(מי זה ש"התעצבן"?)

בקיצור - לדעתי גם לא בריא לתת בקבוק במהלך הנסיעה לתינוק קטן, רק אם ממש אין ברירה. בנסיעה כזאת ארוכה ברור שחייבים לעשות עצירה - גם בשביל התינוק, גם בשביל הגדולה וגם בשביל ההורים. אם מה שמסובך הוא העצירה במקום שבו אפשר ללכת להניק - אני הייתי "מתפשרת", וכן מניקה באוטו. אפשר לעבור למושב הקדמי, וכך יש יותר מקום ויותר נוח ככה.

האמת לעצור בקניון רק בשביל זה נשמע לי טירחה מוגזמת. הרבה יותר נח לי להניק באוטו. עוצרים במקום נח ולא הומה מידי בצד, יושבים מקדימה ומניקים. מקסימום שמים חיתול או משהו.

שאר הנוסעים יכולים בינתיים לחלץ עצמות בחוץ או לשבת באוטו.

אבל באמת גם בעלי אוהב לנסוע בלי הרבה עצירות ולהגיע כמה שיותר מהר... ואפשר לראות בזה גם הגיון מסויים.

אם הוא מעדיף ככה לא רואה בעיה לנסות גם את השיטה הזאת. ואם התינוק יתעורר ויבכה אז תנסו לפתור את הבעיה באותו רגע תלוי כמה נסיעה נשאר. או שיבכה טיפה וכבר תגיעו או שתעצרו בצד ברגע שזה מתאפשר ואז תניקי.

וכדאי לתזמן את הנסיעות לזמנים שהילדים עייפים ואמורים לישון ככה יש יותר סיכוי לנסיעה רגועה ומהירה.

הנקה דורשת הרבה מאד מסירות נפש, וכל זוג צריך לקבל החלטה משותפת עד כמה לאשה יש כח לזה, עד כמה הבעל מוכן לשלם מחירים. (מסתבר כאן שלא כל כך...). לדעתי, טוב להרגיל ילד לפחות פעם ביום  לבקבוק. עם כל חשיבות ההנקה, יש מחירים שלא כדאי לשלם, כגון: הנקה מתוך לחץ ועצבנות, תחושות של כעס במשפחה, שנאה של נסיעות משפחתיות, ועוד.

לא לדבר על קנס ונקודות אם שוטר תופס

אני מדברת על כך שמוציאים את התינוק מהסלקל כדי להניק

אז למה שלא תתכננו מראש איפה תעצרו?

הרי את הדרך אתם מכירים...

תחליטו על מקום מסויים שטוב בו לשניכם- אחרי זמן מה של נסיעה כשאת פחות או יותר יודעת מתי הקטן אמור לאכול... 

ותחליטו גם מה עושים במידה והקטן בדיוק ישן או לא יודעת מה... 

וככה אין הפתעות ואין מריבות בנסיעה... 

יש אנשים שנסיעות עושות אותם עצבניים...

צריך עצות איך לשכנע את הבעל לעצור

כי אם זה בגלל שמסוכן במקומות מסויימים- יש לזה פיתרון

ואם זה בגלל שלא נוח לו אני אני יודעת מה- גם לזה יש פיתרון

עצות לשכנע את הבעל לעצור זה בדיוק מה שכתבתי.

להניק זה נראה לו התעכבות מיותרת

ולזה הבאנו פיתרון...

אם הוא מתאים...

כולם מבינים שיש רצונות שלא ניתן לעשות איתם כלום... ;) 

שובר את הגב אבל לפחות יש שקט...

אין לנו נסיעות ארוכות שמחייבות עצירה. בנסיעה של חצי שעה למי יש כוח לעצור בדרך..

ואם הכנתי מראש- נותנת בקבוק שאוב.

בכל מקרה להניק ככה תינוק גדול זה הרבה הרבה יותר קל מאשר תינוק בן יומו.

עוצרים בצד ומניקים. דוקא אצלינו מצידי הנקתי תמיד בנסיעה לא חשבתי על עצירה עד שקלטתי את הסכנה .

