באלי דיון מעניין

באלי דיון מענייןהדסי שושה

אבל מעניין באמת...

לא על גבעונים

לא על מאחזים

לא על מקלחות

לא על טרמפים

אוקיי

משו ברומו של עולם באמת!!!

יאללה עופו

אתגרתכבשה

נממתועה בשדה..

ננסח את זה כך:

רגש,
זה מצוין וטוב ויפה.

עד כמה?
האם מטרתנו היא לחפש כל הזמן דברים שידליקו לנו את הרגש?
האם בסדר לעשות דברים כי הם מרגשים?
וכו'.
אכן איתגרת.

אשמח לתשובות מנומקות

בחייאת... זה כבד מידי לשעה הזאת...הדסי שושה

אבל מצד שני אני רוצה דיון נורמלי ולא רדוד...

אוף העייפות הכריעה את השפיות...

אפשר נושא שמטריד אותי?כבשה

כיבוד הורים מול ארץ ישראל

@הדסי שושה כבד מידי?

לא הבנתי את הקשר בינהם. תפרטי.הכל מאת ה'

לדוגמא שהרבה הורים פחות מתלהביםכבשה

מזה שהילדים שלהם בגבעות ובכו ובכו

ואז יש מצד אחד כיבוד הורים מצד שני ארץ ישראל

זה בא בעוד דברים

קודם כיבוד הורים !!!מישהי בנערות

זה לא בהכרח. לפי מה את מביאה שקודם כיבוד הורים?,כבשה

כי כיבוד הורים,זה בינך לבין ההורים.הכל מאת ה'

זה פרטי יותר,וגם ההורים זה חשוב הרבה יותר דבר..
וא"י ברור שגם,אבל זה כללי יותר,לעם,
ויש עוד אנשים שעושים לעמ"י.
אבל קודם כל הכיבוד הורים שלך.

אין לי דעה בעניין הגבעות,אז סורי..

הרב שמואל אומר שדווקא ההפך. ארץ ישראללפניכבשה

אני צריכה להתבודד על זה וזהו ולא לשגע אנשות בשרשורים על זה

אז תלכי לפי הרב שלך,הכל מאת ה'אחרונה

ככה נראה לי.

אם אני יכולה לחסוך להורים שלי עוגמת נפש ,ושהיחסים יהיו ביננו טובים,אז צריך להתפשר. לא תמיד כן ? תלוי גם באלו נושאים.

אבל את יכולה לקדם את א"י לא רק בישיבה ה על גבעות..

ולגבי הרבנים:
כל אחד ילך לפי הרב שלו,
כי תמיד יהיו מחלוקות בין רבנים..

אם זה בשירות,צבא,א"י הכל..

אמרת דיון עמוק.תועה בשדה..

אז הבאתי דיון עמוק..

אני לא יודעת,עונה לפי מה שנראלי.. (:הכל מאת ה'

רגש:
לפעמים הוא שולט יותר מידי,הוא לעיתים חולף,לעיתים לא,לפעמים הוא אמיתי,לפעמים הוא לא.
לפעמים הוא נדחק.
ולפעמים הוא פועל בניגוד לשכל.

ויש רגש ויש שכל.
שני דברים שונים שלא תמיד מסתדרים ביחד.
ולפעמים כן.
תלוי גם מה הרגש ולמה.
יש הרבה רגשות בהחלטות שלך ושלך עצמך,בין אנשים .

(:

אני חושבת...פצל"שית כלשהי

קודם כל שיש הבדל בזה בין בנים לבנות

כי הבנות (השוות...) יותר חזקות בצד הרגשי. ובנים- בצד השכלי. (וזה לא אומר שהבנות פחות חכמות...)

אבל בעניין בנות- אני חושבת שצריך להפתח לרגש ולהציב גבולות בשכל...

בתור מניע הוא בסדר לדברים פרטיים אבל לדברים גדולים כמו אידאות- זה נראלי בשכל....

ז"א- מי חושבת שלא לחשוב?.....

אז מבחינת איפה לשים- אני חושבת שזה גם תלוי במה, אני אקח דוגמא:

בתפילה- שופכים את הלב אבל כשלומדים, לדוג' עין אי"ה- צריך שכל.....

אבל לפעמים זה לא מוגדר, ז"א- לא הכל 'שחור- לבן'....

כמה? בערך 3.... (דוגמא להסבר המשפט שלמעלה.)

אז אולי הגדרים ההלכתיים הם הגבול של הרגש, וזהו? נראלי, לא יודעת...

כתבתי ממש מלא...... אז אני מקווה שזה פירוט.....