפכתם אותו כולכם לאלים. פעם אחת רשמה שהרים ידיים וזה היה כשהיא העיפה משהו מהחלון, עם כל הכבוד גם אקט של אלימות. מה יישר להתגרש כולם?? מה אתם ילדים קטנים?

תתבגרי נשמה תתפסי את החיים שלך בשתי ידיים,

ולו בשביל הילד שלך.

תלכי לייעוץ, תשני קודם כל את הגישה וההתנהגות שלך. השינוי אצלו יבוא ממילא.

אבל צריך לקחת בחשבון שלא בהכרח יותר טוב לבד.

וכל עוד לא היה ניסיון לעבוד על הבעיות ולפתור אותן, זה יהיה מאוד חסר אחריות להתגרש בצורה הזאת.

לילד גם לא טוב כשההורים גרושים.

אם אין ברירה אז אין ברירה. אבל כאן ממש לא נשמע שזה המקרה. ולו בגלל הסיבה שלעולם לא נעשו מאמצים להתמודד באמת מול הבעיות.

מאוד ממליצה לפנות לטיפול ואפילו לבד עם הבעל לא יסכים.

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

קודם כל חיבוק ענק ענק.

ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה

היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.

וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)

אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה

את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.

זה לא בית משפט.

זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.

כמה דברים

1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.

2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.

3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?

לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.

אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.

אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.

חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.

דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.

העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.

ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!

הוא צריך לדייק את עצמו באופן כללי מול אנשים ולהציב גבולות. ספויילר: לא תמיד זה יהיה נחמד לך.

שכן יעזור הכוונה של איש מקצוע. להרגיש שיש גב של איש מקצוע מול מניפולציות וסחיטות רגשיות חוזרות ונשנות, אל מול הצרכים הזוגיים והמשפחתיים שלנו.

פשוט, הוא לבד. לא מצב שבו הוא מנהל קונפליקט לחץ משני כיוונים.

אם תגיעו להסכמה ביניכם. תוכלו להציב את הגבול. ומותר עד ניתוק מוחלט.

על יעל זק''ש, מנהלת הפורום @נגמרו לי השמות

ממש לא מובן מאליו, משמח ומחמם את הלב, תודה רבה 🙏

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.