מה עושים בנסיעות ארוכות עם תינוקות יונקים?אנונימי (פותח)
ההורים שלי גרים מאוד רחוק מאיתנו (כ-4 שעות נסיעה),ולאור המרחק אנחנו נוסעים מס פעמים מאוד מועט במהלך השנה.
בחופשה הזאת נסענו אחרי תקופה מאוד ארוכה שלא היינו,עם ילדים בת שנתים ובן שלושה חודשים,יונק.
לי היה ברור שבמהלך נסיעה נצטרך לעצור להנקה.
בהלוך עצרנו בתחנת דלק,ונאלצתי להניק בין 2 כסאות תינוק. לא נח בכל,אבל זה מה שהיה....
בחזור ביקשנו ממנו לעצור ליד קניון שנמצא ממש על הדרך,כי ידעתי שיש שם חדר הנקה.
הוא התחיל להתעצבן שהוא מעדיף לנסוע עד הבית בלא עצירות,ושאסתדר עם הקטן יתעורר (הבעיה היא שברגע שהוא מתעורר וצורח בעלי לא מסוגל להתרכז בנסיעה אפילו לא 10 דקות...שלא לדבר על למעלה משעה נסיעה שהיתה לנו)
ניסתי להסביר שזה בלתי אפשרי,ובתגובה הוא נתן לי הרצאה שלימה שאין אפשר שהילד תלוי בהנקה,ואם אני רוצה לנסוע לשבתות אז שנוותר על הנקה ושיאכל בקבוק כי זה יותר מהיר ואפשר תוך כדי נסיעה...בסוף.הוא עצר הלכתי להניק והוא לקח את הגדולה לג'ימבורי ,אבל כשחזרתי התברר שהיא בכתה לו והוא התעצבן שבכלל עצרנו,ושהנקתי כלכך הרבה זמן ושהוא לא מעונין לעצור יותר בדרך....

מה עושים באמת?לא נוסעים?אני פשוט מתוסכלת מלהתווכח על האם ההנקות שוותת את זה או לא....
בלי קשר להנקה ממש לא בריאעדיין טרייה
לשים תינוק קטן בסלקל 4 שעות ברצף ההמלצה היא לא יותר מ45 דקות ברצף. בנסיעה כזאת צריך לפחות 2 עצירות התרעננות.
אני הנקתי מלא וגם בנסיעה של שעה היינו לפעמים עושים עצירת הנקה לנסיעות ארוכות יותר הייתי מכינה סנדוויצים במיוחד לעצירה ואז זאת גם הזדמנות לבעלי לנוח ולאכול משהו.
אגב אתם לא צריכים התרעננות? מנסיעה של 4 שעות רצוף בלי עצירה אני בדרך כלל יוצאת תפוסה לגמרי.
לא הבנתי - עם מי נסעתם? רק את ובעלך והילדים, או שיש נהג אחר?מתואמת

(מי זה ש"התעצבן"?)

בקיצור - לדעתי גם לא בריא לתת בקבוק במהלך הנסיעה לתינוק קטן, רק אם ממש אין ברירה. בנסיעה כזאת ארוכה ברור שחייבים לעשות עצירה - גם בשביל התינוק, גם בשביל הגדולה וגם בשביל ההורים. אם מה שמסובך הוא העצירה במקום שבו אפשר ללכת להניק - אני הייתי "מתפשרת", וכן מניקה באוטו. אפשר לעבור למושב הקדמי, וכך יש יותר מקום ויותר נוח ככה.

גם עם תינוקות לא יונקים צריך לעצור לפעמים.חילזון 123

האמת לעצור בקניון רק בשביל זה נשמע לי טירחה מוגזמת. הרבה יותר נח לי להניק באוטו. עוצרים במקום נח ולא הומה מידי בצד, יושבים מקדימה ומניקים. מקסימום שמים חיתול או משהו.

שאר הנוסעים יכולים בינתיים לחלץ עצמות בחוץ או לשבת באוטו.

אבל באמת גם בעלי אוהב לנסוע בלי הרבה עצירות ולהגיע כמה שיותר מהר... ואפשר לראות בזה גם הגיון מסויים.

אם הוא מעדיף ככה לא רואה בעיה לנסות גם את השיטה הזאת. ואם התינוק יתעורר ויבכה אז תנסו לפתור את הבעיה באותו רגע תלוי כמה נסיעה נשאר. או שיבכה טיפה וכבר תגיעו או שתעצרו בצד ברגע שזה מתאפשר ואז תניקי.

וכדאי לתזמן את הנסיעות לזמנים שהילדים עייפים ואמורים לישון ככה יש יותר סיכוי לנסיעה רגועה ומהירה.

זה אני,הפותחת....אנונימי (פותח)
האוטו מפוצץ בציוד (2 עגלות),כך שאין מקום להניק קדימה,רק מאחורה בצפיפות ובחוסר נוחות,והוא לא מוכן לעצור בשום מקום בצד הדרך(גם לא בתחנת דלק עם אין שם חניות מסודרות) כך שלחכות שהילד יקום,ואז לבנות על זה שבדיוק יהיה מקום שאפשר לעצור,זה גם בעיתי....

והכוונה שזה אכן בעלי למי ששאלה..
כשנוסעים עם ילדיםאר
חייבית לקחת בחשבון עצירות...
אם זה לאוכל, שירותים או סתם שאי אפשר לשבת כ"כ הרבה זמן ברצף...

ואולי כדאי לדבר עם בעלך, שיבין שכשיש ילדים החיים קצת משתנים...
וחבל להתעצבן סתם...


בהצלחה
מסירות נפש על הנקה - עד כמה?אחת הנשים

הנקה דורשת הרבה מאד מסירות נפש, וכל זוג צריך לקבל החלטה משותפת עד כמה לאשה יש כח לזה, עד כמה הבעל מוכן לשלם מחירים. (מסתבר כאן שלא כל כך...). לדעתי, טוב להרגיל ילד לפחות פעם ביום  לבקבוק. עם כל חשיבות ההנקה, יש מחירים שלא כדאי לשלם, כגון: הנקה מתוך לחץ ועצבנות, תחושות של כעס במשפחה, שנאה של נסיעות משפחתיות, ועוד.

מניקה בנסיעה ובכל מקוםש א
היי
קודם כל כל הכבוד לך שאת ממשיכה עם ההנקה למרות שלא נשמע שבעלך יודע להעריך את זה כמו שראוי.
בדיוק חזרנו מטיול לצפון עם נסיעות ארוכות. גם לי בן שנתיים ובן חודשיים. אני יושבת איתם מאחורה כי רק ככה רגועה שהכל טוב להם. 2 כסאות תינוק-אחד בצד ואחד באמצע ואני בצד השני. צפוף אומנם אבל טוב לשקט הנפשי שלי. כשהיה צורך הנקתי תוך כדי נסיעה למרות הצפיפות. הנקתי גם חופשי בחוף בכינרת ובנחל אחר- בעמידה, על פי התנאים שהתאפשרו. (אני בכלל בעד לנסות לזרום עם ההנקה ולהכניס אותה בטבעיות לכל מקום בו אנו נמצאים מבלי לתת לה "לשבש" התנהלות. ככה לא צריך נניח לעצור במיוחד בשביל זה).

בהצלחה!
צפיפות זאת לא הבעיה. הבעיה זה הסכנה!!אין כמו אמא

לא לדבר על קנס ונקודות אם שוטר תופס

באמת זה עברה על החוק להניק תינוק שחגור בסל קל?עדיין טרייה
עברה על החוק? אני עוד לא הבנתי איך טכנית עושים כזה דבר..ירושלמית טרייה
שניכם חגורים? אם שניכם חגורים אז לאאין כמו אמא

אני מדברת על כך שמוציאים את התינוק מהסלקל כדי להניק

נראה לי שדיברו פה על מצבעדיין טרייה
שגם האמא וגם התינוק חגורים. זה ממש לא נוח ומסובך אבל היו איזה 3 מקרי קיצון שהשתמשתי בזה (מיקרה קיצון הכוונה עצרנו להניק המשכנו לינסוע אבל זה לא עזר כי היא המשיכה לבכות אילו שאכלה ורק הנקה הרגיעה אותה כנראה כאב שיניים או משהו). דיברו כאן על סכנה שהאם תחנוק את התינוק בעצירה פתאומית האמת לא חשבתי על זה אבל גם לא ניסיתי את זה בגיל כזה קטן.
לפי הדעה שאפשר בקבוק בנסיעה...פיגא *
אולי אפשר הנקה בנסיעה?
לפני הרבה שנים, עשיתי את זה בנסיעה מאוד מאוד ארוכה. ישבתי, עם חגורת בטיחות, בין שני המושבים של הקטנים, וכשהתינוק רצה לינוק, התכופפתי עליו, והנקתי, ובעלי המשיך כל העת בנסיעה.

אולי לדבר עם בעלך מה כל כך מפריע לו.
אולי ליידע אותו על היתרונות המדהימים של הנקה.

בהצלחה!
ניסיתי עם זה כמה פעמים והגב ממש נשבר מזהעדיין טרייה
זה נראה לי פיתרון ממש למקרה חירום
מסוכן..נועה 28
במיוחד עם תינוק פיצי, יכולה להיות עצירה פתאומית ושהוא יחנק ח"ו
גם אנחנו גרים רחוקאנונימי (3)
3 שעות בערך
ועם שני ילדים-שנתיים ושלושה חודשים
בדרך כלל הבעיה זה הגדול שמשעמם לו או בוכה כי לא נוח לו..
הקטן רוב הנסיעה ישן... אצלנו צריך מקסימום הנקה אחת וגם זה לא בטוח (בדרך כלל אוכל כל שעתיים אבל בנסיעות ישן טוב). אפילו בכביש 6 יש מפרצים שאפשר לעצור בהם ופעם הנקתי שם..תמיד אפשר למצוא תחנה ואז מניקים רק כשבאמת צריך ולא עוצרים סתם (כי בשביל הגדול צריך לנסוע כמה שיותר מהר...).
אגב-למה 2 עגלות? אין לול אצל ההורים?
הפותחת...אנונימי (פותח)
יש לול אצל ההורים,אבל שם יושנת הגדולה,והקטן בעגלת אמבטיה.
בעלי לא מסכים לעצור במפרץ/בתחנת אוטובוס על הדרך. הוא טוען שזה לא חוקי ומאוד מסוכן...
אם הוא מסכים לעצור, אז זה רק אם אמצא מקום חניה מסודר,אחרת ממש הבאתי לו את הסיבה שלא לעצור....
אם הגדולה בלולאנונימי (3)
אז אולי יש לכם אפשרות לוותר על עגלה אחת? ואז לפחות יהיה לכם מרווח יותר..
בקשר לשינהפלא ההורות
ילדה בת שנתיים יכולה לישון על מזרון על הרצפה..
אם יש דבר כזה (או שוה לנסות להשיג או לקנות) אז מתפנה הלול בשביל התינוק...
ניסינו,היא לא מסכימה...אנונימי (פותח)
היא יכולה לבכות ולא לישון כל הלילה...
עד שמצליחים להרדים אותה ןמעבירים למזרון,והסרט מתחיל מהתחלה...
אז להשיג עוד לול.בלדרית
אלו ההורים שלכם, זו השקעה לטווח ארוך.
אני בטוחה שהם בעצמם ישמחו לסדר לכם אם תבקשו, הרי הם מעוניינים בוודאי שתגיעו אליהם.
אולי יש אפשרות להחליף את העגלה של הגדולה לטיולון כמה שיותר קומפקטי וכך לחסוך מקום?
יש גם עגלות תאומים עם אמבטיה, שווה לברר.

בנוגע לויתור על הנקה והעצבים של הבעל. אני הייתי לוקחת אותו לשיחה על זה. לדבר בשקט ובנחת בזמנכם הפנוי על העניין. יש פה מידת כעס וחוסר סבלנות שבטח נשקפת גם במישורים נוספים עם הילדים. תסבירי לו שילדים זה סבלנות. שהנקה היא דבר מדהים ושהעצירה בדרך יכולה להיות חווייתית ומהנה אם רק יבוא אליה בגישה חיובית. הרי זה כיף להיות בקניון וללכת בג'ימבורי, למה הגדולה התלוננה? אולי היא ראתה שהוא כועס ולא נעים וזה מה שגרם לה לא להינות מהעצירה? אם הנסיעה היא בלילה, אין מה להתעקש לקחת אותה לשחק, אפשר לשבת בנחת על ספסל, הרי היא עייפה. והתינוק רק בן 3 חודשים, ממש בקרוב הוא יוכל לחכות יותר בין ארוכות ואולי לעבור נסיעה שלימה בשקט או עם אוכל מוצק.
אז להשיג עוד לול.בלדרית
אלו ההורים שלכם, זו השקעה לטווח ארוך.
אני בטוחה שהם בעצמם ישמחו לסדר לכם אם תבקשו, הרי הם מעוניינים בוודאי שתגיעו אליהם.
אולי יש אפשרות להחליף את העגלה של הגדולה לטיולון כמה שיותר קומפקטי וכך לחסוך מקום?
יש גם עגלות תאומים עם אמבטיה, שווה לברר.

בנוגע לויתור על הנקה והעצבים של הבעל. אני הייתי לוקחת אותו לשיחה על זה. לדבר בשקט ובנחת בזמנכם הפנוי על העניין. יש פה מידת כעס וחוסר סבלנות שבטח נשקפת גם במישורים נוספים עם הילדים. תסבירי לו שילדים זה סבלנות. שהנקה היא דבר מדהים ושהעצירה בדרך יכולה להיות חווייתית ומהנה אם רק יבוא אליה בגישה חיובית. הרי זה כיף להיות בקניון וללכת לג'ימבורי, למה הגדולה התלוננה? אולי היא ראתה שהוא כועס ולא נעים וזה מה שגרם לה לא להינות מהעצירה? אם הנסיעה היא בלילה, אין מה להתעקש לקחת אותה לשחק, אפשר לשבת בנחת על ספסל, הרי היא עייפה. והתינוק רק בן 3 חודשים, ממש בקרוב הוא יוכל לחכות יותר בין ארוכות ואולי לעבור נסיעה שלימה בשקט או עם אוכל מוצק.
בתחנות דלק יש הרבה מקום חניה. בדרך כללאם ל2


תכל'ס זה באמת מסוכן.בתאל1

אז למה שלא תתכננו מראש איפה תעצרו?

הרי את הדרך אתם מכירים...

תחליטו על מקום מסויים שטוב בו לשניכם- אחרי זמן מה של נסיעה כשאת פחות או יותר יודעת מתי הקטן אמור לאכול... 

ותחליטו גם מה עושים במידה והקטן בדיוק ישן או לא יודעת מה... 

וככה אין הפתעות ואין מריבות בנסיעה... 

יש אנשים שנסיעות עושות אותם עצבניים...

 

בעלה לא מסכים לעצור!!! עצות תכנון איך לעצור לא יועילואין כמו אמא

צריך עצות איך לשכנע את הבעל לעצור

נו... השאלה היא למה הוא לא מסכים לעצורבתאל1

כי אם זה בגלל שמסוכן במקומות מסויימים- יש לזה פיתרון

ואם זה בגלל שלא נוח לו אני אני יודעת מה- גם לזה יש פיתרון

עצות לשכנע את הבעל לעצור זה בדיוק מה שכתבתי.

 

הוא רוצה להגיע מהר הביתה כמו שהיא כתבהאין כמו אמא

להניק זה נראה לו התעכבות מיותרת

 

כן...אבל מעבר לזה יש את התירוצים של אמצע הדרךבתאל1

ולזה הבאנו פיתרון...

אם הוא מתאים...

כולם מבינים שיש רצונות שלא ניתן לעשות איתם כלום... ;) 

גם אני ככה עם נסיעות ארוכות בין 2 סלקליםמעין אהבה
רק שאצלי התינוק שתכף בן שנה צורח רוב הדרך...מאז שנולד ככה.
רק עכשיו כשכבר אוכל קצת יותר קל.
הוא פשוט שונא לשבת בסלקל בלי לזוז...
נוסעים לרוב באוטובוזים עם סלקל וזה יותר קל מברכב
לכן אני מעדיפה הרבה פעמים נסיעה בתחבורה ציבוריתיעל מהדרום
לא הייתי מאכילה בנסיעה גם מבקבוקירושלמית טרייה
זה נראה לי מסוכן. יכול להיכנס אוויר במקרה הטוב, ואז התינוק המסכן יסבול מכאבי בטן ויעשה המון גרעפסים.
ובמקרה הרע יכול קצת אוכל לקפוץ בין הקנה והוושט.

אז שבעלך יידע שאין לזה פיתרון. פשוט צריך לעצור. ואם זה ארבע שעות נסיעה, תינוק קטן כנראה יהיה רעב מתישהו. אי אפשר להתחמק מזה. וזה לא קשור להנקה או בקבוק. בתור אדם מבוגר הוא יכול להבין את זה ולוותר על רצונו בגלל צרכי התינוק.תינוק לא יכול לוותר.

לגבי איפה לעצור:

אולי תבדקו מראש איפה יש מקום שקט שנוח לעצור בו, כגון לרדת.מהכביש הראשי לתוך ישוב שקט, ואז אפשר לעצור בכל רחוב. אם אי אפשר לשבת מקדימה אז שבעלך יצא ותניקי בכיסא הנהג.
שיביא לו משהו לקרוא, שיעשה סיבוב עם הבת או כל דבר אחר שירענן אותו.

ואולי אפשר שההורים שלך יבואו אליכם? ארבע שעות נסיעה זה פשוט קשה.
אני מתכוונת, לתכנן ולעצור מראש. לא לחכות לבכי.ירושלמית טרייה
בגלל זה הצעתי לעצור בקניוןאנונימי (פותח)
כי זה ממש על הכביש...
לבת השנתים יש ג'ימבורי שהיא מאוד אוהבת ומיזוג,ולי חדר הנקה מסודר...
אבל היא בכתה לו (לדבריו מעיפות,למרות שכשהמשכנו לנסוע היא לא נרדמה כמעט עד הבית) לדבריו עדיף לנסוע ישר,ואם היא בוכה שא דחוף לו מוצץ/בקבוק/אצבע ולא יודעת מה עוד....
אין לבעלך סבלנות . אבל זה החייםאין כמו אמא
או שזה ילך ברע במריבות
או שילך בטוב ובהבנה
התחושה כאילו ,הילדים שלך, תשברי את הראש לבד איך תעבור הנסיעה לא מענין רעב שלהם או מנוחה. אני רק נהג
חבל לי שגם לך ככה קשה להתמודד עם ההנקה ותינוקים ובעלך רק מקשה.
אני הייתי מפסיקה לנסוע . לפחות אולי שהילד יהיה בן חצי שנה שאפשר לתת עוגיה בנסיעה
בתור מישהי שנוסעת רחוקיש בי אהבה ו..
בהתחלה היינו נוסעים באוטובוס (נסיעה של כשלוש וחצי שעות), תכננתי את ההנקה ואת שעת הנסיעה שתתאים לשינה של הילדה. בפעם הראשונה הבנתי שזה לא עובד ולכן כמה ימים לפני הנסיעה שאבתי כל יום קצת עד למנה שלמה. לא תמיד הצלחתי ולכן לפעמים הבאתי מטרנה
אחרי הילד השני קנינו רכב ואז העצירות היו נוחות יותר והשתדלנו לעצור בזמן ההנקה. בכל מקרה ילדים חייבים את ההתרעננות הזאת! זה סיוט נסיעה כל כל ארוכה, אני זוכרת בתור ילדה איך הרגשתי שזה לא נגמר, לכן שתי אפשרויות:
1. אם נוסעים ביום כשהילדים ערים אנחנו פשוט עוצרים לטיול באמצע הדרך- מעיין, תצפית, חורשה.. מה שבא ליד. עוצרים אוכלים ארוחת פיקניק ויושבים שעה בנחת. אחכ ממשיכים והילדים נרדמים כמו מתוקים עד שמגיעים
2. נסיעה בלילה- הילדים ישנים, אף אחד לא רעב והכבישים ריקים..
ובעניין הציודיש בי אהבה ו..
לנו יש בבתים של ההורים מיטות תינוק או לולי קמפינג. אמבטיה, כיסא אוכל, טרמפולינה משחקים.. חיתולים תכשירי רחצה והגיינה שלנו ושל הילדים. זה כל כך מקל! תסחבו עם הרבה פחות דברים.. ותחשבי מה יהיה כשיגיע הילד השלישי בעזרת השם..
גם לנו יש אצל חמותיאנונימי (6)
לולים, טיטולים, משחה, מגבונים, מברשת שיער שלי, נעלי בית, נעלי שבת ישנות של בעלי (שאם נשכח להביא יהיה לו לפחות אותם), אמבטיה, יש לנו מדף בארון לדברים שאנחנו רוצים להשאיר שם(כגון הטיטולים,מגבונים וכו') וחוץ מזה מדף של מצעים ומגבות שהם קבוע לנו ולא בשימוש של אף אחד אחר.
מומלץ
אני מתכופפת לסלקל ומניקה בנסיעה.אנונימי (4)

שובר את הגב אבל לפחות יש שקט...

אין לנו נסיעות ארוכות שמחייבות עצירה. בנסיעה של חצי שעה למי יש כוח לעצור בדרך..

ואם הכנתי מראש- נותנת בקבוק שאוב.

בכל מקרה להניק ככה תינוק גדול זה הרבה הרבה יותר קל מאשר תינוק בן יומו.

מסוכן מאוד לשניכם...אנונימי (פותח)
במקרה של תאונה לא עלינו,התינוק עלול להיחנק ח"ו ואת עלולה לעוף קדימה (ברגע שהתכופפת החגורה פחות מגנה עליך...)
זה נכון..מצד שני נראה לי שלפעמים אין ברירהיעל מהדרום
אני הנקתי תינוק בן חודש ועשינו תאונה. זה היה מאוד מפחידאין כמו אמא

עוצרים בצד ומניקים. דוקא אצלינו מצידי הנקתי תמיד בנסיעה לא חשבתי על עצירה עד שקלטתי את הסכנה .

ואם בעלי לא היה מסכים ,אז הייתי מבקשת שיוריד אותי בצידי כביש ראשי ואני אשאר שם עם התינוק ..שימשיך לנסוע אולי יאסוף אותי איזה רכב אחר

אני מציעה לאף אחד ,לא  לסכן את עצמו והתינוק בגלל שלבעל לא יהיה עצבים לעצור.

יקרה אל תדברי מבעל מסכןמיניונית
הי יקרה
מעריכה אותך מאוד על המאמץ בהנקה, זה המתנה הכי מופלאה שתוכלי להעניק לילדך. אל תוותרי
אם לבעלך אין כוח- תנהגי את! ותעצרי בתחנות דלק כשצריך להניק. גם כשהילד יגדל ולא יינק, יהיה צריך לעצור להפסקת שירותים, ולהתרעננות.
אם בעלך לא מבין עכשיו אז זה ילך ויחמיר, אל תוותרי! כמו שאמרו חכמים ממני, הנקה או בקבוק מסוכנים בזמן נסיעה, ולהשאיר ילד רעב זו לא אופציה! תבהירי לבעלך שזו התעללות לשמה
תבהירי לו שגם בקבוק זה סכנה בנסיעהמיניונית
הוא מנסה להתווכח איתך על הנקה... פתאום קלטתי
יש הרבה בעלים שלא מבינים את חשיבות ההנקה וכועסים על ההשלכות שלה.
אז פשוט תוציאי את העוקץ: תבהירי לו שגם בקבוק זו סכנה לנסיעה, כמו שאמרו חכמים ממני, וכן לעניין ישיבה ברצף בסלקל וצורך לילדים בהפסקות..
ואם עדיין מתעקש אז תיסעי לבד, או עם חברה/ אחות.
כך עשתה אחותי בזמנו, ומאז בעלה הבין והוא מצטרף לנסיעות בלי לקטר
לתכנן עצירה מראש ולהביא לבעלך ארוחה קלהכלנית1

אם אתם נוסעים לעיתים רחוקות והמרחק כל כך גדול, כדי לחסוך מהתינוק כמה שעות של סלקל, מה שמאד 

לא מומלץ, וכדי לא לגרום לך ולתינוק אי נוחות (התינוק רעב ואת אולי קצת כבידה בגלל שהגיע זמן ההנקה),

כדאי לקבוע מראש מקום מתאים לעצירה. כלומר, מרכז מסחרי ובו פינת הנקה או מקום שבו תוכלי להניק

בשקט, בזמן שבעלך יוכל לנוח מעט מהנהיגה (לא קל לנהוג 4 שעות ברצף).

 

את יכולה מראש לבחור איתו מסלול וגם להביא לו ארוחה קלה להפסקה.

חשוב להסביר לו את הוראות הבטיחות לגבי הסלקל (הוראות בטיחות של הסלקל או בספר שבו כתוב שאין

להשאיר את התינוק בסלקל רצוף יותר מ... שעות), ולהבהיר שאין קשר בין זה להנקה.

 

כדאי כבר לטפל בבעיה שנוצרה, כי המצב עלול להיות יותר בעייתי בע"ה כשיהיה באוטו פעוט שצריך לשירותים

או ילד שלא מסוגל לשבת כל כך הרבה שעות ברצף.

תנסי להניק תוך כדי נסיעה,כששניכם חגורים כמובןאנונימי (5)

נכון זה לא שיא הנוח אך זה בטיחותי וחוסך זמן,אחרת זה מאוד קשה באמת העצירות הללו.

בכל אופן,תיכף הוא יוכל לאכול מוצקים אז תוכלי לתת לו משהו מרוסק בדרך,וגם יינק פחות זמן.בהצלחה!!! פה נקה זו השקעה והתמסרות...

 

אפשר גם כמובן לשאוב בבית או בדרך ולתת בקבוק

ההנקות שוות את זה בךי ספקהפתעה!
נשמע שבעלך צריך סדרת חינוך על חשיבות בהנקה תשבו ותדבר על זה בנחת.תסבירי לו שאת מרגישה שהוא לא מספיק תומך בהנקה ואת רוצה לשתף אותו למה זה חשוב.

לגבי הנסיעה עצמה- נסיעה עם תינוק קטן דורשת הפסקות כל שעה, שעה וחצי. צריך לקבל את זה מראש. זה היה ממש הלם בשבילנו לגלות את זה בדרך הקשה כשהקטנה נולדה לא ציפינו.
בכל מקרה, עכשיו אתם הורים וזה מה שההורות דורשת.
בקבוק זה לא פתרון פשוט כי אסור, אסור לתת בקבוק תוך כדי נסיעה. והאמת- חבל. פשוט חבל לתת תחליף במקום הדבר הנכון והאמיתי. כל בקבוק תמ"ל משבש את האיזון במערכת העיכול. (למרות שיש תינוקות שזה לא נראה שזה משנהלהם יותר מדי... אצלנו ממש ראיתי הבדל.)

פתרון קצת אחר- יש לך אוטובוס ישיר/ישיר מאמצע הדרך? אולי שאת והתינוק תיסעו באווטובוס והם ימשיכו ברכב עם כל הציוד? סיי עם הסלקל ואם תצטרכי להניק זה לא כל כך נורא להוציא אותו ולהניק באוטובוס.
להוציא מהסלקל תוך כדי נסיעה באוטובוס???אשריך

מסוכן מאוד,במה יש לכך עדיפות על נסיעה ברכב??

חוקית יש הבדל בין רכב פרטי לאוטובוסיעל מהדרום
לק"י

ועד כמה שזכור לי לחוק הזה יש סיבה..
כנראה שבאוטובוס הסכנות הן אחרות (לא על אף אחד).
^^^הפתעה!
בוודאי עדיף שיהיה הסלקל, אבל כל עוד יושבים זה פחות מסוכן מאשר ברכב.
באוטובוס גם אין חגורות בטיחות. אין כסא תינוק או בוסטראין כמו אמא


באוטובוס בינעירוני יש חגורותהפתעה!
אני תמיד התניידתי עם סלקל
לשאלתךיהודי אמיתי 87

ראשית, כמו שענו לך בתגובה אחרת, רצוי לעשות עצירות לתינוקות שיושבים בסל-קל וזאת כדי לשחרר את איבריהם. זה מאוד לא בריא עבורם להיות כלואים בסל-קל שמגביל את חופש התנועה שלהם למשך זמן רב.

בנוסף, הנקה זה חשוב. זה המזון של התינוק שלך. את מחליטה אם את רוצה להניק ואם לא. ברגע שהחלטת שאת רוצה להניק, עלייך לקחת בחשבון את כל ההשלכות. זה אומר שכשהתינוק יהיה רעב, הוא יהיה חייב לאכול. תינוק לא יודע ולא יכול לדחות סיפוקים! והוא לא צריך! תינוק רעב זה לא כמו אדם מבוגר רעב שמסוגל להתאפק. לתינוק רעב כואב כל הגוף עד שהוא מקבל מזון! וגם אם הוא יקבל בקבוק (שאגב, את יכולה לשאוב ולתת לו חלב שלך), את לא תוכלי להוציא אותו מהסל-קל במהלך הנסיעה ולהאכיל אותו על הידיים! זה לא בטיחותי! ולהאכיל אותו כשהוא נמצא בסל-קל זה לא נכון עבורו ואפילו מסוכן. לכן, זה לא באמת משנה אם הוא יונק או לוקח בקבוק, כי במילא צריך לעצור בצד כדי שיאכל.

אני חושבת שבעלך טועה שהוא אומר שלהאכיל מבקבוק זה מהיר יותר מאשר הנקה, כי בהנקה התינוק יודע לעכל כמעט כל מה שאכל, ומוציא מעט גזים ופולט פחות מאשר תינוק הניזון מתחליף חלב. מעבר לכך, ההנקה מחזקת את התינוק ושומרת עליו מפני מחלות ומחסנת אותו. בהנקה התינוק מקבל יותר מאשר מזון, הוא מקבל ביטחון - שזה הצורך ההישרדותי הכי חזק אצלם, תאמיני או לא. אני חושבת שאם את מחליטה שאת רוצה להניק, וזו החלטה שתלויה רק בך ובתינוק שלך ובמה שנכון לשניכם, עלייך להלחם על כך ולא לוותר! כי מדובר בהפרש של 10 דקות בסך הכל בין הנקה לבין בקבוק! בזמן הזה בעלך יכול לבלות זמן איכות עם בתכם הגדולה, או לקרוא ספר או סתם לנוח מהדרך ואת יכולה לבלות זמן איכות עם התינוק.

מה שכן, אם הוא מלחיץ אותך ואת מרגישה לא נינוחה, ההנקה תארך זמן רב יותר ותהיה פחות אפקטיבית. נסי לדבר איתו, להסביר לו כמה זה חשוב וכמה זה נכון, אפילו בלי קשר להנקה, לעצור בצד, בשביל כל המשפחה.

לי יש ילדה בת פחות משלוש ותינוקת יונקת בת חודשיים וחצי וההורים שלי גרים במרחק שעה וחצי נסיעה. אז אנחנו עושים עצירה בערך שעה אחרי הנסיעה, ויש זמן לשירותים ויש זמן לחלץ איברים ואחר כך הנסיעה נינוחה יותר. קל וחומר בנסיעה של ארבע שעות. אתם חייבים לעשות לפחות 2 עצירות, גם בשביל הגדולה. תחשבי שאם את לא נינוחה כי התינוק רעב או כי את דואגת מסיבות אחרות, כל המשפחה לא נינוחה, כי כולם תלוים בך ואז לבעלך יהיה קשה יותר לנהוג. הייתי ממליצה לך או לבעלך לקרוא קצת על הנקה ועל כמה שזה חשוב ומועיל. אולי אם הוא יבין את ההשלכות של הבקשה שלו הוא יתנהג אחרת.

בהצלחה! מקווה שעזרתי.

עוצרים בתחנת דלק להתרעננות....אני84אחרונה
בכל זאת לנהוג 4 שעות רצוך זה קשה....
מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמראחרונה

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)אחרונה

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

תודה רבה לכל העונות!מטפחת:)

אני באמת רוצה לחזור הבעיה שיש תור רק בשלישי והרופא תורן יש לי חוויה נוראית ממנו

תרופת סבתא מטורפתתתתותית11

חלב עיזים ישר מהעז, ממש לחלוב ולשתות או לגרגר ישר

היה לי ממש כזה אמנם בגיל יותר צעיר

ברמה שלא יכולתי לדבר

באותו יום הכל נעלם

ממה ששמעתי גם מהסופר זה סבבה.מוריהאחרונה

הבעיה עם חלב עיזים יישר מהעז זה חלילה העברת מחלות.

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnutאחרונה

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

נזכרתי שגם פטל לקחתיירושלמית במקור

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרום

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

לזכרוני כשזה עיסוי ידני.במכשיר (פרימאם למשל) זה לאירושלמית במקור

אה וזוכרת גם שמה שמסוכן קצת זה הבלון (מכשיר אחר)ירושלמית במקור

לא יודעת. במה ששקראתי דובר על עיסוי בכללייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

לא פירטו איזה בדיוק.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

שוב לגבי כיתה א'אובדת חצות

אני עדיין מרגישה מעורבבת מהם מאד

יש להם המון חוויות שצריך לשתף ולהכיל , סיפורים לשמוע, עניינים לטפל בהם, שיעורים לעשות.

אנחנו מתמזמזים יחד עם כל המטלות והמאבקים איתם בסדר ערב (לנו יש אידיאל לעשות שיעורים לפני טלויזיה או להתקלח מוקדם ולסיים עם זה- להם יש תוכניות אחרות רוצים זמן מחשב ומסך וכו) ואיכשהו אנחנו גם משקיעים בהם בקריאת ספרון או להביא חבר או לעבוד על קריאה או אנגלית וכל זה מאד לוקח זמן ומגיעים ל11 ועוד לא עשינו כלום ויש כלים בכיור.

פתאום אין לי זמן לספורט אפילו ולדברים שבעבר היה לי זמן.

ושוב אני סביבם מאד ואין לי רגע לעצמי.

אפשר לו"ז ערב עם ילדי כיתה א (מאמהות לילדי בית ספר) בלי להתמזמז אבל גם לא להיות מדי נוקשים? כלומר להביא בחשבון שילד שחזר עייף ורעב מיום שלם וצהרון לא ירצה לעשות שיעורים מייד? אשמח ללו"ז של שעות והצעות מה לעשות בכל זמן מה אתם מאפשרים ומה לא.

סליחה על החפירה ותודה על ההכלה

תודה!!!

מה קשור אנגלית בכיתה א?רינת 24

למה להעמיס סתם?

אצלנו אין כמעט שיעורי בית. רק בשבת יש דף קריאה ובמהלך השבוע 2-3 דפים בחשבון. הילדה עכשיו בכיתה ב' והיא קוראת מצוין אז כנראה שזה עבד…

מציעה לך לדבר עם המורה ולברר איתה מה קריטי בשיעורי בית ומה אפשר לוותר.

הלוז אצלנו:

16- חוזרים מהצהרון

עד 18- חבר/חוג/מסכים/פארק

18- ארוחת ערב

19- שיעורי בית (אם יש, בדרך כלל אין)+ מקלחת

20- זמן התמרחות לצערי…

21- לישון

אצלנו יש המון שיעורי בית ואין חיה כזאת לא לעשות.ואז את תראי

בגלל זה אמרתי לתאם עם המורהרינת 24

לדעתי האישית ומניסיוני עם שני ילדים אין צורך בכל כך הרבה שיעורי בית בכיתה א… זה ממש צער בעלי חיים… חחח

(בניגוד לגילאים גדולים יותר שלדעתי צריך הרבה יותר לתרגל מתמ' למשל ממה שנותנים אצלנו)

הייתי מורידה עומסנעמי28

מילא הייתם שמחים ומאושרים עם ההעשרה הזאת.

אבל נשמע שזה לא עובד לכל הצדדים.

גם ככה עמוס, גם ככה המעבר בין גן לכיתה קשוח, גם ככה תאומים, גם ככה יש אתגרים שלא קשורים, למה להעמיס?

זאת לא שאלה רטורית, תשאלי את עצמך בכנות מה מניע אותך לדחוף אותם לעוד ועוד?

זה דומה לדרך שאת גדלת? זה תנאי בעינייך להצלחה עתידית? זה גורם לך להרגיש אמא משקיעה וטובה יותר (וללוא זה, מזניחה)? , העתיד שלהם מלחיץ אותך?

אולי את דורשת מעצמך הרבה ומצפה דרישה דומה גם מהם?

ולמה?

באמת תשאלי את עצמך מה גורם לך למרדף הזה, כדי שאם העומס קורה שוב, תזהי על מה זה יושב.

אם זה היה בשמחה ובטוב, אז הכל בסדר, אבל זה לא.

הרבה יותר משמעותי בהתפתחות ילדים בגיל הזה זה סביבה רגועה, בית שאפשר להתפרק בו, אמא רגועה, זה נותן ביטחון רגשי שהוא יכתיב את ההצלחה העתידית שלהם יותר מכל תחום העשרה בכיתה א'

רגעים משפחתיים וחוויות חברתיות מעשירות הרבה יותר מכל עוד תוספת לימודית.

היה להם יום ממש עמוס ורווי לימודים, די הגיוני שירצו לפרוק לחץ.

כשאת חוזרת מהעבודה לא מתחשק לך רגע שקט וקפה?

לילדים פי כמה.

אם השיעורים לא ליום שלמחרת, אין צורך כל יום, גם לא נורא אם לא הכל יעשה בשלמות, וכל שאר התוספות להוריד כרגע.

אצלנו היה בערך ככה:טארקו

חוזר ב16 מהצהרון

זמן חופשי, משחקים, מחשב, לצאת החוצה לגן שעשועים וכאלה.. מה שזורם

חמש וחצי בערך אפילו לכיוון שש עשינו ש"ב, לא היו הרבה ולא נמרחנו עם זה אבל גם אם בחר שלא השארנו את המאבק למול המורה ולא מולנו. היה בעיקר בקריאה.

18-18:30 ארוחת ערב(קלה. לרוב משהו מבוסס על פיתות) לוקחת בערך חצי שעה ולפעמים פחות מזה

מקלחות מהירות, יוצאים עד 19 ורבע מקסימום

ולמיטה עם סיפור/פודקאסט/מוזיקה.

פעם בשבוע(לרוב מוצש כדי להתחיל את השבוע בטוב) עוברים על הקלמר והילקוט לראות שהוא מסודר

מערכת לא ממש היה בכיתה א כי פשוט היה צריך להביא חשבון ועברית כל יום והשאר נשאר בכיתה.

אוכל ארגנו אחרי שהוא הלך לישון אבל הוא באמת היה במיטה עד 20 במקסימום.

אני דווקא לא מרגישה שנכון לעשות שיעורי בית מיד כשחוזרים מבית הספר. נכון שככה זה "קל יותר" מצד לזכור ושזה לא ייבלע ביום

אבל ממש רואה אצלנו, וגם זוכרת עלי כילדה ועל אחים שלי, שחוזרים מאוד מוצפים מיום שלם מחוץ לבית שהוא מאמץ מנטלי גדול מאוד

וצריך זמן רגיעה והפסקה לפני מאמץ מנטלי נוסף... יש ילדים שזה בסדר להם אבל לדעתי לרוב הילדים זה נכון ולכן העדפנו שזמן ש"ב יהיה לקראת א.ערב ולא מיד כשחוזרים.

הבת שלי בכיתה א בבית ב2, יש לה ש.ב כל יוםרקלתשוהנ

אבל המורה לא נותנת משהו שלוקח יותר מ10 דקות. אם שתי מורות נותנות, זה רבע שעה מקסימום.

אני לא מבינה את התיאור שלך אז נראה לי שמשהו בתנאי הפתיחה שלכם שונה בהרבה.

מאיפה הגיע האנגלית? הם לומדים אנגלית בכיתה א??

מניחה שאם היתה חוזרת ב4, גמורה מותשת ומוצפת בהרבה, היה לה קשה הרבה יותר לתת מהזמן שנותר לה לשבת שוב ללמוד

לא הייתי עושה שום לוז עם ילדות הכיתה שלה אם היא מגיעה ב4, אין לה שום צורך לראות שוב חברות אלא רק להירגע בבית ולנשום.

יש מקומות שלומדים אנגלית בכיתה א'יעל מהדרום

לק"י

אבל אצל הילדים שלי זה היה קליל. בטח לא כולל חזרות וש.ב.

לוזהמקורית

חוזרים ב16

מסספרים איך היה, מנשנשים משו

משחקים

לפני ארוחת ערב אם יש שיעורים - עוברים על זה (לא יותר מ10 דק רבע שעה בדרכ)

ארוחת ערב+ מקלחות

זמן פטפוטים

20 לישון וביי

אחרי השעה 16 מבחינתי זה הזמן להיות בבית.

לפני שנתיים היה חוג לכל אחד אבל זה היה עמוס מדי

הבת שלי התחילה לבקש להיפגש עם חברות. אני אאפשר לה פעם אחת השבוע, אבל במקביל אבהיר לה שהחברה נמצאת איתה בכיתה כל היום וזה מספיק בעיניי וזה ממש לא הולך לקרות על בסיס שבועי

בעלי דואג להפגיש את הילד למשחק כדורגל עם חברים פעם ב3 שבועות

זהו

אצלנו השב יכולים לקחת 20 דקות, ילד1מנגואיתאחרונה

המורה אמרה שאם לוקח יותר מ20 דקות ,להפסיק ואם קורה כמה פעמים לדבר איתה והיא יכולה להוריד לילדים באופן ספציפי

אנחנו עושים בדרכ שב אחרי ארוחת ערב כי אז גם אני וגם בעלי בבית ונוח שאחד יושב איתו וההורה השני עם השאר/מקלחות וכו

אמהות לצמודים?עיונית

אז מסתבר שאני בהריון.

לא רציתי את זה, מבחינתי מינימוםם עוד שנה...

והתינוק שלי עדיין תינוק! הרגע חגגנו לו שנה, הוא לגמרי יונק ועוד ישן איתי..

השנה הזאת הייתה לי ממש אינטנסיבית עם התינוק. איך עושים את זה כשיש גם פעוט בן עוד לא שנתיים?

אני אשמח לעצות, טיפים, ועידודים שזה שווה את זה 🥲

תזכרי שעוד 9 חודשיםהשקט הזה

התינוקי כבר יהיה ממש פעוט. ירוץ, ידבר במידה מסויימת.. 9 חודשים של הריון זה המון זמן בהתפתחות של תינוק/ פעוט

גם לי קרה, כשהקטן שלפניו היה בן שנה נכנסתיהתייעצות הריון

להריון עם התקן והרגיש לי שהוא ממש תינוקי. היה קשוח באמת, יכולה לעודד אותך שגיל שנה ותשעה חודשים שונה מאוד מאוד מגיל שנה! אמנם עדיין הרגיש לי שהוא תינוק שלי, אבל הוא כבר הלך, דיבר קצת, הבין המון וקיבל את התינוק בשמחה ואהבה.. התינוק שנולד מתוק מדבש, אבל ברור שזה דורש ויחסית צמוד.. תני לעצמך זמן לעכל את האירוע.. מקווה שתתחזקי ותצליחי להכיל את זה בטוב. מוזמנת לפרטי אם תרצי

יש לי צמודים ואחכ לא צמודיםכורסא ירוקה.

ההתחלה עם צמודים קשה, זה ברור, אבל קודם כל את עדיין בתוך הלופ, זה לא להתחיל מאפס עם תינוק (בניגוד ללא צמודים שהיה לי יותר קשה מהבחינה הזאת), ושתיים זה משתלם ממששששששש.

בהתחלה כשאמרו לי שזה משתפר לא האמנתי בכלל, אבל וואו! איזו קרבה ואיזה כיף זה כהורים לראות את הכנופיה הקטנה 🤣 והם ממש חברים ואכפת להם אחד מהשני וחווים חוויות דומות וזה מהמם.

הטיפ הכי טוב הוא לקחת עזרה בהתחלה בלי להתחשבן, לדאוג גם לזמן אישי עם הגדול ולשמוח בעצמך בשבילו על המתנה המופלאה שהוא מקבל שהיא האח החדש (זה ממש לא נאמר כביקורת והגיוני שאת בהלם ומאוכזבת. הכי נורמלי וטבעי. הכוונה היא לא לשמוח שקרתה לך "תקלה", אבל גם אם בשבילך זה קושי בשבילו זה דבר מופלא אז לנסות לראות את הפן הזה ובו להשתדל לשמוח)

אצלי הרווח בדיוק ככהרקאני

וההבדל בין גיל שנה לשנה ו9 הוא ענק

כשילדתי היא כבר ממש הייתה פעוטה

כן זה לא קל

גם הריון עם תינוקת זה לא קל

ובסוף הם כן דורשים שניהם

אבל זה ממש בסדר

הרבה פחות קשה ממה שחשבתי שיהיה

לי יש צמודים במרווח של שנהקל"ת

ההתחלה קשוחה, אבל ב"ה הם גדלים והם החברים הכי טובים😊

לי יש מרווח של שנה וחודשייםהמקורית

זה באמת יהיה קל יותר ככל שיגדלו. עד אז תחעזרי במי שניתן ובמה שניתן

בשעה טובה♥️

שנתיים הפרש זה צמוד?שושנושי

בהתחלה כמובן שהיה מאתגר, בהריון לא היה לי קל בכלל.

אחרי הלידה הייתי חייבת שבעלי יהיה נוכח כי לא הסתדרתי לבד.

היום?

הגדות בן 4, הקטן בן שנתיים - ואני פשוט מודה על הילד הזה שהצטרף אלינו בתזמון הזה.

המון כוחות!

עוד לא מניסיון אבל כמוךאנונימיות

עד עכשיו פערים של שנתיים וחצי ושלוש וחצי.

ופתאום הריון מפתיע .. יהיה ביניהם שנה ו10

אני רק יכולה להגיד שההבדל בין גיל שנה לשנה וחצי ועוד יותר שנה ו9/10 הוא עצום.

ממש פחדתי בתחילת ההריון גם שלי היה הכי תינוק יונק ומשם איתי והוא גדל.

אני כבר מתחילה שישי ומצלילה לראות איך זה קורה.

לפני שלושה שבועות נגמל מהנקה...

ובכללי הרבה יותר עצמאי תקשורתי הוא כבר מבין הכל!

ליooאחרונה

צמודים היה קשוח מדי

על סף הבלתי אפשרי

והעצות שלי

לדעת שזה קשה מדי

לא לצפות להסתדר לבד

לחפש כמה שיותר עזרה וחלוקת עבודה הגיונית

אפשר סקר הריוניות? 😍 איזה שבוע ואיך מרגישות?הרמה

וואי ממש מתסכלשמ"פ

זה אפילו מכעיס, אני התלוננתי גם על כאבי גב בגלים והרופא ממש צחק עלי שאם זה היה צירים הייתי כבר יולדת ושאני היסטרית וזה הרחם שגדלה וכו'... כמה שבועות אחר כך הייתי עם שמירה התמיכה ....

וב"ה שימשיך כך! בע"ה תזכי ללדת בזמן !