מה עושים בנסיעות ארוכות עם תינוקות יונקים?אנונימי (פותח)
ההורים שלי גרים מאוד רחוק מאיתנו (כ-4 שעות נסיעה),ולאור המרחק אנחנו נוסעים מס פעמים מאוד מועט במהלך השנה.
בחופשה הזאת נסענו אחרי תקופה מאוד ארוכה שלא היינו,עם ילדים בת שנתים ובן שלושה חודשים,יונק.
לי היה ברור שבמהלך נסיעה נצטרך לעצור להנקה.
בהלוך עצרנו בתחנת דלק,ונאלצתי להניק בין 2 כסאות תינוק. לא נח בכל,אבל זה מה שהיה....
בחזור ביקשנו ממנו לעצור ליד קניון שנמצא ממש על הדרך,כי ידעתי שיש שם חדר הנקה.
הוא התחיל להתעצבן שהוא מעדיף לנסוע עד הבית בלא עצירות,ושאסתדר עם הקטן יתעורר (הבעיה היא שברגע שהוא מתעורר וצורח בעלי לא מסוגל להתרכז בנסיעה אפילו לא 10 דקות...שלא לדבר על למעלה משעה נסיעה שהיתה לנו)
ניסתי להסביר שזה בלתי אפשרי,ובתגובה הוא נתן לי הרצאה שלימה שאין אפשר שהילד תלוי בהנקה,ואם אני רוצה לנסוע לשבתות אז שנוותר על הנקה ושיאכל בקבוק כי זה יותר מהיר ואפשר תוך כדי נסיעה...בסוף.הוא עצר הלכתי להניק והוא לקח את הגדולה לג'ימבורי ,אבל כשחזרתי התברר שהיא בכתה לו והוא התעצבן שבכלל עצרנו,ושהנקתי כלכך הרבה זמן ושהוא לא מעונין לעצור יותר בדרך....

מה עושים באמת?לא נוסעים?אני פשוט מתוסכלת מלהתווכח על האם ההנקות שוותת את זה או לא....
בלי קשר להנקה ממש לא בריאעדיין טרייה
לשים תינוק קטן בסלקל 4 שעות ברצף ההמלצה היא לא יותר מ45 דקות ברצף. בנסיעה כזאת צריך לפחות 2 עצירות התרעננות.
אני הנקתי מלא וגם בנסיעה של שעה היינו לפעמים עושים עצירת הנקה לנסיעות ארוכות יותר הייתי מכינה סנדוויצים במיוחד לעצירה ואז זאת גם הזדמנות לבעלי לנוח ולאכול משהו.
אגב אתם לא צריכים התרעננות? מנסיעה של 4 שעות רצוף בלי עצירה אני בדרך כלל יוצאת תפוסה לגמרי.
לא הבנתי - עם מי נסעתם? רק את ובעלך והילדים, או שיש נהג אחר?מתואמת

(מי זה ש"התעצבן"?)

בקיצור - לדעתי גם לא בריא לתת בקבוק במהלך הנסיעה לתינוק קטן, רק אם ממש אין ברירה. בנסיעה כזאת ארוכה ברור שחייבים לעשות עצירה - גם בשביל התינוק, גם בשביל הגדולה וגם בשביל ההורים. אם מה שמסובך הוא העצירה במקום שבו אפשר ללכת להניק - אני הייתי "מתפשרת", וכן מניקה באוטו. אפשר לעבור למושב הקדמי, וכך יש יותר מקום ויותר נוח ככה.

גם עם תינוקות לא יונקים צריך לעצור לפעמים.חילזון 123

האמת לעצור בקניון רק בשביל זה נשמע לי טירחה מוגזמת. הרבה יותר נח לי להניק באוטו. עוצרים במקום נח ולא הומה מידי בצד, יושבים מקדימה ומניקים. מקסימום שמים חיתול או משהו.

שאר הנוסעים יכולים בינתיים לחלץ עצמות בחוץ או לשבת באוטו.

אבל באמת גם בעלי אוהב לנסוע בלי הרבה עצירות ולהגיע כמה שיותר מהר... ואפשר לראות בזה גם הגיון מסויים.

אם הוא מעדיף ככה לא רואה בעיה לנסות גם את השיטה הזאת. ואם התינוק יתעורר ויבכה אז תנסו לפתור את הבעיה באותו רגע תלוי כמה נסיעה נשאר. או שיבכה טיפה וכבר תגיעו או שתעצרו בצד ברגע שזה מתאפשר ואז תניקי.

וכדאי לתזמן את הנסיעות לזמנים שהילדים עייפים ואמורים לישון ככה יש יותר סיכוי לנסיעה רגועה ומהירה.

זה אני,הפותחת....אנונימי (פותח)
האוטו מפוצץ בציוד (2 עגלות),כך שאין מקום להניק קדימה,רק מאחורה בצפיפות ובחוסר נוחות,והוא לא מוכן לעצור בשום מקום בצד הדרך(גם לא בתחנת דלק עם אין שם חניות מסודרות) כך שלחכות שהילד יקום,ואז לבנות על זה שבדיוק יהיה מקום שאפשר לעצור,זה גם בעיתי....

והכוונה שזה אכן בעלי למי ששאלה..
כשנוסעים עם ילדיםאר
חייבית לקחת בחשבון עצירות...
אם זה לאוכל, שירותים או סתם שאי אפשר לשבת כ"כ הרבה זמן ברצף...

ואולי כדאי לדבר עם בעלך, שיבין שכשיש ילדים החיים קצת משתנים...
וחבל להתעצבן סתם...


בהצלחה
מסירות נפש על הנקה - עד כמה?אחת הנשים

הנקה דורשת הרבה מאד מסירות נפש, וכל זוג צריך לקבל החלטה משותפת עד כמה לאשה יש כח לזה, עד כמה הבעל מוכן לשלם מחירים. (מסתבר כאן שלא כל כך...). לדעתי, טוב להרגיל ילד לפחות פעם ביום  לבקבוק. עם כל חשיבות ההנקה, יש מחירים שלא כדאי לשלם, כגון: הנקה מתוך לחץ ועצבנות, תחושות של כעס במשפחה, שנאה של נסיעות משפחתיות, ועוד.

מניקה בנסיעה ובכל מקוםש א
היי
קודם כל כל הכבוד לך שאת ממשיכה עם ההנקה למרות שלא נשמע שבעלך יודע להעריך את זה כמו שראוי.
בדיוק חזרנו מטיול לצפון עם נסיעות ארוכות. גם לי בן שנתיים ובן חודשיים. אני יושבת איתם מאחורה כי רק ככה רגועה שהכל טוב להם. 2 כסאות תינוק-אחד בצד ואחד באמצע ואני בצד השני. צפוף אומנם אבל טוב לשקט הנפשי שלי. כשהיה צורך הנקתי תוך כדי נסיעה למרות הצפיפות. הנקתי גם חופשי בחוף בכינרת ובנחל אחר- בעמידה, על פי התנאים שהתאפשרו. (אני בכלל בעד לנסות לזרום עם ההנקה ולהכניס אותה בטבעיות לכל מקום בו אנו נמצאים מבלי לתת לה "לשבש" התנהלות. ככה לא צריך נניח לעצור במיוחד בשביל זה).

בהצלחה!
צפיפות זאת לא הבעיה. הבעיה זה הסכנה!!אין כמו אמא

לא לדבר על קנס ונקודות אם שוטר תופס

באמת זה עברה על החוק להניק תינוק שחגור בסל קל?עדיין טרייה
עברה על החוק? אני עוד לא הבנתי איך טכנית עושים כזה דבר..ירושלמית טרייה
שניכם חגורים? אם שניכם חגורים אז לאאין כמו אמא

אני מדברת על כך שמוציאים את התינוק מהסלקל כדי להניק

נראה לי שדיברו פה על מצבעדיין טרייה
שגם האמא וגם התינוק חגורים. זה ממש לא נוח ומסובך אבל היו איזה 3 מקרי קיצון שהשתמשתי בזה (מיקרה קיצון הכוונה עצרנו להניק המשכנו לינסוע אבל זה לא עזר כי היא המשיכה לבכות אילו שאכלה ורק הנקה הרגיעה אותה כנראה כאב שיניים או משהו). דיברו כאן על סכנה שהאם תחנוק את התינוק בעצירה פתאומית האמת לא חשבתי על זה אבל גם לא ניסיתי את זה בגיל כזה קטן.
לפי הדעה שאפשר בקבוק בנסיעה...פיגא *
אולי אפשר הנקה בנסיעה?
לפני הרבה שנים, עשיתי את זה בנסיעה מאוד מאוד ארוכה. ישבתי, עם חגורת בטיחות, בין שני המושבים של הקטנים, וכשהתינוק רצה לינוק, התכופפתי עליו, והנקתי, ובעלי המשיך כל העת בנסיעה.

אולי לדבר עם בעלך מה כל כך מפריע לו.
אולי ליידע אותו על היתרונות המדהימים של הנקה.

בהצלחה!
ניסיתי עם זה כמה פעמים והגב ממש נשבר מזהעדיין טרייה
זה נראה לי פיתרון ממש למקרה חירום
מסוכן..נועה 28
במיוחד עם תינוק פיצי, יכולה להיות עצירה פתאומית ושהוא יחנק ח"ו
גם אנחנו גרים רחוקאנונימי (3)
3 שעות בערך
ועם שני ילדים-שנתיים ושלושה חודשים
בדרך כלל הבעיה זה הגדול שמשעמם לו או בוכה כי לא נוח לו..
הקטן רוב הנסיעה ישן... אצלנו צריך מקסימום הנקה אחת וגם זה לא בטוח (בדרך כלל אוכל כל שעתיים אבל בנסיעות ישן טוב). אפילו בכביש 6 יש מפרצים שאפשר לעצור בהם ופעם הנקתי שם..תמיד אפשר למצוא תחנה ואז מניקים רק כשבאמת צריך ולא עוצרים סתם (כי בשביל הגדול צריך לנסוע כמה שיותר מהר...).
אגב-למה 2 עגלות? אין לול אצל ההורים?
הפותחת...אנונימי (פותח)
יש לול אצל ההורים,אבל שם יושנת הגדולה,והקטן בעגלת אמבטיה.
בעלי לא מסכים לעצור במפרץ/בתחנת אוטובוס על הדרך. הוא טוען שזה לא חוקי ומאוד מסוכן...
אם הוא מסכים לעצור, אז זה רק אם אמצא מקום חניה מסודר,אחרת ממש הבאתי לו את הסיבה שלא לעצור....
אם הגדולה בלולאנונימי (3)
אז אולי יש לכם אפשרות לוותר על עגלה אחת? ואז לפחות יהיה לכם מרווח יותר..
בקשר לשינהפלא ההורות
ילדה בת שנתיים יכולה לישון על מזרון על הרצפה..
אם יש דבר כזה (או שוה לנסות להשיג או לקנות) אז מתפנה הלול בשביל התינוק...
ניסינו,היא לא מסכימה...אנונימי (פותח)
היא יכולה לבכות ולא לישון כל הלילה...
עד שמצליחים להרדים אותה ןמעבירים למזרון,והסרט מתחיל מהתחלה...
אז להשיג עוד לול.בלדרית
אלו ההורים שלכם, זו השקעה לטווח ארוך.
אני בטוחה שהם בעצמם ישמחו לסדר לכם אם תבקשו, הרי הם מעוניינים בוודאי שתגיעו אליהם.
אולי יש אפשרות להחליף את העגלה של הגדולה לטיולון כמה שיותר קומפקטי וכך לחסוך מקום?
יש גם עגלות תאומים עם אמבטיה, שווה לברר.

בנוגע לויתור על הנקה והעצבים של הבעל. אני הייתי לוקחת אותו לשיחה על זה. לדבר בשקט ובנחת בזמנכם הפנוי על העניין. יש פה מידת כעס וחוסר סבלנות שבטח נשקפת גם במישורים נוספים עם הילדים. תסבירי לו שילדים זה סבלנות. שהנקה היא דבר מדהים ושהעצירה בדרך יכולה להיות חווייתית ומהנה אם רק יבוא אליה בגישה חיובית. הרי זה כיף להיות בקניון וללכת בג'ימבורי, למה הגדולה התלוננה? אולי היא ראתה שהוא כועס ולא נעים וזה מה שגרם לה לא להינות מהעצירה? אם הנסיעה היא בלילה, אין מה להתעקש לקחת אותה לשחק, אפשר לשבת בנחת על ספסל, הרי היא עייפה. והתינוק רק בן 3 חודשים, ממש בקרוב הוא יוכל לחכות יותר בין ארוכות ואולי לעבור נסיעה שלימה בשקט או עם אוכל מוצק.
אז להשיג עוד לול.בלדרית
אלו ההורים שלכם, זו השקעה לטווח ארוך.
אני בטוחה שהם בעצמם ישמחו לסדר לכם אם תבקשו, הרי הם מעוניינים בוודאי שתגיעו אליהם.
אולי יש אפשרות להחליף את העגלה של הגדולה לטיולון כמה שיותר קומפקטי וכך לחסוך מקום?
יש גם עגלות תאומים עם אמבטיה, שווה לברר.

בנוגע לויתור על הנקה והעצבים של הבעל. אני הייתי לוקחת אותו לשיחה על זה. לדבר בשקט ובנחת בזמנכם הפנוי על העניין. יש פה מידת כעס וחוסר סבלנות שבטח נשקפת גם במישורים נוספים עם הילדים. תסבירי לו שילדים זה סבלנות. שהנקה היא דבר מדהים ושהעצירה בדרך יכולה להיות חווייתית ומהנה אם רק יבוא אליה בגישה חיובית. הרי זה כיף להיות בקניון וללכת לג'ימבורי, למה הגדולה התלוננה? אולי היא ראתה שהוא כועס ולא נעים וזה מה שגרם לה לא להינות מהעצירה? אם הנסיעה היא בלילה, אין מה להתעקש לקחת אותה לשחק, אפשר לשבת בנחת על ספסל, הרי היא עייפה. והתינוק רק בן 3 חודשים, ממש בקרוב הוא יוכל לחכות יותר בין ארוכות ואולי לעבור נסיעה שלימה בשקט או עם אוכל מוצק.
בתחנות דלק יש הרבה מקום חניה. בדרך כללאם ל2


תכל'ס זה באמת מסוכן.בתאל1

אז למה שלא תתכננו מראש איפה תעצרו?

הרי את הדרך אתם מכירים...

תחליטו על מקום מסויים שטוב בו לשניכם- אחרי זמן מה של נסיעה כשאת פחות או יותר יודעת מתי הקטן אמור לאכול... 

ותחליטו גם מה עושים במידה והקטן בדיוק ישן או לא יודעת מה... 

וככה אין הפתעות ואין מריבות בנסיעה... 

יש אנשים שנסיעות עושות אותם עצבניים...

 

בעלה לא מסכים לעצור!!! עצות תכנון איך לעצור לא יועילואין כמו אמא

צריך עצות איך לשכנע את הבעל לעצור

נו... השאלה היא למה הוא לא מסכים לעצורבתאל1

כי אם זה בגלל שמסוכן במקומות מסויימים- יש לזה פיתרון

ואם זה בגלל שלא נוח לו אני אני יודעת מה- גם לזה יש פיתרון

עצות לשכנע את הבעל לעצור זה בדיוק מה שכתבתי.

 

הוא רוצה להגיע מהר הביתה כמו שהיא כתבהאין כמו אמא

להניק זה נראה לו התעכבות מיותרת

 

כן...אבל מעבר לזה יש את התירוצים של אמצע הדרךבתאל1

ולזה הבאנו פיתרון...

אם הוא מתאים...

כולם מבינים שיש רצונות שלא ניתן לעשות איתם כלום... ;) 

גם אני ככה עם נסיעות ארוכות בין 2 סלקליםמעין אהבה
רק שאצלי התינוק שתכף בן שנה צורח רוב הדרך...מאז שנולד ככה.
רק עכשיו כשכבר אוכל קצת יותר קל.
הוא פשוט שונא לשבת בסלקל בלי לזוז...
נוסעים לרוב באוטובוזים עם סלקל וזה יותר קל מברכב
לכן אני מעדיפה הרבה פעמים נסיעה בתחבורה ציבוריתיעל מהדרום
לא הייתי מאכילה בנסיעה גם מבקבוקירושלמית טרייה
זה נראה לי מסוכן. יכול להיכנס אוויר במקרה הטוב, ואז התינוק המסכן יסבול מכאבי בטן ויעשה המון גרעפסים.
ובמקרה הרע יכול קצת אוכל לקפוץ בין הקנה והוושט.

אז שבעלך יידע שאין לזה פיתרון. פשוט צריך לעצור. ואם זה ארבע שעות נסיעה, תינוק קטן כנראה יהיה רעב מתישהו. אי אפשר להתחמק מזה. וזה לא קשור להנקה או בקבוק. בתור אדם מבוגר הוא יכול להבין את זה ולוותר על רצונו בגלל צרכי התינוק.תינוק לא יכול לוותר.

לגבי איפה לעצור:

אולי תבדקו מראש איפה יש מקום שקט שנוח לעצור בו, כגון לרדת.מהכביש הראשי לתוך ישוב שקט, ואז אפשר לעצור בכל רחוב. אם אי אפשר לשבת מקדימה אז שבעלך יצא ותניקי בכיסא הנהג.
שיביא לו משהו לקרוא, שיעשה סיבוב עם הבת או כל דבר אחר שירענן אותו.

ואולי אפשר שההורים שלך יבואו אליכם? ארבע שעות נסיעה זה פשוט קשה.
אני מתכוונת, לתכנן ולעצור מראש. לא לחכות לבכי.ירושלמית טרייה
בגלל זה הצעתי לעצור בקניוןאנונימי (פותח)
כי זה ממש על הכביש...
לבת השנתים יש ג'ימבורי שהיא מאוד אוהבת ומיזוג,ולי חדר הנקה מסודר...
אבל היא בכתה לו (לדבריו מעיפות,למרות שכשהמשכנו לנסוע היא לא נרדמה כמעט עד הבית) לדבריו עדיף לנסוע ישר,ואם היא בוכה שא דחוף לו מוצץ/בקבוק/אצבע ולא יודעת מה עוד....
אין לבעלך סבלנות . אבל זה החייםאין כמו אמא
או שזה ילך ברע במריבות
או שילך בטוב ובהבנה
התחושה כאילו ,הילדים שלך, תשברי את הראש לבד איך תעבור הנסיעה לא מענין רעב שלהם או מנוחה. אני רק נהג
חבל לי שגם לך ככה קשה להתמודד עם ההנקה ותינוקים ובעלך רק מקשה.
אני הייתי מפסיקה לנסוע . לפחות אולי שהילד יהיה בן חצי שנה שאפשר לתת עוגיה בנסיעה
בתור מישהי שנוסעת רחוקיש בי אהבה ו..
בהתחלה היינו נוסעים באוטובוס (נסיעה של כשלוש וחצי שעות), תכננתי את ההנקה ואת שעת הנסיעה שתתאים לשינה של הילדה. בפעם הראשונה הבנתי שזה לא עובד ולכן כמה ימים לפני הנסיעה שאבתי כל יום קצת עד למנה שלמה. לא תמיד הצלחתי ולכן לפעמים הבאתי מטרנה
אחרי הילד השני קנינו רכב ואז העצירות היו נוחות יותר והשתדלנו לעצור בזמן ההנקה. בכל מקרה ילדים חייבים את ההתרעננות הזאת! זה סיוט נסיעה כל כל ארוכה, אני זוכרת בתור ילדה איך הרגשתי שזה לא נגמר, לכן שתי אפשרויות:
1. אם נוסעים ביום כשהילדים ערים אנחנו פשוט עוצרים לטיול באמצע הדרך- מעיין, תצפית, חורשה.. מה שבא ליד. עוצרים אוכלים ארוחת פיקניק ויושבים שעה בנחת. אחכ ממשיכים והילדים נרדמים כמו מתוקים עד שמגיעים
2. נסיעה בלילה- הילדים ישנים, אף אחד לא רעב והכבישים ריקים..
ובעניין הציודיש בי אהבה ו..
לנו יש בבתים של ההורים מיטות תינוק או לולי קמפינג. אמבטיה, כיסא אוכל, טרמפולינה משחקים.. חיתולים תכשירי רחצה והגיינה שלנו ושל הילדים. זה כל כך מקל! תסחבו עם הרבה פחות דברים.. ותחשבי מה יהיה כשיגיע הילד השלישי בעזרת השם..
גם לנו יש אצל חמותיאנונימי (6)
לולים, טיטולים, משחה, מגבונים, מברשת שיער שלי, נעלי בית, נעלי שבת ישנות של בעלי (שאם נשכח להביא יהיה לו לפחות אותם), אמבטיה, יש לנו מדף בארון לדברים שאנחנו רוצים להשאיר שם(כגון הטיטולים,מגבונים וכו') וחוץ מזה מדף של מצעים ומגבות שהם קבוע לנו ולא בשימוש של אף אחד אחר.
מומלץ
אני מתכופפת לסלקל ומניקה בנסיעה.אנונימי (4)

שובר את הגב אבל לפחות יש שקט...

אין לנו נסיעות ארוכות שמחייבות עצירה. בנסיעה של חצי שעה למי יש כוח לעצור בדרך..

ואם הכנתי מראש- נותנת בקבוק שאוב.

בכל מקרה להניק ככה תינוק גדול זה הרבה הרבה יותר קל מאשר תינוק בן יומו.

מסוכן מאוד לשניכם...אנונימי (פותח)
במקרה של תאונה לא עלינו,התינוק עלול להיחנק ח"ו ואת עלולה לעוף קדימה (ברגע שהתכופפת החגורה פחות מגנה עליך...)
זה נכון..מצד שני נראה לי שלפעמים אין ברירהיעל מהדרום
אני הנקתי תינוק בן חודש ועשינו תאונה. זה היה מאוד מפחידאין כמו אמא

עוצרים בצד ומניקים. דוקא אצלינו מצידי הנקתי תמיד בנסיעה לא חשבתי על עצירה עד שקלטתי את הסכנה .

ואם בעלי לא היה מסכים ,אז הייתי מבקשת שיוריד אותי בצידי כביש ראשי ואני אשאר שם עם התינוק ..שימשיך לנסוע אולי יאסוף אותי איזה רכב אחר

אני מציעה לאף אחד ,לא  לסכן את עצמו והתינוק בגלל שלבעל לא יהיה עצבים לעצור.

יקרה אל תדברי מבעל מסכןמיניונית
הי יקרה
מעריכה אותך מאוד על המאמץ בהנקה, זה המתנה הכי מופלאה שתוכלי להעניק לילדך. אל תוותרי
אם לבעלך אין כוח- תנהגי את! ותעצרי בתחנות דלק כשצריך להניק. גם כשהילד יגדל ולא יינק, יהיה צריך לעצור להפסקת שירותים, ולהתרעננות.
אם בעלך לא מבין עכשיו אז זה ילך ויחמיר, אל תוותרי! כמו שאמרו חכמים ממני, הנקה או בקבוק מסוכנים בזמן נסיעה, ולהשאיר ילד רעב זו לא אופציה! תבהירי לבעלך שזו התעללות לשמה
תבהירי לו שגם בקבוק זה סכנה בנסיעהמיניונית
הוא מנסה להתווכח איתך על הנקה... פתאום קלטתי
יש הרבה בעלים שלא מבינים את חשיבות ההנקה וכועסים על ההשלכות שלה.
אז פשוט תוציאי את העוקץ: תבהירי לו שגם בקבוק זו סכנה לנסיעה, כמו שאמרו חכמים ממני, וכן לעניין ישיבה ברצף בסלקל וצורך לילדים בהפסקות..
ואם עדיין מתעקש אז תיסעי לבד, או עם חברה/ אחות.
כך עשתה אחותי בזמנו, ומאז בעלה הבין והוא מצטרף לנסיעות בלי לקטר
לתכנן עצירה מראש ולהביא לבעלך ארוחה קלהכלנית1

אם אתם נוסעים לעיתים רחוקות והמרחק כל כך גדול, כדי לחסוך מהתינוק כמה שעות של סלקל, מה שמאד 

לא מומלץ, וכדי לא לגרום לך ולתינוק אי נוחות (התינוק רעב ואת אולי קצת כבידה בגלל שהגיע זמן ההנקה),

כדאי לקבוע מראש מקום מתאים לעצירה. כלומר, מרכז מסחרי ובו פינת הנקה או מקום שבו תוכלי להניק

בשקט, בזמן שבעלך יוכל לנוח מעט מהנהיגה (לא קל לנהוג 4 שעות ברצף).

 

את יכולה מראש לבחור איתו מסלול וגם להביא לו ארוחה קלה להפסקה.

חשוב להסביר לו את הוראות הבטיחות לגבי הסלקל (הוראות בטיחות של הסלקל או בספר שבו כתוב שאין

להשאיר את התינוק בסלקל רצוף יותר מ... שעות), ולהבהיר שאין קשר בין זה להנקה.

 

כדאי כבר לטפל בבעיה שנוצרה, כי המצב עלול להיות יותר בעייתי בע"ה כשיהיה באוטו פעוט שצריך לשירותים

או ילד שלא מסוגל לשבת כל כך הרבה שעות ברצף.

תנסי להניק תוך כדי נסיעה,כששניכם חגורים כמובןאנונימי (5)

נכון זה לא שיא הנוח אך זה בטיחותי וחוסך זמן,אחרת זה מאוד קשה באמת העצירות הללו.

בכל אופן,תיכף הוא יוכל לאכול מוצקים אז תוכלי לתת לו משהו מרוסק בדרך,וגם יינק פחות זמן.בהצלחה!!! פה נקה זו השקעה והתמסרות...

 

אפשר גם כמובן לשאוב בבית או בדרך ולתת בקבוק

ההנקות שוות את זה בךי ספקהפתעה!
נשמע שבעלך צריך סדרת חינוך על חשיבות בהנקה תשבו ותדבר על זה בנחת.תסבירי לו שאת מרגישה שהוא לא מספיק תומך בהנקה ואת רוצה לשתף אותו למה זה חשוב.

לגבי הנסיעה עצמה- נסיעה עם תינוק קטן דורשת הפסקות כל שעה, שעה וחצי. צריך לקבל את זה מראש. זה היה ממש הלם בשבילנו לגלות את זה בדרך הקשה כשהקטנה נולדה לא ציפינו.
בכל מקרה, עכשיו אתם הורים וזה מה שההורות דורשת.
בקבוק זה לא פתרון פשוט כי אסור, אסור לתת בקבוק תוך כדי נסיעה. והאמת- חבל. פשוט חבל לתת תחליף במקום הדבר הנכון והאמיתי. כל בקבוק תמ"ל משבש את האיזון במערכת העיכול. (למרות שיש תינוקות שזה לא נראה שזה משנהלהם יותר מדי... אצלנו ממש ראיתי הבדל.)

פתרון קצת אחר- יש לך אוטובוס ישיר/ישיר מאמצע הדרך? אולי שאת והתינוק תיסעו באווטובוס והם ימשיכו ברכב עם כל הציוד? סיי עם הסלקל ואם תצטרכי להניק זה לא כל כך נורא להוציא אותו ולהניק באוטובוס.
להוציא מהסלקל תוך כדי נסיעה באוטובוס???אשריך

מסוכן מאוד,במה יש לכך עדיפות על נסיעה ברכב??

חוקית יש הבדל בין רכב פרטי לאוטובוסיעל מהדרום
לק"י

ועד כמה שזכור לי לחוק הזה יש סיבה..
כנראה שבאוטובוס הסכנות הן אחרות (לא על אף אחד).
^^^הפתעה!
בוודאי עדיף שיהיה הסלקל, אבל כל עוד יושבים זה פחות מסוכן מאשר ברכב.
באוטובוס גם אין חגורות בטיחות. אין כסא תינוק או בוסטראין כמו אמא


באוטובוס בינעירוני יש חגורותהפתעה!
אני תמיד התניידתי עם סלקל
לשאלתךיהודי אמיתי 87

ראשית, כמו שענו לך בתגובה אחרת, רצוי לעשות עצירות לתינוקות שיושבים בסל-קל וזאת כדי לשחרר את איבריהם. זה מאוד לא בריא עבורם להיות כלואים בסל-קל שמגביל את חופש התנועה שלהם למשך זמן רב.

בנוסף, הנקה זה חשוב. זה המזון של התינוק שלך. את מחליטה אם את רוצה להניק ואם לא. ברגע שהחלטת שאת רוצה להניק, עלייך לקחת בחשבון את כל ההשלכות. זה אומר שכשהתינוק יהיה רעב, הוא יהיה חייב לאכול. תינוק לא יודע ולא יכול לדחות סיפוקים! והוא לא צריך! תינוק רעב זה לא כמו אדם מבוגר רעב שמסוגל להתאפק. לתינוק רעב כואב כל הגוף עד שהוא מקבל מזון! וגם אם הוא יקבל בקבוק (שאגב, את יכולה לשאוב ולתת לו חלב שלך), את לא תוכלי להוציא אותו מהסל-קל במהלך הנסיעה ולהאכיל אותו על הידיים! זה לא בטיחותי! ולהאכיל אותו כשהוא נמצא בסל-קל זה לא נכון עבורו ואפילו מסוכן. לכן, זה לא באמת משנה אם הוא יונק או לוקח בקבוק, כי במילא צריך לעצור בצד כדי שיאכל.

אני חושבת שבעלך טועה שהוא אומר שלהאכיל מבקבוק זה מהיר יותר מאשר הנקה, כי בהנקה התינוק יודע לעכל כמעט כל מה שאכל, ומוציא מעט גזים ופולט פחות מאשר תינוק הניזון מתחליף חלב. מעבר לכך, ההנקה מחזקת את התינוק ושומרת עליו מפני מחלות ומחסנת אותו. בהנקה התינוק מקבל יותר מאשר מזון, הוא מקבל ביטחון - שזה הצורך ההישרדותי הכי חזק אצלם, תאמיני או לא. אני חושבת שאם את מחליטה שאת רוצה להניק, וזו החלטה שתלויה רק בך ובתינוק שלך ובמה שנכון לשניכם, עלייך להלחם על כך ולא לוותר! כי מדובר בהפרש של 10 דקות בסך הכל בין הנקה לבין בקבוק! בזמן הזה בעלך יכול לבלות זמן איכות עם בתכם הגדולה, או לקרוא ספר או סתם לנוח מהדרך ואת יכולה לבלות זמן איכות עם התינוק.

מה שכן, אם הוא מלחיץ אותך ואת מרגישה לא נינוחה, ההנקה תארך זמן רב יותר ותהיה פחות אפקטיבית. נסי לדבר איתו, להסביר לו כמה זה חשוב וכמה זה נכון, אפילו בלי קשר להנקה, לעצור בצד, בשביל כל המשפחה.

לי יש ילדה בת פחות משלוש ותינוקת יונקת בת חודשיים וחצי וההורים שלי גרים במרחק שעה וחצי נסיעה. אז אנחנו עושים עצירה בערך שעה אחרי הנסיעה, ויש זמן לשירותים ויש זמן לחלץ איברים ואחר כך הנסיעה נינוחה יותר. קל וחומר בנסיעה של ארבע שעות. אתם חייבים לעשות לפחות 2 עצירות, גם בשביל הגדולה. תחשבי שאם את לא נינוחה כי התינוק רעב או כי את דואגת מסיבות אחרות, כל המשפחה לא נינוחה, כי כולם תלוים בך ואז לבעלך יהיה קשה יותר לנהוג. הייתי ממליצה לך או לבעלך לקרוא קצת על הנקה ועל כמה שזה חשוב ומועיל. אולי אם הוא יבין את ההשלכות של הבקשה שלו הוא יתנהג אחרת.

בהצלחה! מקווה שעזרתי.

עוצרים בתחנת דלק להתרעננות....אני84אחרונה
בכל זאת לנהוג 4 שעות רצוך זה קשה....
אוופ (פריקה)השקט הזה

בבקשה שזה לא יתפתח לדיון של בעד או נגד חיסונים. תנסו להתייחס רק לתחושות ולרגשות שלי.. ואולי להציע פתרונות מעניינים אם עולה לכן


 

היינו אמורים ללכת הערב למסיבת חנוכה עם הצד של בעלי.

בשבת גילינו בדרך אגב שיש שם בן דוד שהילדים שלו לא מחוסנים והם מירושלים שזה כן מקום שיש בו התפרצות (אם היו מגיעים ממקום אחר שאין בו התפרצות השיקולים היו אחרים, אבל מעניין שיש קורולציה בין מקומות שיש בהם התפרצות לאנשים שלא מתחסנים)


 

בקיצור כנראה בעלי ילך עם הבנות שכן מחוסנות ואני אשאר עם התינוקי בבית וזה ממש מבאס להעביר ככה את נר שמיני לבד..

וגם מבאס שמגיעים למסיבה הזו אנשים שלא פגשתי כבר הרבה זמן ויהיה נחמד לפגוש אותם (כמו דודה של בעלי שאני אוהבת ומגיעה מחו"ל) ואני צריכה לוותר על להגיע בגלל זה. ושכבר בן דוד אחד שהיה אמור להגיע מחו"ל החליט כבר לפני כמה זמן לא להגיע בדיוק מאותה סיבה


 

זה מעצבן אותי שיש לבחירות של אנשים השפעה כזו על הסביבה שלהם😐

 


 

 

 

ממש ממש מבאסמתיכון ועד מעון

מבינה אותך מאוד!!!

