@הדסי שושה תנחמיני
לא ראיתי את מרים איזה שבועיים ובכלל עד שמישהו מגיע לפה!
דווקא שרונן פהכבשה@הדסי שושה תנחמיני
לא ראיתי את מרים איזה שבועיים ובכלל עד שמישהו מגיע לפה!
את לא מבינה איזה עםישראל מדהים היה היום...![]()
הם נתקעו בלי מקום לישון, ואצלינו כבר יש המון "מתנחלים"
בקיצור פרסמנו במייל הקהילתי ומישפחה הביאה להם בית בחינם!!
היום על כל בית פה ריק (לא צימר... בית!) משלמים סביבות ה800 ללילה!
ומדליקים את כל המזגנים, ומשתמשים במקלחות ולפעמים יש נזקים...
קחי את זה בחשבון
![]()
בארור
חלום חיי להיות סוהרת מה הם לא יודעים?
זה שירות מאתגר מרתק ומכניס משמעות![]()
היה ציטוט ממה שכתבת לי...
אופסכבשהכתבתי בתור אינונימי איפהשהו..
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)