ואם בעלי לא היה מסכים ,אז הייתי מבקשת שיוריד אותי בצידי כביש ראשי ואני אשאר שם עם התינוק ..שימשיך לנסוע אולי יאסוף אותי איזה רכב אחר

אני מציעה לאף אחד ,לא  לסכן את עצמו והתינוק בגלל שלבעל לא יהיה עצבים לעצור.

אם אתם נוסעים לעיתים רחוקות והמרחק כל כך גדול, כדי לחסוך מהתינוק כמה שעות של סלקל, מה שמאד 

לא מומלץ, וכדי לא לגרום לך ולתינוק אי נוחות (התינוק רעב ואת אולי קצת כבידה בגלל שהגיע זמן ההנקה),

כדאי לקבוע מראש מקום מתאים לעצירה. כלומר, מרכז מסחרי ובו פינת הנקה או מקום שבו תוכלי להניק

בשקט, בזמן שבעלך יוכל לנוח מעט מהנהיגה (לא קל לנהוג 4 שעות ברצף).

את יכולה מראש לבחור איתו מסלול וגם להביא לו ארוחה קלה להפסקה.

חשוב להסביר לו את הוראות הבטיחות לגבי הסלקל (הוראות בטיחות של הסלקל או בספר שבו כתוב שאין

להשאיר את התינוק בסלקל רצוף יותר מ... שעות), ולהבהיר שאין קשר בין זה להנקה.

כדאי כבר לטפל בבעיה שנוצרה, כי המצב עלול להיות יותר בעייתי בע"ה כשיהיה באוטו פעוט שצריך לשירותים

או ילד שלא מסוגל לשבת כל כך הרבה שעות ברצף.

נכון זה לא שיא הנוח אך זה בטיחותי וחוסך זמן,אחרת זה מאוד קשה באמת העצירות הללו.

בכל אופן,תיכף הוא יוכל לאכול מוצקים אז תוכלי לתת לו משהו מרוסק בדרך,וגם יינק פחות זמן.בהצלחה!!! פה נקה זו השקעה והתמסרות...

אפשר גם כמובן לשאוב בבית או בדרך ולתת בקבוק

מסוכן מאוד,במה יש לכך עדיפות על נסיעה ברכב??

ראשית, כמו שענו לך בתגובה אחרת, רצוי לעשות עצירות לתינוקות שיושבים בסל-קל וזאת כדי לשחרר את איבריהם. זה מאוד לא בריא עבורם להיות כלואים בסל-קל שמגביל את חופש התנועה שלהם למשך זמן רב.

בנוסף, הנקה זה חשוב. זה המזון של התינוק שלך. את מחליטה אם את רוצה להניק ואם לא. ברגע שהחלטת שאת רוצה להניק, עלייך לקחת בחשבון את כל ההשלכות. זה אומר שכשהתינוק יהיה רעב, הוא יהיה חייב לאכול. תינוק לא יודע ולא יכול לדחות סיפוקים! והוא לא צריך! תינוק רעב זה לא כמו אדם מבוגר רעב שמסוגל להתאפק. לתינוק רעב כואב כל הגוף עד שהוא מקבל מזון! וגם אם הוא יקבל בקבוק (שאגב, את יכולה לשאוב ולתת לו חלב שלך), את לא תוכלי להוציא אותו מהסל-קל במהלך הנסיעה ולהאכיל אותו על הידיים! זה לא בטיחותי! ולהאכיל אותו כשהוא נמצא בסל-קל זה לא נכון עבורו ואפילו מסוכן. לכן, זה לא באמת משנה אם הוא יונק או לוקח בקבוק, כי במילא צריך לעצור בצד כדי שיאכל.

אני חושבת שבעלך טועה שהוא אומר שלהאכיל מבקבוק זה מהיר יותר מאשר הנקה, כי בהנקה התינוק יודע לעכל כמעט כל מה שאכל, ומוציא מעט גזים ופולט פחות מאשר תינוק הניזון מתחליף חלב. מעבר לכך, ההנקה מחזקת את התינוק ושומרת עליו מפני מחלות ומחסנת אותו. בהנקה התינוק מקבל יותר מאשר מזון, הוא מקבל ביטחון - שזה הצורך ההישרדותי הכי חזק אצלם, תאמיני או לא. אני חושבת שאם את מחליטה שאת רוצה להניק, וזו החלטה שתלויה רק בך ובתינוק שלך ובמה שנכון לשניכם, עלייך להלחם על כך ולא לוותר! כי מדובר בהפרש של 10 דקות בסך הכל בין הנקה לבין בקבוק! בזמן הזה בעלך יכול לבלות זמן איכות עם בתכם הגדולה, או לקרוא ספר או סתם לנוח מהדרך ואת יכולה לבלות זמן איכות עם התינוק.

מה שכן, אם הוא מלחיץ אותך ואת מרגישה לא נינוחה, ההנקה תארך זמן רב יותר ותהיה פחות אפקטיבית. נסי לדבר איתו, להסביר לו כמה זה חשוב וכמה זה נכון, אפילו בלי קשר להנקה, לעצור בצד, בשביל כל המשפחה.

לי יש ילדה בת פחות משלוש ותינוקת יונקת בת חודשיים וחצי וההורים שלי גרים במרחק שעה וחצי נסיעה. אז אנחנו עושים עצירה בערך שעה אחרי הנסיעה, ויש זמן לשירותים ויש זמן לחלץ איברים ואחר כך הנסיעה נינוחה יותר. קל וחומר בנסיעה של ארבע שעות. אתם חייבים לעשות לפחות 2 עצירות, גם בשביל הגדולה. תחשבי שאם את לא נינוחה כי התינוק רעב או כי את דואגת מסיבות אחרות, כל המשפחה לא נינוחה, כי כולם תלוים בך ואז לבעלך יהיה קשה יותר לנהוג. הייתי ממליצה לך או לבעלך לקרוא קצת על הנקה ועל כמה שזה חשוב ומועיל. אולי אם הוא יבין את ההשלכות של הבקשה שלו הוא יתנהג אחרת.

בהצלחה! מקווה שעזרתי.

תמה, רות, אילת, תמר, אביטל

יעל, מיכל, אביגיל, נעה

בחורה מהממת! כנראה שלא הייתי קוראת ככה לבת שלי אבל אולי מישהי אחרת כן🤷‍♀️

@עם ישראל חי🇮🇱 מי שאנע מכירה היא דתייה לא חרדית

זה באמת יותר נשמע נעים לאוזן 🤗

בכל אופן אם רוצים לצוות על שמחה, אני חושבת ש-

רוני, צהלי, גילי נשמעים הרבה יותר.

לטעמי בכל אופן.

בהצלחה בבחירה 

שנגמרים באות י'

תפארת, נהורא, מלכות, נעה, תרצה, תחיה,

לא יודעת אם הז הסגנון

ניסיתי כאלה שפחות נדושים כי אמרת שאת פחות אוהבת את הקלאסיים..

גם לי יש בת בדרך ב''ה ויש לי בעיה עם שמות של בנות.

אני אוהבת מאודדדד טליה וכנה אבל בעלי לא אוהב :/

נעמה, נעמי, מרים, יעל, תמר

וסתם שעולים לי

רותם, יובל, מעין, אור, שיר

השניה רק מעין ושיר יעברו אצל הרב שמואל והם סבירים בעיני

מנסה לחשוב על חברות של הבנות שלי

תהל, אודיה, שייה, רוני, ענהאל, הדר, הילה

כנראה רוב מה שכתוב כאן לא מתאים להגדרות של הרב אליהו.. 

גם אצלנו לקח זמן למצוא שמות לבנות.

בסוף פתאום מצאנו.

ואת השמות מצאנו אחרי הלידה. מה שחשבתי לפני לא היה רלוונטי מבחינתי.

שלא הוא אמר שהם בסדר גמור

לא אכתוב את שמות בנותי כי זה אאוטינג אבל מוזמנת לפנות באישי

כי זה יעזור לתגבר גם אם לא בגלל זה יש ירידה בכמות

ולאכול דברים שמגבירים חלב- עכשיו עולה לי רק קוואקר אבל בטוח יש עוד

בעיקר בשביל תשעה באב כי קראתי איפה שהוא שלוקח לכליות שבוע עד שהן מטפלות בצורה יעילה בשתייה מספקת ועד אז פשוט הולכים הרבה לשירותים ולא באמת נספג בגוף מה שהוא צריך...

אוכל אני יכולה ממש לשפר וגם אני אנסה לאכול קוואקר. תוהה לעצמי אם לקנות חילבה במיוחד...

כי עדיין לא חזר לי המחזור (ואצל שני הגדולים חזר הרבה אחרי שבעה חודשים) ומפחדת שהחוסר חלב הזה ישפיע או שזה תוצאה של מצב הורמונלי כלשהו...

אבל כשקרה לי לקחתי מורינגה

כדורים טבעיים כאלה

ועזר לי ממש

כי זה יכול לגרום להתמעטות

סתם זורקת רעיון

כי אני מזהה את הביוץ שלי בעיקרון (גם כשאני לא עוקבת במיוחד) ולא זיהיתי ביוץ מאז הלידה, ואצל שני הגדולים עוד לא חזר המחזור בשלב הזה.

אם כן פשוט לנשוך שפתיים ולעבור את השבוע- שבועיים שנשארו, פשוט להשכיב מאוחר ממש מלכתחילה ואז להפסיק שנצ.

אם לא אין לי פתרונות לצערי😐

אני פרשתי

היא ערה איתי בבית עד שהיא מעצמה הולכת לספה ונזרקת לישון

לא מתאים לי הערבים המגעילים האלה שהיו לנו עם הרדמה אין סופית בכי ועצבים

אני באופן קבוע הייתי יוצאת לגינה עם הבן שלי, פירות ארוחת ערב הכל שם, משחקת איתו המון והוא היה מתעייף מזה כל כך שבשמונה גג שמונה וחצי הוא היה הולך לישון. בתקופה של הקיץ הייתי עושה לו בריכה בחצר שלנו עם השכנים. אני יודעת שזה קשה יחד עם ההריון אבל אפילו לצאת עם עוד ילדים שיכולים להעסיק אותו בגינה יכול לעזור לך.

אבל אחרי שינה במעון הם לא ירדמו בשש או שבע. אני הייתי שמה בשמונה וחצי. 

הבן שלי במעון גם ויש לו עוד שנה הבאה

בינתיים הוא ממש צריך את השינה הזאת

חלק מהבנים גם בשנה השלישית עדיין היו צריכים את זה

ואחרים באמת היה סיוט כמו שאת מתארת..

אני יודעת שיש מעונות שאפשר לתאם עם המטפלת שחלק מהילדים ישארו ערים, אולי שווה אפילו לשלם על זה תוספת של כסף חודשי. 

אצלי נס שהילדון נולד בסוף דצמבר

אחרת עוד שנה שלמה עם שנצ של שעתיים 🫪

מבינה שאצלך לא :/

אצלי נולד בינואר, הוא כבר בן 3 וחצי. לא הוא צריך דנצ, כשילדים שנולדו 3 שבועות לפניו לא ישנים שנצ בגן כבר כמעט שנה?

10-11 בלילה זה רגיל אצלו

זה סרטים ישנים, לא כולם צנועים מאד אבל אולי תחפשי אם את מכירה פה משהו ומתחשק לך לראות שוב...יש פה מכל הסוגים

סרטים וסדרות – Google Drive

אני בדרך כלל משתדלת לא לראות סרטים, ראיתי המון שהייתי בחורה אבל אני מאמינה שזה לא מאוד עושה טוב,

אבל היום אני פשוט טובעת, כל היום בוכה מרוב סבל ! לא יכולה לנשום מרוב בחילות.

וממש עזרת לי, יותר נכון הצלת אותי, עכשיו אני יכולה טיפ טיפה להשכיח את הסיוט שאני נמצאת בו..

ואל תחשבו, אני שמחה על ההריון ורוצה את הבייבי, אבל רק מי שעברה היפראמזיס יודעת על מה אני מדברת!

אבל יש לרבנית רות בנימין סדרה של סרטונים עם סיפורים שקשורים לטהרה. ממש ממש מרגשים ומעניינים.

אני יודעת שיש אופציה גם לראות אותם בדרייב

תודה רבה

שהיה לי בתחילת ההריון.

שולחת לך חיבוק גדול, מרחוק כמובן.

מקווה שאת מטופלת היטב. אם לא-

ללכת לרופא לקבל כדורים.

להקפיד לקבל עירויים אם צריך.

ממליצה ממש (מעבר לטיפול התרופתי) על מזגן- בחדר קר הריחות פחות חזקים.

להריח שמנים אתריים אם עוזר לך.

גם משחקים בפלאפון עזרו לי לא להקיא ולהסיח את הדעת.

מסתבר שהיפראמזיס יכול להיות מסכן חיים אם הוא ברמה חמורה ולא מטופל. אז להיזהר עם זה.

(כותבת כי כתבת שאת 24 שעות במיטה)

יש קישור למבדק עצמי על רמת ההיפראמזיס שלך. לי זה גרם להבין עד כמה המצב לא תקין ושאני באמת חייבת טיפול. (היה לי חמור או משהו כזה)

אגב, אם זה עוזר- לי אישית אישרו גמלה לשמירת הריון בגלל ההיפראמזיס. הבנתי שעושים עם זה בעיות. לי אישית לא עשו בכלל אבל אולי זה בגלל התיעוד הרפואי של כל הדברים שעברתי. (בי''ח, עירויים, מעקבים וכו')

מצרפת בהודעה הבאה את הקישור

עמותת אם הדרך

אגב, אני רואה שכתבתי 'ההיפראמזיס שהיה לי בתחילת ההריון' אז כמובן שתחילת ההריון היא עד שבוע 20 לפחות (אח''כ הצלחתי להוריד כמעט את כל הטיפול התרופתי), ושהוא לא היה אלא עדיין כאן, אמנם ברמה נמוכה יותר, וכנראה שלא כדי להעלם. 

אני לא בהריון כרגע אבל עניין אותי לראות לפי מה מגדירים..

אז מילאתי לפי ההריון האחרון אבל יצא רק ניקוד

יצא לי היפרמאזיס בדרגה בינונית

לא יודעת איך מרגישים בקשה, אם אני מרגישה בגהינום מדור שביעי.

לא יודעת מה את עוברת אבל יודעת שכמעט תמיד זה עוד יכול להחמיר😞 בהריון השני היה לי ממש קשה, שהוגדר בינוני

ואז בהריון השלישי הבנתי מה זה ממש קשה באמת🫣 שאכן גם הוגדר קשה מאד והייתי חלק ממנו בסכנת חיים..

חיבוק גדול מרחוק בכל אופן, זה קושי בל יתואר 🤍 ולהסיח את הדעת זה מעולה בכל מה שאפשר, מחזקת אותך! גם אני בדר"כ לא רואה סרטים סדרות וכו' וההריון ראיתי מלא מלא זה הדבר היחיד שעזר לי קצת להסיח את הדעת לכי על זה

יש כאלו שמסתכלים על זה כאילו את חולת נפש או מפונקת.

שימי פס על כולם אין להם מושגגגג

תודה, תודה, רק מי שעבר את זה מבין!

יש לנו קבוצת תמיכה בוואטסאפ

של נשים שעברו את זה לפריקות והתייעצויות לשאלות והכל ..

לי זה היה משמעותי בהריון קבוצה שמבינה באמת את מה שאני עוברת.

מוזמנת! אם את רוצה תכתבי לי מספר טלפון בפרטי אדאג שיצרפו אותך💓

תודה רבה בכל אופן

ישבתי וסיפרתי להם את השתשלשלות העניינים

לא באמת השאירו לי ברירה

אני עייפה ותשושה פיזית ונפשית 😩

שום דבר פה לא תקין בשום צורה

אני מקווה שיש לך עם מי לדבר בחיים האמיתיים

ולא רק את הפורום 

באמת שאין לי מילים

חיבוק ענק

אולי לבנות אחרות פה יהיה רעיון 

לא הבנתי כלום

בעלך לא העיד לטובתך מול הגורמים הרלוונטיים??

לא הסביר שאמא שלו הוציאה מפרופורציה?

נשמע לי פסיכי מה שאת אומרת מה זה אמא משוגעים…

אבל עדיין הם מנסים לעשות את העבודה שלהם

ואכן בודקים שאני לא מסוכנת

לסביבה והילדים לא מוזנחים כמו שהיא טוענת .. זה שיחות על גבי שיחות שעות של אנרגיה ובירוקרטיה

עדיין זה מעשה מיותר גם אם עומד לצידי וגם אם לא

בתור סבתא לא עושים כזה דבר

אני כועסת על בעלי שבכלל קרא לה

אבל בעיניין אחר - הייתי מעריכה אותה פי אלף אם הייתה אומרת מההתחלה שהיא לא בנויה לעזור מאשר להגיע למצב קיצון שכזה 

לגיטימי בטירוף לצאת לכמה לילות להתאוורר

מי קורא לזה הזנחה?!

ילדים שמחים לאמא שמחה

יואו איזה סאגה…

ממש ממש חשוב שתדאגי לעצמך לתמיכה נפשית משמעותית בתקופה הזו.

אני לא יודעת מה גרם לך להחליט לקחת הפסקה של כמה ימים, אבל מן הסתם גם לפני כן כבר התמודדת עם דברים מורכבים.

קיצור חוזרת לבקשה שלי לדאוג לעצמך למלוא התמיכה האפשרית, ולהתרחק מכל מי ומה שעלול לדרדר את העניינים 

נשמע כל כך מוזר, כאילו תלוש מהחיים הנורמטיביים..
חמותך נשמעת לי אימפולסיבית מאוד. כל בן אדם נורמלי היה נוהג אחרת. להזמין משטרה זה מאוד מאוד חריג. מאוד. 

את צריכה תמיכה. יש לך אותה? תעדכני אותנו איך את מרגישה. במקומך הייתי נפגעת קשות ועמוקות. זה לא נורמטיבי בכלל

הזוי ברמות להרביץ לקלל אותך? להזמין לך משטרה? מה??

מקווה שהסיפור הזה יהיה מאחורייך מהר מהר והכל בסדר את בסדר גמור בעלך היה איתם זה לא שהם היו לבד בימים האלה.. חיבוקק

לפי הסקת המסקנות שלך את צריכה טיפול דחוף

סליחה על הישירות, אבל ניכר שאת במצוקה ואני רוצה שיהיה לך טוב

אישה במצב רגשי תקין בחיים לא הייתה כותבת שחמתה אישה טובה, וגם לא הייתה מוכנה בחיים שהיא תתקרב אליה יותר. גם לא לילדים.

ואת הכי צריכה עזרה בעולם. הכי.

ואם הבעל לא תומך - אז גם אותו דואגת לנער טוב טוב או להעיף לכל הרוחות

לפגוע בך בצורה כזו זה לפגוע גם בילדים שלו

יש ככ הרבה דברים אחרים לעשות שהם לא לתקוף אותך פיזית או להזמין לך משטרה. הםוך אם כבר אותה צריכים לעצור על תקיפה.

בבקשה תדאגי לטיפול טוב

לא הפוגה

לא יום יומיים אצל חברה

טיפול מקצועי טוב

שולחת חיבוק ענק ומקווה שתצאי מזה חזקה יותר♥️

כתבת נכון כל מילה מדויקת.

וגם

את ובעלך מדברים בבית, לא?

הוא לא הבין שזה לא הגיוני להזמין את אמא שלו לאור היחסים בינכן והתפקוד שלה?

(כותבת מבלי לזכור פרקים קודמים) 

שהיא לא רעה. ולא למציאות הנוכחית....

מסכימה עם כל היתר. 

בהרגשה שלי צריך להפוך את חובת ההוכחה עליה. להגיד לרשויות, אותה שמעתם צועקת, היא הזמינה משטרה (מעשה כוחני! גם אם זה משהו שצריך לעשות במקרים מסוימים, ולכן גם אם יש נוהל שבודק אותך כדי לוודא שהילדים בטוחים, צריך במקביל לבדוק עדויות עליה ועל שפיותה כי יש דבר כזה תלונת שוא.)

את ידעת שאת צריכה מנוחה ודאגת למעטפת, היא באה לסייע ותוך כדי פירקה את הבית..

בקיצור, הלואי שטחנות הצדק טוחנות בכיוון הנכון וזה אפשרי, אבל אם לא- חיבוק גדול שאת בסדר ואת שפויה ואת קשובה לצרכים.

ובעניין התקשורת עם הבעל, זה לא נשמע לי בריא הגישה הזו של 'למדתי לא לבקש עזרה'. למרות שזה הכי מקומם שיש, איך שהכל התפתח, ומותר לך לכעוס, ומסתבר שלא היה מספיק ברור לו שזה הזמן לוותר על עבודה לטובת המנוחה שלך..

עדיין, אני כן חושבת שהקשר צריך להיות כזה שדבר ראשון הוא בצד 'שלכם'- רואה איתך עין בעין מה נגרם מהדרך שבה הוא התנהל ולמה ברור שפעם הבאה שתצטרכי מנוחה זה יקרה, *ולא ככה!*.

קשר שבו את מרגישה שאת צריכה לקבור את עצמך ואת רצונותייך במקום עמוק כי הדברים עלולים להתפתח עקום, בעיני דורש טיפול ועבודה על תקשורת, וכדאי להשקיע על זה בטיפול זוגי. סליחה שאני מתפרצת לדלת סגורה בלי שביקשת 🙏

מה שעבר עלייך.

מה שלומך עכשיו? את כבר בבית?

לא מגיע לך.

נורא נורא מעצבן וכואב ומה לא.. אפשר לתלוש את השערות. את יודעת כמה אמהות יש בבתי חולים פסיכיאטריים שפשוט לא יכלו להתמודד עם הלחץ והעומס? וליבי איתן. אבל את כן הרמת דגל אדום ואין בזה שום בעיה להפך.

אולי בעלך הוא הבעיה שבעצמו לא ידע להתמודד עם הילדים ? למה לא בודקים את הבעל??? למה אוטומטית האמא???

סליחה שאני חדה אבל זה נורא מעצבן.

חיבוק על האירוע המורכב.

ממש מחבקת אותך את לא לבד

מקווה שהרוב מול הרשויות מאחוריך.

נשמע לי בכללי להתחיל עם רופאת משפחה לבקש בדיקות להבין מה לא טוב פיזית.

טיפול רגשי חובה כמו שכתבו. אפשר דרך הרווחה או הקופה אם הם כבר בסיפור.

שיחת איפוס לבעל, את או מטפל. את לא אמורה להגיע לקריסה ברמה שצריכה לצאת מהבית כדי לנוח. אתם אמורים להיות יחד באירוע.

ולפחות לתקופה הקרובה לא להתקרב לחמות הזאת. לפחות לא את והילדים. ושזה יהיה ברור גם לבעל.

חיבוק ענק! שולחת כוחות.

אלוקים אדירים!!!!!

זה כ"כ לא תקין בכ"כ הרבה רמות.

ברגע שהכל נגמר הייתי מעיפה אותה מהחיים שלי לצמיתות.

אני בהלם מוחלט

מגיע לך חופש ומגיעה לך הפסקה מתי שאת רוצה וצריכה.

בלי התחשבנות כמה את עושה וכמה את לא עושה.

את ראויה לטוב ולשלווה.

אני פשוט המומה.

🩷

מזל שהקבוצה הזאת קיימת! רק כאן יבינו אותי

שכתבתי שהיא חמה טובה בסהכ

התכוונתי שהיא חמה טובה עד המקרה הזה

באמת שהיא הייתה בסדר לעומת סיפורים אחרים שבנות כותבות היא לא אובסיסיסית לבן שלה ולא לילדים היא לא מהחופרות והמתעלקות

הולכים אליה מידי פעם בשישי ורוב הזמן שיחות טלפון מאוד שיטחיות .. היא של פעם פשוט חסר לה טאקט.

היא לגמרי השאירה אותי בהלם 😵‍💫

הצעתי לרווחה לבדוק אותם

אולי הם הבעיה הם התרגלו לראות אמא מתפקדת 

ואם אמא נחה או לא מרגישה טוב 

זה מגיע לאלימות ומשטרות אז זה אומר דרשני 

אני אחרי .. אני בבית

בסופו של דבר אין לי באמת לאן ללכת

אני בקשר עם כל המעורבים ומנסה לנקות את השם שלי

בסהכ .. אני אמא טובה עד כמה שאפשר

שמתפקדת ורק הייתה צריכה לילה לשים ראש וקצת מנוחה

מסוג הרגעים שלא הייתי מתנגדת שיטפלו בי

כמו שאני מטפלת בילדים והבית 😔

לא יודעת איך קרה שבקשתי עזרה כי אני עייפה

עכשיו הנפש שלי עייפה פי 100 😔

וטוב שאת כבר בבית.. את מלווה בטיפול יקרה?

איך בעלך הגיב לזה?

תכלס זה באמת כלום ימים שאת מחסירה, אפילו לפעמים רק חצאי ימים.

זכותך לנצל שעות הריון, מחלה, חופשה וכו'..

לכן לדעתי כל עוד לא רומזים לך, או ממש מעירים- הכל בסדר.

חוץ מזה שבמילא אסור לפטר אותך בהריון, לכן כרגע את מוגנת. 

כמה סטרס.

יש באמת תקופות כאלה שהכל פשוט קורה וזה הכי לא מתאים.

אני יכולה להגיד לך מהנסיון שלי בהייטק - אם כשאת שם את משקיעה וזמינה הכל בסדר. מותר לך להיות בהריון, מותר לדודים למות, מותר ללכת לבדיקות.

הבעיה זה אם את מגיעה ועושה הפסקת קפה שעה ואז א.צהריים שעה וב4 גם הפסת קפה של שעה.

לא צריך לעבוד כמו רובוט, צריך יחסי אנוש (זה חשוב לא פחות ממקצועיות) אבל פשוט צריך להראות רצינות, לנסות למצוא פתרונות (כמו שאת עושה, במקום לבטל יום בגלל בדיקה כן לעבוד מהבית) וזהו.

Haters gonna hate, אז אם זה הפחד שלך אפשר באמת לנשום ולזכור שזה שלהם ולא שלך, שאת עושה את המקסימוםועומדת בדרישות המצופות. שהיתה לא תקופה מאתגרת ועדיין את טובה.

כשאני הייתי חצי שנה בעבודה הרגשתי קצת כמוך לקחתי את הבוס שלי לשיחה ואמרתי לו "תשמע, עברה חצי שנה זה מבחינתי זמן להסתכל אחורה ולחשוב קדימה. היתה לי תקופה ממש מאתגרת, הגעתי מתחום אחר בתוכנה שהיה לי קל יותר וכאן קשה לי מאד. אני משתפרת אבל זה עדיין מאמץ ולא אינטואיטיבי וציפיתי מעצמי ללמוד יותר מהר. הייתי שמחה להבין איך אתה רואה את הדברים ולחשוב מה נכון הלאה."

במקרה שלי הוא אמר שהוא חווה את זה אחרת ודווקא הם מרוצים, אז המשכתי להרגיש אותו דבר ולהתאמץ אבל ידעתי שזה בראש שלי ואני כן עומדת בציפיות ייש בזה קצת משהו מרגיע.

הפידבק שהבוס שלך יתן לך יכול מאד לעזור, גם כדי לשפר את 3 החודשים שנשארו לך ללידה, וגם להבין מה הסטטוס שלך שם. לפי התגובה שלו תעשי הערכת מצב ותביני איך כדאי להתנהל הלאה. במיוחד שאצלך נשמע שזה דברים יותר חיצוניים שהקשו עלייך ולא מהותיים שהיו חלק מהעבודה

שאלתי קולגה מה חושב על השתלבות שלי והכל.

ואחרי זה גם שאלתי את הבוס. הכי דוגרי אבל הכי מרגיע.

עברה חצי שנה, אשמח לדעת איך אתה רואה את זה...

בהצלחה!!

הצוות כרגע קצת מוזר

לא רוצה לפרט אבל אני לא אין לי מישו בצוות ש'מבין שיחה'

לא בצורה מתנשאת, בצורה טכנית.