יש במדרשים ובאגדות חז"ל בכלל כל כך הרבה דברים לא הגיוניים וסתירות שברור שההסבר אליהם טמון בהבנת הגישה והיחס למדרשים ולא בחיפוש תירוצים מוזרים דחוקים ו'מופלאים'. התשובה הפשוטה היא שהמדרשים לא אמורים להתפרש כפשוטם ולא נאמרו ע"מ לספר מה היה היסטורית-מציאותית אלא ללמד רעיון בצורת משלים דימויים ואגדות.

(למשל המדרש המדובר כנראה בא לקשר בין הקרבן שהקריב נח כשניצל מהפורענות שבאה על החטא לקרבן שהקריב אדם הראשון כשניצל מהפורענות שבאה על החטא).

נ"ב

הלשון במדרש היא לא על אבן השתיה אלא על המזבח שאדם הראשון הקריב בו בירושלים.

גם ספר מלכים ב, פרק יט פסוק לז: "ויהי הוא (=סנחריב) מתשחוה בית נסרך אלהיו ואדרמלך ושראצר בניו הכהו בחרב והמה נמלטו ארץ אררט וימלך אסר חדן בנו תחתיו". בניו של סנחריב לא נמלטו מאשור לירושלים - לא היה להם מה לחפש פה בכלל. 

וכן ספר ירמיהו, פרק נא פסוק כז: "שאו נס בארץ, תקעו שופר בגוים, קדשו עליה (=על בבל) גוים, השמיעו עליה ממלכות: אררט, מני ואשכנז - פקדו עליה טפסר, העלו סוס כילק סמר". ודאי שאין כאן התייחסות לירושלים. 

ברור מן המקורות הללו שאררט היא אזור הסמוך לצפון מסופוטמיה (שניתן לברוח אליו מאשור, ושמאיים על בבל מאוחר יותר).

בסופו של דבר, בצירוף הידע החיצוני שיש לנו, על תעודות ממסופוטמיה שמספרות על מאבקים עם ממלכה בשם Urartu, אין אלא להסיק (כמו שאכן הסיקו החוקרים שהזכרת), שאררט נמצאת באזור ארמניה (למעשה הזיהוי הספציפי הזה מבוסס על כתובות מאוחרות יותר, מתקופת מלכות פרס, שבהן האזור הזה נקרא ארמניה במפורש בפרסית, ועדיין Urartu בטקסטים מקבילים באכדית). אבל בהחלט התפיסה הראשונית גם מקריאת התנ"ך עצמו היא שאררט איננה קרובה לירושלים בשום צורה שהיא. 

זה ודאי אינו פשט הפסוקים. כשהתורה רוצה להגיד שהיה פער זמנים בין אירועים היא יודעת להגיד את זה יפה מאד (ובוודאי כאשר ה-setting של כל אחד מהאירועים שונה לחלוטין היא יודעת לציין את זה, אם זה חשוב לה), כמו "ויהי מקץ ימים ויבא קין מפרי האדמה מנחה לה'" (בראשית ד, ג); "ויהי כמשלש חדשים ויגד ליהודה לאמר זנתה תמר כלתך" (בראשית לח, כד) ועוד. 

כך שבכל מקרה, נראה לי שבמקום להסביר שהמדרש ממציא משהו שהתורה לא רואה לנכון לציין בכלל ושכנראה לא רואה אותו כנכון בכלל, עדיפה שיטתו של @ימ''ל, שאין מקשים על המדרש (אלא מיניה וביה - כי סתירה פנימית כנראה מלמדת שלא הבנת את המדרש; או מדרשים שבפירוש באים לבאר פסוקים להקלת הקריאה השוטפת; אבל מדרש שנושא את האופי של המדרש הספציפי הזה אין לתרץ בטענה לקיומם של אירועים שלא נזכרים בכתובים ושנראה שהכתובים אינם תומכים בהתרחשותם). 

כך לענ"ד. 

שאמרת בעצמך בסוף דבריך (ועל עוד כמה הנחות שהובאו במהלך הדברים). אז חבל על הוויכוח, וממילא על תשובה ארוכה שאתה לא הולך לקרוא או להתעניין בה. 

ולא מפחיד אותי לומר שאני חולק על הרמב"ם בהבנת המדרש. מה גם שאני לא בטוח שהרמב"ם בא לכתוב היסטוריה בהלכות, אבל בסדר. 

פשוט נראה לי ששנינו הבנו את נקודות המחלוקת העיקריות, אז הוויכוח מיצה את עצמו (שלא תחשוב שלא נעים לי להתווכח עם מי שלא מסכים עמי, חלילה... להיפך - כנראה שזו הסיבה המרכזית שאני עדיין נמצא פה בפורום ). 

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל