וזו חוות דעתי:
מילים מאלפות אחת אחת. והן באמת נשמעו לי ישנות מדי בשביל אסף אמדורסקי, אחרי הכל הוא בימינו.
והלחן מטורף!
והביצוע מזעזע במובן הכי חיובי.
בלי המילים זה נשמע כמו מנגינה קלאסית. הפסנתר מטורף. גם התופים איפשהו בהתחלה שיחקו יפה. וכמעט בכל הכלים הוא בעצמו מנגן! איך אני אוהבת את המוכשרים האלה.
קצת באסה שהוא שר את זה. זה יכל להשתדרג הרבה יותר אם מישהו ששר טוב יותר היה שר.
(למרות שיש בזה משהו יפה, מטורף, מסעיר. כמו ברי סחרוף. שהקול עצמו לא יפה אבל יש לו טעם לוואי של עוצמה)
הצ'לו קצת חורק וזה באסה, כי צ'לו אמור להיות דבר יפה.
אסף אמדורסקי מוכשר מאד, וזו כבר הפעם השלישית שאני שומעת את זה. ברצף. על הווליום הכי גבוה בלי שאתחרש, שהצלילים ימלאו את כל החדר הזה.
וכיף להירגע ככה אחרי סערה מכוערת (גיליתי שסערות טובות משקיטות סערות מגעילות)
וכיף להוסיף את הקול הקטן שלי לקול הגדול שלו ולפסנתר העצום שלו; לעשות קולות שניים ולהרגיש חלק קטן ממשהו גדול ומפואר ויפה ו-וואו.
אני אוהבת שבאמצע השיר הכל משתתק ורק קול קטן מהדהד, ופתאום בבום הכל נכנס.
בקיצור, השיר הזה גאוני, ומשה - תודה רבה שהכרת לי אותו!
@נפתלי הדג, מה אתה אומר? 
(פעם חמישית עכשיו. ברצף )
- לקראת נישואין וזוגיות