ואפילו חוסר נוחות אם צריך.

ואם זה לא עוזר אז העצה של חז"ל בטוח תעזור, דחוף את תנוך האוזן לתוך האוזן - זה ישתיק אותו, הוא בטח לא יצליח לדבר לשון הרע עם פה פעור...  

כמו שאמרו.

לבטא אי הסכמה,לא לקבל ולא להאמין להם.

אלה הדברים שמובאים בחפץ חיים.

מה שאני עושה?נמנע מלהיות בסביבה מועדת,וגם אם מדברים אז אני מעביר נושא,ואם זה לא עובד אז אני מבטא אי הסכמה.

אבל ב"ה שאת מודעת לזה,שנזכה כולנו להיות מודעים ולהשתדל.

כתוב באורחות צדיקים למיטב זכרוני שמי שמדבר לשון הרע כל הזכויות שלו של אותו היום עוברות לאדם שעליו דיבר..

להתפלל על זה- יש חלק נוסף שלא ראיתי שמופיע בכל המקומות אז הבאתי את התפילה במלואה:

תפילה על שמירת הלשון על יסוד תפילת החפץ חיים (חובת השמירה) 

"ריבונו של עולם, יהי רצון מלפניך אל רחום וחנון, שתזכני היום ובכל יום לשמור פי ולשוני מלשון הרע ורכילות. 
ואזהר מלדבר אפילו על איש יחיד, וכל שכן על כלל ישראל או על חלק מהם. 
ואזהר מלדבר דברי שקר, חנופה, מחלוקת, כעס, גאווה, אונאת דברים, הלבנת פנים, ליצנות, דברים בטלים וכל דיבור רע – ויהיו כל דיבורַי לשם שמים. 
אנא אל רחום וחנון, זכני היום ובכל יום, לשמור אוזנַי ועינַי מקריאת דברים ומשמיעתם שלא כרצונך – לשון הרע ורכילות, דברי מחלוקת ודברים בטלים וכל דברים אסורים. 
וכל הדברים ששמעתי ושקראתי שלא כרצונך, עזרני נא שיהיו נשכחים ממני. 
וזכני שאפילו בשוגג ושלא במתכוון, לא אשמע ולא אקרא דבר שאינו הגון. 
ותהיינה אוזנַי ועינַי מקודשות, לא שומעות ולא רואות כי אם טוב."

דבר נוסף - בהקדמה ובסוף הספר של החפץ חיים (הירוק אפור) יש עצות איך להתרחק מלשון הרע.

ללמוד את ההלכות. ללמד אותן.
לפתוח קבוצה של שמירת הלשון (או כל דבר שיגרום לך להרגיש מחויבת ומסורה למשימה הזו), כך שהמחויבות תהפוך את העניין לטבע שלך, עד כדי כך שגם להעיר יהפך לך טבעי (כמובן להעיר באופן שלא יפגע חלילה באחר, אלא בטוב טעם ובנחת), וגם אנשים אחרים יבינו את החשיבות של העניין. 

חז"ל אומרים "הבא ליטהר מסייעין בידו". הקב"ה יראה את ההשתדלות שלך ויסייע בידך לא להכשל, חלילה, ואף לזכות ולזכות את הרבים בעזרתו יתברך.

כל אחד יבחר מתוכן את המעשיות ביותר מבחינתו (כותבת את כל העצות גם להמנע מדיבור לשוה"ר ולא רק משמיעה לזיכוי הרבים) :

חבורה  - שלומדת יחד ומתחזקת יחד, חשוב להסביר את חשיבות העניין לפני שמתחילים כדי לדרבן את כולם להירתם בכל הכח.

תושיה - הפעלת תושיה בזריזות, להסיט את נושא השיחה לנושא אחר נייטרלי שאינו נוגע לזולת.

וקנה לך חבר - לבחור בסביבה שקיימת בה חברה טובה, ממילא ההשפעה תהיה חיובית.

עמידה על המשמר בזמנים בהם עלולים לדבר לשוה"ר.

התרחקות מבעלי לשוה"ר - לקצר את זמן השיחה עימם, לנהל שיחה בזמנים שעסוקים כך שממילא זמן השיחה יתקצר, ואף כותב שם שאם אין ברירה עדיף לא לשוחח עימם כלל גם במחיר ניתוק הקשר (כי הדיבורים האסורים גורמים לנזק רב).

זיהוי נקודות תורפה אישיות ולהמנע מהן - דברים שאדם נוטה לדבר עליהם והם בגדר לשוה"ר.

מה ששנוא עליך - לחשוב איך אני הייתי מרגיש אם היו מדברים עליי, איזו תחושה מרגיש האדם עליו מדברים, העלבון והלבנת הפנים.

מחסום לפי - תוכנית של חבורה ששומרת שעות בהם נזהרים במיוחד בשמירת הלשון. במטרה להגיע לשמירה כל הזמן. (אפשר להשתמש בזה גם כשמישהו מדבר לידי, לומר שאלו בדיוק השעות של...)

