כותרת מוזרה
בכלאופן.
-אנשי התאבדות על המטרה או התעלמות מוחלטת עם נגיעות יציאה ידי חובה-
באמת שכבר קשה לי לחיות ככה
וכבר קשה לי לשמוע את עצמי משננת-
איזון,איזון,איזון.
-מדהים איך אפקט העדר זה גם בדברים הקטנים
אוכ כמה מגעיל אותי לראות חוסר עמידה על עקרונות גם סתם פשוטים (תכלס-בעיקר על דברים כאלה)
והחלטה שהיא תלויה בדעת הרוב
גם אם זה בקטנות של ממש.מזעזע אותי.
איזה אנשים תהיו?|תוהה|
וחשבתי על זה שמספיק כבר לנתח כל דבר
זה סתם סתם מוריד מהערך של הדברים שאני עושה
פשטות גמכן.קשה לי לראות את עצמי מצליחה
(נוסטלגיה:גיטרה נוסח שנות השישים ברבי יהודה וזעקות שבר בלוזיות לקור:"לעזאזאל עם הפשטות")
-ואיןאין כמו לנגן עם אנשים טובים בהרמוניה לא הרמונית שכל אחד מוסיף קונטרה לצורה הכללית
-ואני על שלוש שעות שינה.אז היו שלום.
המבין והמגיב
(מה שפחות קורה מפאת מיעוט ההיגיון והבהירות של מה שאני כותבת.וזה בסדר.ככה אני יודעת שלא נפלתי לפח הקלישאתיות.בנתיים)
יבוא על סיפוקו
יש