תודה💕השקט הזה
אני אישית לא נמנעת מללכת כי גרה במקוםבורות המים

שבמילא חצי לא מחסנים

אז אין לי איך להמנע מלחיות..אני לא אעבור לחינוך ביתי ולא אנעל בבית

אני כן שומרת על הז שלקטן לא יתקרבו חברים לש הילדים..ובכללי במילא לרוב הוא צמוד אלי


אנ י גם חוששת לפעמים

זה לא שלא

אני לא אומרת לך מה לעשות


אני במקומך כן היתי הולכת

כי ירושלים זה עיר גדולה

זה לא שההתפרצות עכשיו היא בכל בית שני וכו

ובכללי בחיים יש אצלי כן איזה גבול בין השתדלות להשתדלות עודפת

אצל כל אחד הגבול עובר במקום אחר

ולכן באמת ההחלטה היא שלך


אבל סתם משתפת שזה לא כזה חד משמעי שאסור להפגש עם אף אחד לא מחוסן..


ואני יודעת שמי שהגבול שלה שונה משלי תבוא ותביא לי את כל מקרי המוות חו''ש וכו

אני יודעת

ואני גם לא מתנגדת ולא אומרת לאף אחת מה לעשות

תכלס את צודקתהשקט הזה

זה עניין של ניהול סיכונים.

אבל פשוט מכירה קצת את עצמי ויודעת שאני אהיה כל הערב בלחץ שהילדים שלהם לא יתקרבו לתינוק, ואחכ שבועיים אני אהיה בלחץ ואבדוק כל סימן שנראה לי חריג אצלו אז לא יודעת אם שווה לי הלחץ הזה

אני חושבתשירה_11

שללכת ולשמור על התינוק בעגלה שלא יתקרבו אליי זה מספיק

הם לא היחידים ואנחנו מסתובבים בין הרבה אנשים 

תשמעי, אני גרה במקום הכי סאחי שיכול להיותהשקט הזה
אני לא חושבת שיש סביבי אנשים שלא מתחסנים🙊


וגם יש הבדל בין זה שמישהו סביבי לא מחוסן אבל אני לא גרה במקום שיש בו התפרצות, לבין להפגש עם אנשים שכן יש סבירות מסויימת שהם יכולים להידבק ולהדביק.


וגם בעלי די מטיל וטו על ההגעה של התינוקי (מבחינתו הוא גם מוכן להשאר בבית, אבל זה הצד שלו אז פחות הגיוני😅)

מבאס על ההרגשה!אר

מתכוונת לחיסונים בכללי? או לא מחוסנים לשפעת?


בכל אופן הייתי הולכת ואת התינוק שומרת יותר שלא יתקרבו... או מרדימה בחדר (תלוי גיל)

בכל אופן אין לנו מושג מי מסביבינו מחוסן או לא....

אי אפשר לא לצאת מהבית וחבל שתגרמי לעצמך להפסיד 

נראה לי שהכוונה לחצבת ולא לשפעת...בארץ אהבתי
חיבוק, באמת מבאס מאוד...בארץ אהבתי

מבינה את ההחלטה שלכם.

וזה באמת מבאס שהחלטות של אחרים צריכות להשפיע גם עליכם..

וואי זה ממש מבאסממשיכה לחלוםאחרונה

אולי לשים אותו במנשא עליך כל הערב?

או לחילופין להיפגש עם חברה אחרת?

אשמח לרענון- מה נותנים לאכול בבוקר- גיל 5אובדת חצות

אחד לא אוהב בננה, אחד כן

הם התרגלו לעוגיות של חיות על הבוקר או ביסקוויט או עוגה משבת.

יש עוד רעיונות יותר בריאים וגם משביעים וגם שילדים אוהבים???


תודה!

דגני בוקר, כריך, אקטימלכורסא ירוקה
לא עשיתי אבל מתכננת - מאפינס בריאיםירושלמית במקור
האמת עוגיות וביסקוויט זה אחלהמקקה
אני לא נותנת כלום, אולי וופל או קורנפלקס אם קמו מוקדם
קורנפלקס עם חלבדיאט ספרייט
אני מכינה מידי פעם עוגיות שיבולת שועלפרח חדש
אצלנודרקונית ירוקה

פרי (אני דואגת שיהיה מבחר)

דייסה (שיבולת שועל דקה, טיפה מלח, מים רותחים, חלב וחורי טעם כמו דבש/קינמון/רסק תפוחים)

פרוסת לחם


שימי לב שיקח זמן להרגיל אותם שכבר לא מקבלים ביסקוויט. צריך להכין עתודות כח בשביל השינוי

בעבר היו אוכלים אצלינו כריךיעל מהדרוםאחרונה
לק"י


היום בעיקר שטויות (קורנפלקס, בייגלה, ביסקוויטים וכו').


אפשר קרקרים או פריכיות.

חגיגת יומהולדת לילדים (טריגר אובדן הריון)shiran30005

המתוקים שלי חוגגים תיכף חלאקה + גיל שנתיים. הבת יומיים לפני טו בשבט והבן חלאקה גיל 3 יומיים אחרי טו בשבט.

בעלי מאוד רוצה לשבת עם המשפחה המורחבת (אחים אחיות סבתות גדולות) ולחגוג להם יחד בטו בשבט. זה גם הזמן שכולם בבית בד"כ.

אבל אני לא מוכנה. רוצה לעשות משהו משפחתי מצומצם וזהו.

מה המניע שלי? בטו בשבט בדיוק לפני 16 שנים ילדתי את הבת הבכורה בלידה שקטה. ממש בליל טו בשבט. הקטנים נולדו בתאריך סימבולי צמוד ממש לטו בשבט ולא עשינו כלום.

הימים האלה בשבילי זה סוג של אבל ואובדן- ובמקביל כמובן צמיחה והודיה על הקטנים שנולדו.

בקיצור לא מוכנה לעשות להם כלום עכשיו, מה לעשות שקשה לי, לא יכולה להשתחרר מהתאריך הזה ומניחה שזה ילווה אותי עד סוף חיי גם. אף אחד לא מבין אותי ונשארתי בודדה בקטע הזה כי כולם שמו את זה מאחור. כן חוגגת ימי הולדת שלהם אבל בקטנה. לא רוצה לחשוב כרגע על בר/בת מצווה כי יש עוד זמן.

בקיצור להענות לדרישה של בעלי או להקשיב לעצמי ולא לעשות כלום? הוא מגיע ממשפחה שכל דבר חוגגים ועושים עם האחים והאחיות לכן חשוב לו

נכנסתי לסוג של אי נעימות מול בעלי שלא מבין מה אני עדיין תקועה בעבר (ולכו תסבירו לו ...) ומצד שני הוא צודק מה הילדים אשמים, 

היי יקרה חיבוק גדולפרח חדש

3 כיוונים שחשבתי, לא יודעת אם מתאים

גם באמת לא מכירה את הסיטואציה אז אולי הרעיונות שלי לא טובים

1. אולי לחגוג אבל לא ממש בתאריך היום הולדת?

2. לחגוג ביום ולהזכיר במהלך המסיבה מול האורחים את מה שארע לפני 16 שנה ושהתינוקת הזאת שמורה לך בלב עד היום

3. אולי עצם זה שתחגגו את המסיבה יעזור לך להתמודד יותר טוב עם התאריך הזה?

אולי יהיה לך נוח לחגוג חודש אחרי?דיאט ספרייט
אני מכירה הרבה אנשים שחוגגים חלאקה מאוחר כי קשה להם לספר את הילד. 
אני חושבתoo

שזה בסדר להיות באבל גם אחרי שנים ארוכות

גם אותי מלוות תחושות (אחרות לא אובדן) שנים ארוכות ואני נותנת להם מקום


אם בעלך רוצה לחגוג בגדול

אולי שהוא יארגן את המסיבה

אולי השתתפות בה בלי הארגון תהיה יותר קלה

נראה לי שזה בסדר שלפעמים חוגגים אירוע בשביל הילדים/ הבעל ופחות בשביל עצמנו

כמובן שזה גם בסדר לא לחגוג אירוע

(אנחנו עושים יומולדת סימלית גם בגיל 3)


(לנו היתה בר מצווה לילד קצת אחרי ה7 באוקטובר

עשינו את האירוע בלי חשק בכלל

אבל לא ביטלנו בגלל הציפייה של הילד

בסוף היה אירוע טוב למרות שהגעתי אליו שאני פיזית לא מרגישה טוב בגלל חרדות

ושמחתי שלא ביטלנו אותו)

אני חושבת שמה שנכון זהבורות המים

א. נשמע שהרגש שלך לא מקבל מספיק מקום

הוא צריך שיראו אותו שיבינו ללב הכואב הזה שיחבקו אותו ..נמשע שאת מנסה להשתיק את הלב..כי ככה נדמה לך משצפים ממך


שנו כבר עבר זמן אז ,...


ונשמע לי שאולי הלב צריך שם מקום יותר להביע את מה משרגיש גם היום אחרי כל השנים

ושזה יתקבל באהבה ובחיבוק ..אולי ללכת אפילו חד פעמי לטיםול שיקשיבו למקום הזה זה לפעמים משחרר.. או לשבת עם חברה לבקש לשתף

או עם עצמך..לכתוב...לבכות את זה ..


ב. מעשית - בוודאי לחגוג להם צריך גם נפרדות מול הילדים - בלי קשר למה שאת מרגישה..

רק מה

לא חייב באותו היום שמאוד רגיש

לא חקרה כלום אם ץבחרו תאריך אחר קצת לפני או קצת אחרי


לגיל שנתיים אני אישית חוגגת בבית רק עם המשפחה המצומצמת ברמת המתנה קטנה ועוגה קנויה ובלון העיקר לרקוד לה ולשמח אותה בפשטות


וגיל 3 היתי עושה חלאקה

גם חלאקה אפשר פשוט יחסית

אבל כן חגיגי וכן עם הזבא וסבתא ומי שחשוב לכם


אבל הניתוק מאותו היום ובעיקר הלתת לעצמך מקום גם בלי קשר לזה אולי ישקיט קצת את הרגיושת הספציפית

יקרה❤️מתואמת

נשמע לי שכדאי לך כבר עכשיו לנסות לעבד את התחושות הקשות של האבל, עוד לפני שתגיעי לבר-בת מצווה, שהם אירועים בלתי נמנעים (וגם הילדים יהיו זקוקים להם).

לא יודעת אם כדאי שתעשי את זאת באירוע כזה, שיפיל אותך לתוך המים, אבל כן כדאי כבר עכשיו להתחיל בתהליך, ואולי כן להצליח לחגוג להם עכשיו ברמה זו או אחרת.

היית בטיפול סביב האובדן?


(משתפת מהמקום שלי, אף שזה שונה: הבת הבכורה שלי נולדה כמעט בדיוק שלוש שנים אחרי הולדת אחותי, שנפטרה בגיל חצי שנה. בעיניי וגם בעיני הוריי זו הייתה נחמה גדולה... אני חושבת שזה בזכות תהליך שחרור שעשינו מול התינוקת שנפטרה. היה לנו קל יותר, כי היא הייתה תינוקת מיוחדת, ובעצם הולדתה היה סוג של אבל. אבל עדיין...)


הרבה כוחות, יקרה❤️

כמה מחשבותמקרמה

קודם כל חיבוק גדול

אני לא מדברת מנסיון

ואני מטבעי שכלתנית יותר

אבל בכל מקרה אני מאמינה שאבל והתמודגות עם אובדן זה מאוד אינדיבידואלי

אז בסוף זה מה שנכון לך


1. אני לא חסידה גדולה של טקסים

וחלקה בסוף זה טקס... אין חובה שכזו


2. מעט מאוד תאריכים הם קדושים בעיני... וגם תאריך יומולדת הוא לא קודש, הוא הזדמנות (ואני אגיד בעדינות שגם אזכרות)


3. אני חושבת שחשוב להקשיב לעצמך, לרגשות שלך, למה שאת מסוגלת ולהיות רחומה וסלחנית כלפי עצמך, שיפוטיות היא רעה חולה גם כשהיא מופנת פנימה


4.(מקווה שאני אצליח להעבירהאת הנקודה הזאת)

אני מאמינה שהחיים חזקים יותר מהמוות

אם זה ביצר החיים על האבל או ששמחתם של אנשים החיים קודמת לזכרם של המתים

ולשם צריך לשאוף


יש פה את בעלך ואת ילדי היומולדת וצריך בזהירות למצוא את האיזון לתת מקום לרגשות שלך אבל במקביל גם לא לדחוק אותם הצידה

16 שנה זה תהליך ארוך

אבל יום יבוא ויהיו בתאריך הזה גם בר מצווה ובת ממווה ואני חוששת שמה שלא קאה ב16 שנה לא יקרה גם בעוד עשור


ובסוף בסוף בסוף

את כותבת בעצמך שאת לא מצליחה להשתחרר

ואולי כדאי לראות איך אפשר לעבור תהליך של אבל ולדעת לחיות לצד הכאב


הלוואי וירבו השמחות במעונכם

והבית יהיה מלא חיים ובשורות טובות

חיבוק ❤️רוני 1234
גם אני עברתי לידה שקטה לפני 11 שנה.


אני חושבת שיש פה עניין של בחירה אם לשחרר את האבל או לאחוז בו כל כך הרבה שנים. במיוחד שמעורבים פה ילדים ואולי הם משלמים או ישלמו בעתיד מחיר מסוים.


אפשר לתעל את הזיכרון והרגש לכיוונים אחרים, למשל להקים גמ"ח לזכרה או כל דבר אחר שאת מתחברת אליו. אולי ללכת לטיפול שיעזור לך


(ניסיתי לכתוב בעדינות, סליחה אם לא הצליח לי. אני מרשה לעצמי לכתוב רק כי עברתי את זה בעצמי)

יקרה, כותבת מאכפתיות מקווה שלא פוגעתמתיכון ועד מעון
עבר עריכה על ידי מתיכון ועד מעון בתאריך ל' בכסלו תשפ"ו 21:45

מבינה לגמרי את הכאב, עברתי גם אובדן הריון. אני חושבת שזו בהחלט חוויה שמלווה לאורך החיים אבל זה שמשהו מלווה לא אומר שהוא פוגע ברמה משתקת שלא מאפשרת שום דבר חגיגה באיזור התאריך. את כותבת שמרגישה נשארת לבד.

 קושי שפוגע בך ולא מתקדם 16 שנים מצריך רמה מסוימת של טיפול, של עיבוד ממליצה ממש לעשות את זה עבורך ולטובתך 

שירני חיבוק גדולשירה_11

ליבי איתך

דילמה בנושא כואב כל כך


אני הייתי שואלת מה את מרגישה?

אם תחגגי להם מזה אומר? שאת כבר לא עצובה? ששכחת את התינוקת שנולדה?


ולהתעקש להנכיח (בצדק..) את האבל של אותו יום מה ייתן לך להרגיש?


ומה עם הילדים? לא יחגגו ימי הולדת?


זה סתם שאלות שעלו לי

לא פשוט בכלל

❤️❤️❤️❤️

חיבוק גדולתהילה 3>

להקשיב לעצמך שהזמן הזה לא מתאים לך אם זה המצב.

ויחד עם זה אולי בתאריך קצת יותר מוקדם או מאוחר, כשאפשרי לך, לחגוג על הילדים הקיימים ב"ה.

ממה שאני מבינה- זה חריג התחושות שלי?shiran30005

זה לא אמור להיות ככה? שאני יבין באמת אם אני צריכה ללכת ולטפל. כי להבדיל ילד שנפטר כל החיים זה יום של אבל אז למה פה זה שונה? זאת הילדה שלי כל החיים, כל הזמן אני מתפללת אליה, סחבתי אותה 9 חודשים, ילדתי אותה ,מה שונה פה? אולי אני ה"מוזרה" בסיפור שלא מוכנה לשחרר

ולמה זה עדיין קשוח לי למרות שעברו ככ הרבה שנים? יש לי מלא חברות שילדו בזמן שלי וקשה לי מאוד לראות את הבנות שלהם, זה בעיה או שזה "נורמלי" ? 

ב''ה לא איבדתי ילדמתיכון ועד מעון

בחוויה שלי אובדן הריון הוא אחר, אבל בחוויה שלך זה כן דומה.

אני לא יודעת להגיד לך מה עושות משפחות שאיבדו ילד אבל אני חושבת שגם בזה יש שונות ולא כל משפחה נוהגת אותו דבר.

אני מתחברת לשאלות של @תהילה 3>, של מה יקרה אם לא תאחזי כ''כ חזק באובדן, מה המשמעות של זה עבורך?

אני לא חושבת שזו שאלה של נורמלי ולא נורמלי אלא של מאפשר תפקוד ולא מאפשר תפקוד, כרגע נשמע שהאבל לא מאפשר לך לתפקד וזה דבר שכדאי לטפל בו, לבחון אותו לגעת בכאב הזה באופן רגיש ולחשוב אותו, להחליט מה לוקחים הלאה ומה משאירים בעבר

גם אדם שנפטררק טוב!

יום הזיכרון לא חייב להיות יום של אבל.

בשביל זה יש לנו ביהדות הלכות אבלות מאונן, לשבעה, חודש, שנה, אזכרה שנתית. הדרגתיות באבל.

יש משפחות שהופכות את יום הזיכרון ליום אבל שאי אפשר לעשות בו כלום. ויש משפחות שבוחרות בחיים למרות הקושי שוודאי קיים, ועושות משהו לזכרו או לעילוי נשמתו של הנפטר.


כאן אפילו לא ממש היו חיים בעולם הזה. לא שהצער לא קיים. והגיוני שאחרי לידה שקטה יש קושי לקום ולהמשיך הלאה. אבל אם אחרי 16 שנה את עדיין באותו מקום משתק אז בהחלט ממליצה על טיפול.


אני עברתי אובדן של עובר (שהיה בשלב בו יכולתי לבחור בין לידה שקטה לבין גרידה ובחרתי גרידה). זה היה בשלב כשכבר הרגשתי תנועות. וגם הרגשתי כשהן פחתו... כך שזה ממש הרגשה שהיו חיים ונעלמו... התקופה שאחרי היתה קשה. לקח זמן לחזור לעצמי. לי אישית עזר כן לדבר על זה ולשתף אנשים שקרובים אלי ולספר את הסיפור והשתלשלות הדברים. אחרי זה ילדתי עוד 2 ילדים אחד צמוד לתאריך הגרידה ואחד צמוד לתל"מ של ההריון שנפל. ומרגישה שהתאריכים האלה הם דווקא סמליים ומשמחים אותי שיצאו ככה כי בזמן שלא זכיתי להביא חיים, היה תיקון וקיבלתי מתנה (וד"א הילדה שנולדה אחרי הגרידה שהיא ילדה מהממת! לא היתה נולדת ללא אותה הפלה. אז זו גם דרך להסתכל...)


ממליצה גם על הספר 'כחלום יעוף' של הרב אברהם סתיו.


לאבד בתתהילה 3>

כמעט, זה דבר שב"ה לא חויתי (חויתי אובדן קרוב אחר) אבל ממי שמכירה שחווה זה אובדן קשה ממש.

בכל מקרה אני לא חושבת שאת צריכה להשוות את עצמך לאחרים, אלא להיות קשובה לעצמך.

אם *לך* קשה שזה עדיין כל כך משפיע עלייך, אפשר לנסות לטפל בזה, אבל באופן כללי אובדן זה דבר קשה וכואב וזה טבעי.

את כותבתאמאשוניאחרונה

שאת היחידה שנשארה להחזיק את הזיכרון, השאר המשיכו הלאה.

אולי במובן מסויים חלק מחוסר היכולת לחגוג ימי הולדת,

נובע מתחושה שאם חוגגים= השארנו מאחור לגמרי את האובדן?

כי אם כך את מרגישה (אפילו אם זה רק במובן מסויים..)

אז מאוד מובן למה את מתקשה לשחרר ולחגוג.


אז אולי אפשר אחרת וכן להנכיח באירוע את האובדן? כלומר אפשר גם לשמוח בשמחת הילדים שנולדו ב"ה, וגם לזכור שיש להם אחות גדולה שאיננה.


ואני זוכרת שהלידה של הבת דווקא הכי טלטלה אותך, וזה היה רק לפני שנתיים,

אז הגיוני שעדיין הדיסוננס הזה קשה לך..


כיוון נוסף, אולי אפשר לתעל את האירועים לא לחגיגה רגילה, אלא לעשות משהו ערכי ומיוחד יותר שיעזור לך להכיל את המורכבות.

אולי נסיעה לקברי צדיקים לתפילה וטקס חלאקה או נסיעה לכותל.

ירושלמיות! מה יש לעשות מחר בערב באזור ת.מרכזית? עםאביגיל ##

ילדים בני 10-14. פתוחים להצעות

יש באולינג באזור?

אזור תחנה מרכזית, אפשר גם לכיוון שוק מחנה יהודה

חדר בריחה יכול להתאים?בארץ אהבתי

אני לא מכירה יותר מידי, אבל זה נשמע כמו פעילות נחמדה לגילאים האלו.

מניחה שיש משהו באזור, לא ממש מכירה בעצמי..

היינו בחדר בריחה לא מזמן. מחפשת משהו אחראביגיל ##
תודה על הנסיון!


אשמח לעוד

אולי מוזיאון ישראל?שמעונה

לא הכי הכי קרוב...

ילדים נכנסים חינם

נכנסתי עכשיו לאתר, רואה שסגור בימי אאביגיל ##
גם בחנוכה? מוזיאון המדע בדרכ סגורשמעונה
אבל לא יודעת אם מוזיאון ישראל...
אסתכל שובאביגיל ##
קיר טיפוס? יש בגבעת שאול כמדומנימרגולאחרונה
אני יודעת שאני צריכה להגיד אלף פעם תודהאנונימית בהו"ל

ואני אומרת!

תודה לך ה' כי שום דבר לא מובן מאליו!!!!!


ועדיין מרגישה קנאה כלפיי נשים שעוברות את ההריון בנחתתת, בשקט, בלי לרוץ לבדיקות, יכולות לעשות פדיקור מניקור, טיפול פנים, לקנות דברים לעצמם בנחת ולא כמוני רק בפחדים של איך תהיה הלידה ואם הוא יתהפך או לא.


מקנאה בכאלה שיכולות לבחור בית רפואה לפי האוכל או לפי חדר פרטי או לא ואני מתחננת שיקבלו אותי אחרי קיסרי ויתנו לי צאנס


והכל עובר בלחץ של מילואים ולבד וריצות

גם אני רוצה נחת


תודה ה' על הכל

אני ממש מבינה אותך!! וברור שזה לא סותר את ההודיה!חוזרת בקרוב

ב‘ה בנושא הזה אני מושא קנאתך אבל ההריונות שלי קשים בטירוף! ואני הרבה מוצאת את עצמי מקנאה באילו שרצות ויפות ואוהבות להיות בהריון...

ועדיין מודה על רגע על ההיריון ומאוהבת בתוצאות שלו...!!

אם הבנתי אותך נכון, ההריון בסדר והפחד רק מהניתוח?עדינה אבל בשטח
אז אפשר להרגיע אותך שזה לא סוף העולם? זה עדיין הריון שקט ורגוע, שלא תדעי איזה דברים נשים עוברות בהריון, לא נעים ניתוח, אבל לא נורא, תנסי להנות מהדרך.. העיקר ידיים מלאות, בריא ושלם ❤️ חיבוק על הקושי,  הרגשות ועל המילואים !
הבנת לא נכון 😅אנונימית בהו"ל

ההריון לא קל, הקאות נון סטופ והרבה ריצות לבדיקות אבל זה שגם הלידה אולי תהיה בניתוח וכל הלחץ סביב זה ממש קשה לי.

יש לי ניסיון עם קיסרי, לי זה היה נורא בעיקר נפשית

רוצה להציעסתם שם 1

שמכירה נשים שילדו גם ככה

אשמח לעזור בזה אם תרצי כתבי לי בפרטי

למה הכוונה ככה?אנונימית בהו"ל
מזדהה איתך ברוב הדברים ♥️מולהבולה
❤❤אנונימית בהו"לאחרונה
סגולת נר שמיני של חנוכהמפה בשם אחר..

שבוע טוב וחודש טוב!

מחר בע"ה נדליק נר שמיני של חנוכה. מניחה שרובכן, כנראה, מכירות את סגולת הנר השמיני. שנה שעברה ניסיתי לראשונה את הסגולה (שאישית לא הכרתי לפני כן, ולכן חשוב לי לפרסם עבור אלה שכמוני פחות מכירות). אז אני חוזרת לפרסם את הנס וממליצה לכולן לנסות, כי מקסימום זה יתגשם..


חשוב לי לציין, שתוך כדי שכתבתי את הפתק, ידעתי שהקב"ה יודע מה נכון וטוב לי, גם כשאני לא רואה את זה, ולכן הכנתי את עצמי נפשית שלא בטוח שהבקשות שלי יתגשמו. מציינת את זה, כי ראיתי ברשת הרבה שהתאכזבו, אז בעיני כדאי להתכונן נפשית ולחזק אצלנו את האמונה שבורא עולם יודע מה נכון לנו גם כשקשה (כותבת ומנסה לחזק גם את עצמי בזה תוך כדי..) ולא לצפות שכל הבקשות יתגשמו, אלא לבקש כתפילה ומתוך אמונה שהקב"ה מנהיג את העולם.


השנה בנר ראשון התרגשתי מאוד לקרוא את הפתק שהטמנתי שנה שעברה וזה היה שווה רק בשביל הרגע הזה. קולטת מה קרה וכמה עברנו בשנה האחרונה, באופן ציבורי כעם ובאופן אישי.


ולגבי הבקשות, אני מרגישה שהקב"ה שמע את התפילות שלי ושראיתי ישועות, גם אם הדברים התגשמו לא בדיוק בצורה שדמיינתי.. קצת קשה לי להסביר למה אני מתכוונת, אבל שנה שעברה הייתה לנו התמודדות מאוד לא פשוטה והבקשות היו קשורות בין היתר להתמודדות הזו. אז אמנם ההתמודדות הזו עדיין קיימת והיא לא נעלמה ולא נפתרה, אבל הבנתי שהתקדמנו המון, ובקשות קטנות שקשורות אליה - התגשמו ב"ה!! ולמרות שיש לנו עוד דרך לעבור, התרחשו ומתרחשים ניסים לאורך כל הדרך. לי, באופן אישי, זה ממש חיזק את האמונה ואני מרגישה שהסגולה הזו גרמה לי לעצור ולראות את זה.


בקיצור, אני חזרתי כדי לפרסם את הנס ואת הסגולה ולהציע לכל אחת מכן לשבת מחר מול נרות החנוכה, להתפלל, לבקש, להטמין פתק בחנוכיה ובע"ה תחזרו שנה הבאה לפרסם את הנס שלכן ❤️

בכל מקרה, אין לכן מה להפסיד..

תודה רבה על התזכורת החשובהנגמרו לי השמות

וכמה מרגש לשמוע את פרסום הנס שלך ❤️

ב"ה שתזכי לעוד ועוד ניסים ונפלאות וישועות גדולות במתיקות שלמה 🙏

תודה על התזכורתדיאט ספרייט

אני אעשה גם בע"ה.

שתראי עוד ניסים 

תודה רבה שכתבת!בארץ אהבתי
כתבת מחזק, וממש משמח לשמוע איך הקב"ה היה איתכם, והרגשת את העזרה שלו בתוך ההתמודדות שלכם...


תוהה האם זה נכון לשתף את הילדים בזה. מתלבטת אם זה לא יגרום ליותר מידי אכזבה אם הדברים לא יתגשמו כמו שהם מבקשים.

לדעתי זה פחות שיך לילדיםנפש חיה.

ילדים מתקשים לפעמים להבין מציאות מורכבת

והםתק/סגולה/אמונה , בטח כשנניח לא הכל מתקיים

יכול להיות קשה להכלה.


זאת רק דעתי ואין לה שום ביסוס

צריך לזכור באמת שזה רק סגולה ותפילהאולי בקרוב

תמיד בתקופה הזאת הרשתות למינהם מלאות בבנות (בעיקר) שמספרות את איך שהבקשות שלהם התמלאו, והרבה פעמים זה קשור להריון ולידה.. בתור מטופלת פוריות, אני יכולה להגיד שהקבוצות של מטופלות בתקופה הזאת מלאות גם בסיפורים על בנות ששמו פתק אבל לא התגשם להם.. ואת כל ההאכזבה שלהם, והכאב לראות בלי סוף סיפורים על כאלו שכן התגשמו להם התפילות.. אז לשים לב כשמפרסמים שיש כאלה שזה רגיש להם, וכל שזה רק סגולה ולא מבטיח כלום.. גם לפעמים זה נותן הרגשה שכל מה שצריך זה לעשות את בסגולה הזאת וזהו, הכל מתגשם (ואז מחשבות שהיו לי בכל מקרה, מה, אולי בגלל שלא עשיתי את הסגולה אני לא נכנסת להריון?) אז גם כשמפרסמים חשוב לשים לב שזה לא פיתרון קסם או הבטחה להצלחה..

וכל מי שעושה את הסגולה, לחשוב על זה גם..

הסגולה האמיתית של "זאת חנוכה" היא תפילהאמהלהאחרונה
עבר עריכה על ידי אמהלה בתאריך א' בטבת תשפ"ו 2:04

עבר עריכה על ידי אמהלה בתאריך א' בטבת תשפ"ו 2:04

זהו יום מיוחד שמסוגל לתפילות וישועות גדולות.

כל אחד בדרכו שלו

קראתי מר' אלימלך בידרמן. כתוב בתהילים: (צ"ב, ז')

"איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת"

אומר ר' אלימלך שאדם שלא מבין את "זאת-חנוכה" הוא כסיל ובער....

והאריך על כך עוד הרבה

וסיים במילים "בזאת אני בוטח".

אינני יודעת את מקור הסגולה להטמין פתק בחנוכיה

גם אני מצאתי פתק שלא זכרתי שהטמנתי מלפני שנתיים

וב"ה אכן תפילתי התגשמה.

אבל צריך לזכור שהסגולות נועדו בשביל לעורר את הלבבות לתפילה

ולנצל את היום המיוחד זאת חנוכה לתפילה ולתחנונים במיוחד ל"בניי ומזוניי"

בשורות טובות

שיתקבלו כל התפילות לטובה

 

 

דלקת עיניםנועה לה
תינוק כמעט בן שנה עם היה לפני שבוע עם הפרשות בעינים הרופא אמר דלקת והתחלנו לתת טיפות כבר עברו ההפרשות ועכשיו שוב פעם ויותר הרבה.. איך אפשר לסיום עם זה? טיפים התקבלו בברכה!!
לנו היתה פעם דלקת שלא עברה עם טיפותהשם שלי

והרופאה נתנה טיפות מסוג אחר.

אולי גם אצלכם יעזרו טיפות אחרות.


ואם הוא מצונן, יכול להיות שזה חלק מהצינון, ולא דלקת.

גם אצלנו קרהאחת כמוני
אצלנו הרופאה היתה אומרתעדינה אבל בשטח

שדלקת עיניים עוברת לבד, באמת ראיתי את זה על הילדים שלי,  לי, שאני לא ילדה היתה דלקת עיניים שפשוט סבלתי ממנה, הביאו לי משחה בסוף

אם את רואה שמחמיר או לא עובר, תחזרי אל הרופא, אולי ייתן לך סינטומצין, זה עוזר ממש

חלב אם אם את מניקהרק טוב!
להשפריץ על העיניים. 
תחזרי לרופאהשקט הזה
אצל במקרה של הפרשות שחזרו חזרתי לרופא והוא נתן לי סינטומצין ועוד משהו לשים במקביל ואז באמת עבר.


וגפ הוא המליץ לכבס את המצעים והמשחקים אבל לא עשיתי את זה😅

בבית חולים לא נותנים כלום לדלקת עיניים כזומולהבולהאחרונה
צריכה את עזרתכן הדחופהההאנייי חדשה

אז לצערי אני צריכה לעבור גרידה מחר בבוקר, עובר שלא התפתח

שבוע 10

ופתאום עכשיו התחיל דימום חלש האם זה אומר שלא לגשת לעשות גרירה מחר?

זה יקרה טבעי?

אני ממש חוששת שיקרה טבעי מניסיון קודם שלי שהיה כואב ממש ואני רוצה להמינע מזה.

מה מצפה לי הלילה?

אני רק רוצה לדעת האם להתנהג כפי שביקשו ממני ועגיין לגשת לגרידה מחר או שכבר לא רלוונטי

פליז עזרה ממי שמבינה בזה


תודההה

היי חיבוק קודם כלפרח חדש

מה בעצם את מתלבטת

אם ללכת עכשיו למיון?


אני חושבת שבאמת אין כ"כ מה לעשות עכשיו חוץ מלחכות למחר בבוקר ולקוות שלא יצא לבד

ולעבור את הגרידה כמתוכנן.


אולי אם תקפידי ממש לשכב כל הזמן עד הגרידה זה יעכב  במידה מסויימת.


חיבוק גדול ושיעבור בקלות.

השאלה שלי בעצםאנייי חדשה

היא האם זה שהופיע דימום אוטומטית פוסל את הגרידה?

זאת אומרת אם מחר כשאגיע ואגיד שהתחיל דימום יסרבו לבצע גרידה?

אני לא חושבת שזה פוסלפרח חדש
תגידי שממש חשוב לך לעבור את הגרידה ולא לתת לצאת לבד
לא פוסל, פשוט כשתגיעי יבדקו אם יש שאריתחצי שני

כדי לא לעשות סתם גרידה אם כל התוכן יצא.

הרבה נשים מגיעות מדממות לגרידה

לא יסרבונירה22
אולי ישאלו אם את מעדיפה לחכות או לא
תודה לכולן❤️אנייי חדשהאחרונה

אולי יעניין אותך