זהירות שדה מוקשים - שאדם ירגיל עצמו לדבר בענייניו שלו.

כל המרחם על הבריות מרחמין עליו מן השמים - כאשר אדם אינו יכול לעזוב את המקום בו מדברים דיבורים אסורים, צריך למצוא כל דרך להגן על הקרבן. באופן זה יתערערו הדברים אצל השומעים ויבינו שיש שני צדדים למטבע, וע"י זה יזה שיקויים בו מאמר שהוזכר בתחילה.

הבעת מורת רוח באמצעי חיצוני - ברור.

בשפה ברורה ובנעימה- מי שמדבר לשוה"ר מנשל עצמו ואת מאזיניו מזכויותיהם לעולם הבא. מתוך ידיעה זו אדם לא ירתע מלומר למדבר בשפה נעימה וברורה שיפסיק. דוגמא שנתן למשפט שניתן לומר מבלי להזכיר את עניין שמירת הלשון :" די לי בחסרונותי שלי, אין לי זכות לדבר על פלוני", למצוא משפט כזה יקל (מציין שבהתחלה קשה אך עם הזמן הקושי חולף).

הוי דן את כל האדם לכף זכות- לתרגל לימוד זכות : לא להאמין לדברים, להניח שדברים הוצאו מהקשרם, לדמיין קשיים מסוימים שגרמו לאדם לנהוג כפי שנהג, להאמין שהיו כוונותיו טובות, להפריד בין המעשה לאדם עצמו ועוד. 

אהבת ישראל- אנחנו חלק מעם ישראל שהוא כגוף אחד, ולא נעשה דבר שבסופו של דבר יפגע בגוף כולו, לא נפגע באחר.

עין טובה- לראות את הטוב בכל אחד, מאליו לא מתעסקים בשלילי.

השקפה נכונה- לראות את יד ה' בכל דבר, הכל נעשה על פי רצונו יתברך אשר כולו טוב, זה מאליו יפחית את התלונות.

הנכנס אל הפה מול היוצא מן הפה - כמו שמתחלחלים ממאכלות אסורים כך להתחלחל מהוצאת דיבור אסור.

זכור את יום השבת לקדשו - לימוד על שולחן שבת שבו עלולות השיחות לגלוש לדיבורים אסורים.

כח התורה - לימוד יומיומי והלכות שמירת הלשון מרגיל את האדם וזוכה לסיעתא דשמיא.

אלוקי נצור לשוני מרע - תפילה ובקשה.

"לעמל" ראשי תיבות ללמוד על מנת ללמד..
עושה מה שיועדתי לעשות.

אמרת שהיא צדיקה מהרבה בחינות, ואני מנסה ללמד זכות - אולי היא לא מודעת לכך שהדיבורים האלו אסורים, חשבת על זה? לפעמים אנחנו רואים אנשים ומבחינתנו מובן מאליו שהם יודעים משהו, אבל לא תמיד... גם אם זה משהו ידוע ומוכר. וגם אם יודעים לא תמיד יודעים שהדיבור המסוים הזה אסור.

רבים אומרים שהשינוי מתחיל בתוכנו פנימה, ברגע שנשנה משהו בתוכנו השינוי יכה גלים וישפיע גם על סביבתנו. אני מאמינה שכאשר נתחיל להשתנות בעצמנו לכיוון מסוים ונתמיד בו ונהיה רציניים, אנשים יעריכו את השינוי לטובה וסביר להניח שיצטרפו אלינו. גם כאן, אולי תנסו לחפש דרך של התחזקות משפחתית (שלך והתא המשפחתי שלכם), ובמהלך השיחות לשתף את החמות בכיוון הזה שבחרתם להתחזק בו. יתכן שבדרך זו תגלי שגם היא רוצה להצטרף. במידה ולא, היא תדע ותתרגל שאיתך לא מדברים על הדברים האלו.

(הפתרון הזה יכול להיות מאוד יעיל כי אמרת שמחפשים נושא לשיחה, זה נושא מעולה שתמיד יש מה לדבר בו ולהעמיק בו. 

אני חושב שזה יכול להועיל עם כל אדם, ולא רק עם חמות.

(ועוד דבר שעלה במחשבה - לימוד זכות זה משהו שעובר בתדרים תת-מודעים מאדם אחד למשנהו, ואני חושבת שזה יפתח בלב של שתיכן מקום של הבנה אחת כלפי השנייה, וזה ישפיע גם על הבעיות האחרות.)

בטלפון - אפשר להתקשר מהפלאפון של הבעל אלייך, להגיד שזה תפוס שיחה חשובה בלה בלה בלה....

כאילו, יש פעמים שדי ברור שהמעשה היה שלילי, ולהתעקש על הזווית החיובית ייראה מוזר ומטופש.

בעלי לשון הרע בדרך כלל אחרי שתדבר איתם בזכותו של פלוני, יגבירו עוד יותר את ההשמצות עליו כדי שח"ו לא יצאו "מופסדים".

ואם לא עוזר - סותמים את האזניים.

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל